על זיו העלומים

חניכים, בוגרים ומחנכים במכינות הקדם צבאיות כותבים לזכר עשרת בני הנוער שנספו בשיטפון בנחל צפית.

נעם כהן, חניכה במכינת מיצר, במכתב פתוח לתלמידים מבית ספרה

"לא הכרתי אף אחת באופן אישי, אך כולם היו (או היו עתידים להיות) חלק מעולם המכינות הקדם צבאיות אשר אליו אני משתייכת בשנה האחרונה. גם אלו שלא נפגשו עם האסון מקרוב הזדעזעו מהמקרה וחשבו רבות על הסיבות ההשלכות והכאב הרב שהאסון הביא איתו".

רביעי, 02 מאי 2018 23:04

תלמידות ותלמידי אשל הנשיא, שכבת י״א יקרות ויקרים,
היי
קוראים לי נעם כהן , ואני בוגרת בית הספר (מחזור ס"א).
היום החלטתי לכתוב לכם מכתב קצר, הרגשתי שיש מסר שחשוב שיעבור אליכם דווקא בימים קשים אלו.
ביום חמישי האחרון פקד אותנו אסון שזעזע עמוקות את מרבית החברה הישראלית, 9 נערות ונער שאיבדו את חייהם כחלק מטיול מכינה.
לא הכרתי אף אחת באופן אישי, אך כולם היו (או היו עתידים להיות) חלק מעולם המכינות הקדם צבאיות אשר אליו אני משתייכת בשנה האחרונה.
גם אלו שלא נפגשו עם האסון מקרוב הזדעזעו מהמקרה וחשבו רבות על הסיבות ההשלכות והכאב הרב שהאסון הביא איתו.

אני מתארת לעצמי שאתם שואלים למה אני כותבת דווקא לכם.
בימים אלה אני רואה בתקשורת וברשתות החברתיות הרבה מילים קשות כלפי עולם המכינות הקדם צבאיות, התחיל בזה שהמכינות הן מוסד תלוש ולא אחראי והמשיך לאימרות קשות על התוכנית החינוכית של המכינות ועל הפעילות של המכינות בכלל.

אז אספר קצת על עצמי כיום, אני חניכה במכינת מיצר, אי שם ברמת הגולן, ממש תכף מסיימת את השנה שלי, את השנה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים.

אספר לכם קצת על השנה שלי.
למכינה הגעתי עם הרבה חששות, בפעם הראשונה מסגרת שהיא לא בית הספר, מקום שאני צריכה לדרוש מעצמי הרבה יותר.
מיד הבנתי עד כמה המקום הזה קסום, ומאפשר לצמוח .
השנה למדתי הרבה מתוך רצון אמיתי ללמוד ובדרך למידה שמותאמת לי, סדנאות מעניינות, שיחות והרבה עשייה .

הייתה לי ההזדמנות לקחת אחריות על דברים שמעולם לא חשבתי אני מסוגלת לנהל, ליצור מאפס פעילויות, שיעורים , סדרות וכל זה מתוך למידה על מהי הדרך הטובה ביותר להוביל ולהשפיע.

למדתי מהם הערכים החשובים לי ומה אני מוכנה לעשות למענם, בחיי כעת וגם בהמשך בחיי הבוגרים.
למדתי כמה השפעה יש לי ולבני גילנו, ושמקומנו לא לשבת בצד אלא לחשוב על דרכי פעולה שעוד לא היו פה , להשמיע את הקול הערכי והאמיתי שצריך להשמע.

יצאתי לסדרות בכל הארץ ונחשפתי למקומות ומידע שמעולם לא חשבתי עליו .. אם זה על המצב הבטחוני פוליטי במדינה , או על אוכלוסיות מוחלשות ועוד.
הכרתי אנשים שישארו איתי לכל החיים , ולא רק כחברים אלא ככוח שעומד מאחוריי לכל דבר שארצה להרים בעתיד .
וכמובן שלא הכל ורוד תמיד , אבל זה בדיוק המקום לקבל תמיכה והכוונה ברגעים הקשים.
בגדול פשוט מתוך החופש שהמקום הזה מאפשר , והאחריות שמצפים מאיתנו לקחת , אפשר להגיד שצמחתי ושיניתי גישה לכל דבר בחיים שלי.
אני לא חושבת שאצליח באמת להעביר את החוויה שלי בכמה מילים פה, אבל מה שכן חשוב לי להעביר זה שהעולם הזה של המכינות , הוא עולם טהור שבראש מטרותיו לבנות חברת מופת מתוקנת וערכית , של אנשים שחשוב להם , שרוצים לבחור את החופש לעצמם ולסביבה שלהם.

אסיים במטרה של המכתב הזה, בשנה הבאה תהיה לכם האופציה להתמיין למכינה, בקשתי אליכם היא שאם חשבתם על זה עד כה או שזה נראה לכם דבר מעניין ושמתאים לכם/ן , אל תתנו לאירועי היום ודיבורים של אנשים מבחוץ , שלא באמת חוו את השנה המופלאה הזו, להרוס לכם/ן.
החשיבות של השנה הזו היא ענקית, והיא עושה טוב כלכך לחיים הפרטיים וגם לחיים שלנו כחברה במדינה.
המקרה שקרה הוא טעות מרה וחריגה, והלוואי שמכאן עולם המכינות רק ילך וישתפר עקב הביקורת ולא יעשה הדבר ההפוך.
כאן לכל שאלה שלכם.
נעם , מכינת מיצר מחזור כ 

ארכיונים קשורים

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

חדשות מומלצות מהתקופה האחרונה

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 221 | 29.10.2018 | כ' חשוון ה'תשע"ט ראשון, 28 אוקטובר 2018 10:27
דף עדכון 220 | 21.10.2018 | י"ב חשוון ה'תשע"ט ראשון, 21 אוקטובר 2018 13:06

שותפים ותורמים של מועצת המכינות