מטרות המכינה:

• העצמת המשתתפ/ת תוך מתן כלים ברטוריקה, פיתוח והעשרת תפיסת עולמו, חשיבה יצירתית ותפיסת המציאות כברת שינוי.
• יצירת קבוצה חזקה ומגובשת, שחבריה ערבים זה לזו וערכה נמדד ביכולותיה להכיל ולקדם את כל החברים בה. קבוצה זו תציב לפניה את המשימה החברתית, ותהווה קרקע פוריה בחייה הבוגרים לאחר תום המכינה עבור יוזמות חברתיות.
• טיפוח אזרחים נאמנים למדינת ישראל ולערכיה היהודיים הציוניים והדמוקרטיים.
• הכוונה למעורבות ולהשפעה, לקיחת אחריות ויזמות במישור החברתי.
• עשייה קהילתית- חברתית מתוך תפיסה של אחריות ומנהיגות.
• טיפוח אחריות סביבתית תוך מתן דגש על חינוך סביבתי.
• הגברת הנכונות והמוטיבציה של החניכים לשירות מלא ומשמעותי בצה"ל, ולמיצוי יכולתם האישית

שנת המכינה שמה דגש מרכזי על שישה תחומים מרכזיים עליהם מבוססת התוכנית השנתית:

הסכסוך הישראלי פלסטיני: משנת הפעילות הראשונה, הנושא השנתי של המכינה הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כל יום ראשון מוקדש להרצאות, סדנאות, סיורים וחברותות בנושא הסכסוך.

שטח וסביבה: המכינה פועלת כיחידה בחברה להגנת הטבע. העיסוק בשטח ובסביבה הוא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של המשתתפים בה.

בכל חודש, מתקיים טיול בן 3-5 ימים ולאחריו סדרת למידה בשטח בנושאים משתנים. 

כמו כן, לאורך השנה מתקיימים קורסים והרצאות בתחום.

ניהול משותף: במכינה תקופת החניכות אורכת כחודש וחצי, לאחריו ישנו מעבר לתפקיד ״משתתפ.ת״ שבו נוטלים המשתתפים.ות חלק פעיל ומשמעותי בעיצובה.

את תפקיד המדריכים הקלאסי ממלאים בעלי תפקידים שונים מטעם המשתתפים.ות.

הצלחת המכינה תלויה במשתתפיה באופן מלא.

מעורבות חברתית: לכל משתתפ.ת במכינה יש מסגרת התנדבותית קבועה אליה מגיע.ה באופן קבוע במהלך השנה.

נוסף על כך, משתתפי.ות המכינה יוצרים פרויקטים התנדבותיים רבים ועוסקים באופן מרובה בחברה הישראלית באמצעות גיחות וסדרות.

חיי קבוצה: משתתפי המכינה מתנסים באורח חיים קבוצתי לא רק כמתודה אלא גם כמטרה.

חיי הקבוצה הם אינטנסיביים ומורכים ממשבצות בית, סיכומי ופתיחות שבוע, פעילות חברתית ענפה, לימוד משותף וכו׳.

הכנה לצבא: המכינה שמה לעצמה למטרה להכין את משתתפיה לשירותם הצבאי בצורה המיטבית ביותר.

משתתפי המכינה מתאמנים פעמיים בשבוע עם מאמני המכינה ובנוסף, מתאמנים באופן עצמאי במהלך ההפסקות והשעות הפנויות.

נולד ב־ 14 באוקטובר 1945, בנהלל, שירת כלוחם ומפקד בצנחנים וביחידות מובחרות של צה"ל, ולחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים, היה מפקדה הראשון של יחידת שלדג וממפקדי הלוחמים במבצע יונתן.

דוד בן-גוריון אמר שמדינות ערב יכולות להיות מובסות בקרב פעם אחר פעם אבל מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מובסת אפילו פעם אחת.

זו האמת המהווה את תמצית חיינו כאן במדינת ישראל. אנו רואים בימים אלו את האכזריות המתחוללת בתוך המדינות השכנות, סוריה, מצרים, עירק ועוד. אמירה זו של דוד בן-גוריון מחייבת כל אזרח להיות חדור תחושת שליחות למען המדינה לא רק בתחום הבטחוני אלא גם בחיזוק החברה בישראל, שמירה על ערכי טבע, סיוע לחלש ואהבת הארץ.

עלינו להכיר את עברו של העם היהודי, מתקופת המקרא, אלפיים שנות גלות וחזונו של בנימין זאב הרצל: " יש אנשים שאינם מבינים אותנו כראוי וסבורים כי מטרת מאמצינו היא רק לשוב לארצנו… "אנו נחזיר את התרבות הגבוהה ביותר לעמנו אנו נרומם את הנשמה היהודית למרום פסגתה הגדול ביותר של צדק והיושר."

קשה למצוא מנהיגים בשיעור קומה של הרצל ובן-גוריון. לצילם ובהשראתם ניתן לחנך דורות שלמים למנהיגות חברתית, בטחונית, וכלכלית. לחנכם לערכים נעלים תוך הקפדה על יושר, צניעות ודוגמא אישית. יש לפקוח את עיני הנוער ולהראות לו את הדרך, ללמדו ציונות: את החזרה לארצנו, את מאבקם של העליות הראשונות להקמת המדינה, את הגבורה והשכול, את ההישגים והכישלונות.

יש לנו נוער מוכשר, רציני ואחראי. בנים ובנות נקלטים במכינתנו ולאחר הצבא ממשיכים לשרת את המדינה במסירות ובדבקות וידיהם לא יחלשו ולא ירפו מפני המציאות הקשה. כציון דרך יזכרו את דברי יצחק שדה שאמר: "נוער שמע! מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו. וכפות המאזניים עולות ויורדות על כף אחת שואת ישראל, תקומת ישראל ומלחמות ישראל. ועל הכף השניה תככי מסחר, פוליטיקה. והתככים משקלם כבד מאוד. נוער זכור! בבוא השעה השלך עצמך על כף המאזניים השלך עצמך בכח ובאומץ. זה יכריע המאזן ישתנה. נוער שמע!"

זהו חזונה של המכינה "מנשרים קלו"- מרכז חינוכי למנהיגות צעירה, ויחד עם הצוות המוכשר והמופלא שמקדיש את כל מרצו וכישוריו נשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו ונממש חזון גדול זה.