"כשעושים מעשים מהלב – התוצאה בהכרח טובה" הכירו את חניכי מכינת עין פרת בקיבוץ סופה

איתן גלבוע וטל בן ארי הם חניכים במכינת עין פרת, שלוחת קיבוץ סופה, שנמצא בעוטף עזה. מאז ה-9 באוקטובר, יומיים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, הם מלווים באהבה וברגישות את קהילת הקיבוץ ואת ילדיו

"כמו כל המדינה, בשבת השחורה- ה7 האוקטובר כולנו חטפנו הלם מוחלט" סיפרה לנו חניכת המכינה טל בן ארי. "באותה שבת השתחררנו הביתה ולא חווינו בזמן אמת את המאורעות אך ליבינו היה עם הקיבוץ, היינו מחוברים ברוב שעות היום לקבוצת הווצאפ של הקיבוץ, בה עקבנו אחר העדכונים שנשלחו בלי הפסקה, חווינו והרגשנו את כאב הקיבוץ".

חניכי המכינה, שעבורם הקיבוץ הפך לבית שני, הבינו בזמן קצר שהם לוקחים על עצמם משימה חדשה: ללוות את קהילת הקיבוץ, לעזור בשמירה על הילדים ולהרים את המורל בימים לא קלים. כ-48 שעות מאוחר יותר החניכים שבו לקהילה במיקום חדש: בתי המלון באילת, והתייצבו לסייע להם בעת הזו.

"אני מרגיש שאני לוקח חלק במשהו הרבה יותר גדול – הקשר עם ההורים והקשר עם הקיבוץ, הכל נהיה הרבה יותר חזק ואישי"

"בהתחלה, הייתה המון אי וודאות, הכל היה חדש לכולם" שיתף אותנו חניך המכינה, איתן גלבוע: "ידענו שצריכים אותנו, בעיקר ידענו שההורים צריכים עזרה עם הילדים. בהתחלה הגענו למלון ועבדנו לפי צורך – הייתה לנו מערכת של פניות לעזרה, דרכה ההורים והקיבוץ היו פונים אלינו, והיינו נרתמים והולכים לעזור למי שצריך; שמירה על הילדים, עזרה עם כביסות, כל מה שהם היו זקוקים לו. לאחר שהקימו מסגרות בתוך בתי המלון, אני התנדבתי להיות חלק מהצוות של הגן לגילאי 3-6. אני מרגיש שאחזור בעוד כמה שנים ואראה את הילדים האלה ואזכור אותם מהתקופה הזו. אני מרגיש שאני לוקח חלק במשהו הרבה יותר גדול – הקשר עם ההורים והקשר עם הקיבוץ, הכל נהיה הרבה יותר חזק ואישי."

"הקשרים שנוצרו פה עם חברי הקיבוץ משמעותיים לנו מאוד ואנחנו גאים להיות חלק מקיבוץ סופה"

טל שיתפה שעצם הנוכחות שלהם, גם אם לעיתים בלי מילים, מסייעת לקהילה: "כשהבנו שהשהות שלנו באילת והמצב בכלל לא הולך להסתיים בזמן הקרוב, התחלנו להיכנס לתפקידים מוגדרים יותר. חלקנו התחלנו להתנדב בחקלאות במושב איילות במשך הבקרים בשביל לא לייצר עומס במלון, וחלקנו נכנסו כעוזרים במסגרות החינוכיות שנבנו פה במלון עבור ילדי הקיבוץ. בכל אחה"צ אנחנו מגיעים למלון, לעזור ולשחק עם הילדים, לעשות בייביסיטרים, ארוחות והשכבות לישון. בהרגשה שלי אנחנו הכי עוזרים בעצם הנוכחות שלנו כאן עם הילדים.

המבוגרים וההורים מחברי הקיבוץ הם גיבורים שמתמודדים יום יום עם אובדן וקושי בלתי נתפס, תוך שהם ממלאים את תפקיד ההורים. במצב המורכב והלא מציאותי שנוצר פה, אני מרגישה שעצם היותנו פה, המשחקים עם הילדים, השיחות איתם, עוזרות ונותנות להורים קצת אוויר לנשימה. כל אדם פה הוא עולם ומלואו וזו זכות בעבורנו להכיר וללמוד מהם ומדרך ההתמודדות שלהם כל יום. הקשרים שנוצרו פה עם חברי הקיבוץ משמעותיים לנו מאוד ואנחנו גאים להיות חלק מקיבוץ סופה."

"כשיש לב טוב, והכוונות הן טובות, ועושים את המעשים מהלב, אז התוצאה תהיה בהכרח טובה, והיא תקרה בהכרח בצורה הכי טבעית והכי נכונה"

מלבד תחושת הקהילתיות הגוברת והאהבה הכנה לקהילת הקיבוץ, תהינו מה מחזק את החניכים במשימה המורכבת שהם לוקחים בה חלק. התשובות שלהם מחממות את הלב:

איתן: "יש לי משפט שמלווה אותי בהתנדבות ובכללי בתפיסה שלי בזמן האחרון, זה משהו שאני מרגיש שנכון לעכשיו כשיש הרבה אי וודאות – הדבר היחיד שמחזיק במצב הזה הוא איך אני אל מול הסיטואציה. יש הרבה דברים שהם לא בשליטה שלי, וזה משפט שאני מזכיר לעצמי: כשיש לב טוב, והכוונות הן טובות, ועושים את המעשים מהלב, אז התוצאה תהיה בהכרח טובה, והיא תקרה בהכרח בצורה הכי טבעית והכי נכונה. מרגישים את זה בהתנדבות עם הילדים: הכל פה נעשה מתוך רצון ומתוך כוונה אמיתית לעזור להם ולהיות כאן עבורם עד כמה שאפשר, וגם התוצאות מדהימות, הקשר עם הקיבוץ טוב, וזה חוזר אלינו בסוף בהרגשה טובה, תחושת שליחות ומשמעות, אין לזה מחיר."

טל: "באחד מהערבים שהיינו במלון עם הילדים יצא לי לדבר עם אחת מהאימהות מהקיבוץ, היא הודתה לי על מה שאנחנו עושים עבורה ועבור הקיבוץ בכלל. אני חושבת שלפעמים כשנטמעים לשגרה, קל לשכוח את המשמעות הכללית והערך של העשייה שלנו. בזכות רגעים כאלו אני נזכרת ומבינה את התמונה הגדולה ואת מה שאנחנו עושים פה ומתמלאת בתחושת סיפוק ומשמעות".