"אנחנו לא מדברים ציונות – אנחנו עושים ציונות" שאלות ותשובות עם ראשי המכינות המגויסים למילואים

שוחחנו עם ראש מכינת מעוז, הרב ברק עוקבי, ועם מנכ"ל מכינת עצם, דוד בר חי על ניהול המכינה במקביל לשירות במילואים

מה-7 באוקטובר עולם המכינות שינה את פניו – אחוזים גבוהים בצוותים החינוכיים גויסו בצו 8 למילואים, בעוד שהחניכים מצידם יזמו התנדבויות ברחבי הארץ. שוחחנו עם ראש מכינת מעוז, הרב ברק עוקבי, ועם מנכ"ל מכינת עצם דוד בר חי, שניהם משרתים בתפקידי לוחמה לצד ניהול המכינה – שאלנו אותם על ניהול המכינה בימים אלה, על השיעור שיש בתקופת המלחמה ועל סט הערכים שמוביל אותם בעשייה בעולם המכינות ובמילואים.

ראש מכינת מעוז, הרב ברק עוקבי

משרת כלוחם המילואים בחטיבת כרמלי (חטיבת המילואים של גולני)

מדוע חשוב לך להתגייס למילואים לצד התפקיד המשמעותי במכינה?

"נאה דורש נאה מקיים – אנחנו לא מדברים ציונות אנחנו עושים ציונות. אנחנו לא מדברים ערכים, אנחנו משתדלים, בענווה, לעשות ערכים. אנחנו לא מדברים אהבת ישראל אנחנו רוצים להיות חדורים בזה. כל הערכים האלו נפגשים בגיוס למילואים, אני חושב שזה מאוד משפיע על החניכים שכל הצוות מגויס למילואים."

מה לדעתך החניכים ייקחו איתם מתקופת המלחמה?

"אני חושב שהתלמידים כעת רואים בעיניים ופוגשים את עם ישראל. הנקודה הראשונה – זהות, הנקודה השנייה – המפגש עם עם ישראל. במכינה כמו בהרבה מכינות החניכים נפגשים מידי שבוע עם חקלאים, ילדים, נוער, מבוגרים. הם עזרו בכל כך הרבה תחומים לקהילות בלוד ועבדו בחקלאות בדרום. זה מחבר אותם לאנשים, לעם, לחסד ולעשייה קהילתית, ואלו גם העוצמות של העם שלנו.

בעת הזאת הרבה יותר קל ללמד את הערכים שלנו – מתוך שילוב של לימוד תורה, לימוד של ציונות ושל זהות ועשייה. הפעילות בתוך בית המדרש ומחוץ לבית המדרש והמפגש עם העם נותן פרספקטיבה בריאה לגבי הקשר והשייכות שלנו למדינה שלנו ולעם שלנו. אני חושב שכעת התלמידים הם אזרחים ואנשים טובים יותר, הם גילו מופת בעשייה שלהם."

מה מחזק אותך בימים אלו?

"הדבר הכי משמעותי שהמציאות שאנחנו נמצאים בה מזמנת זה – עם ישראל חי. אנחנו רואים שלעם ישראל יש עוצמות, לכל החברה הישראלית, כולם מתגייסים – העורף, הנוער, המבוגרים, ההורים, צה"ל. כעת מתגלה מי אנחנו באמת. בתעודת הזהות שלנו כעם אנחנו מתעסקים הרבה במורכבויות, אבל לפני כן צריך לדעת את היסוד של הכל – יש כאן חברה עם מכנה משותף עמוק, רציני, רחב, ולא רק ברית גורל, אלא ברית ייעוד. מגלים עכשיו שיש הרבה הסכמות – על מדינה יהודית, על שאנחנו עם ישראל שנלחם על ארץ ישראל במדינת ישראל.

אני מאוד אופטימי לגבי ההמשך. דווקא המציאות המסובכת הזאת חשפה בפנינו את הכוחות והעוצמות הגנוזות בעם הזה, אני מאוד אופטימי לגבי היום שאחרי בתוך עולם המכינות – אנחנו ארגון ייחודי בתפיסה ובגישה שלו לעם ולחברה, בהיקפי ההתנדבות. יש לנו מכנה משותף ענק ורחב שאיתו נתקדם קדימה. שנזכה לשמוע בשורות טובות, ישועות ונחמות, שעם ישראל ינצח במלחמתו ונמשיך לבנות את המדינה הזאת – כמדינה חזקה וכעם יש לו עבר, הווה ועתיד."

מנכ"ל מכינת עצם, דוד בר חי

לוחם בחטיבה 5 המשרתים בדרום

איזה שיעור החניכים יכולים לקחת מהתקופה הזו?

"בעיניי, התקופה הזאת מסמנת לנו בפועל את ביצוע של המילים והלמידה בצורה מעשית. זו תקופה שממחישה עד כמה עולם הערכים שנלמד בספרים הוא פרקטיקת חיים תוססת וחשובה, ולא רק תוכן שנלמד במעבדה. היכולת לקחת את מה שאנחנו לומדים ולפעול היא מיוחדת מאוד".

איך נלחמים ומנהלים מכינה במקביל?

"עשיית דברים במקביל ללחימה זה דבר מסובך, העצימות וחוסר הוודאות הם גדולים מאוד. ניהול מערכת חינוך במסגרת הלחימה היא בוודאי לא פשוטה, אבל גם חושפת ידיעות מיוחדות על אנשים מסורים שמתעלים על עצמם למען המערכה. מתגלים אנשי צוות מוכשרים עם יכולות.

אצלינו במכינה יש שלוחה שנמצאת באופקים – גם תושבי אופקים וגם המכינה פונו מעוטף עזה. גם אני, גם ראש המכינה, גם ראש השלוחה וגם הרבה ר"מים גויסו למילואים. אני חושב שמקום חזק שמנוהל היטב נבחן בשעות מצוקה בהאצלת סמכויות. לצד המלחמה אנחנו מפתחים את המכינה ומגייסים את המחזור הבא. לאחרונה חזרנו גם לאופקים ולנווה.

מעבר לכך, אנחנו זוכרים את הבסיס הערכי – שירות מילואים פעיל זה הלכה למעשה של דוגמא אישית. אנחנו לא רק מדברים, אלא עושים ממש בידיים."