שנה לאסון מכינת בני ציון בנחל צפית - כותבים לזכרם

המשפחות והחברים של הנספה ותשעת הנספות באסון מכינת ציון בנחל צפית כותבים ליקיריהם שאינם עוד.

"יש אנשים שאיכפת להם יותר מדי. אני חושבת שזה נקרא אהבה": דורית ברהום כותבת לבתה מעין ז"ל

דורית ברהום כותבת לבתה מעין ז"ל שנספתה באסון מכינת בני ציון בנחל צפית

מעינוש ילדה יקרה שלי, כל יום אני מנסה לכתוב לך את מה שקורה לי, את העצב הבלתי נסבל הזה ששורף את הלב מאז שהלכת לי לעולם אחר. כל יום אני כותבת וכל לילה הדמעות מוחקות את שכתבתי, אבל היום החלטתי להקליד כדי שלא יימחק כלום, כדי שאתחיל לעכל שחלפה לה שנה מאז שלקחו לי אותך סתם באופן כזה איום ומטומטם. 

לאחרונה ירדתי סופסוף לנחל ועשיתי את המסע האחרון שלך. מישהו שקראתי לו פעם אלוהים נתן לי מתנה ל-17 שנים ועוד קצת, מסתבר שהיית הכי קטנה בטיול, אבל זוהרת כמו השמש שהייתה מקועקעת על פרק ידך. מאירה וצוחקת ומחממת לנו את הלב. גם כשהיה מעט קשה שלחת לי במבט השובב שלך את הכוחות.

מעיני שלי, חלפה שנה והמתנה שלי נגזלה ממני תוך שניות בגל ענק ששטף אותך ביחד עם עוד תשעה מלאכים מופלאים שזהים לך בתכונות האופי, ממש אחד לאחד. אך אל לנו לטעות, זה לא הגל - זו היהירות והזחיחות של המטורפים האלה עם "רוח מכינת בני ציון" שהתעקשו להוריד אתכם לגיא ההריגה בשבוע כזה בו שכל המדינה סערה בטירוף ממזג אוויר קיצוני שכזה. אז אותך לקחו לי ונשארנו כאן יתומים אוריתי ואבא ואני, וזה ממש לא נסבל.

אז ירדתי לנחל תמר ולנחל צפית וניצבתי אל מול התהום הזה, תגידי לי ילדה שלי: מה הם חשבו לעצמם? רק כשהייתי שם הבנתי את גודל המחדל.

ילדה שלי, אני כותבת לך דוח מצב: כל יום יותר קשה מהיום שקדם לו. החוסר הזה שלך בלתי נסבל, השקט בבית מייסר. גם מיקה הכלבה מתה מתחת למיטה שלך לפני כמה חודשים משברון לב. סבתא יפה נפטרה ביום של העצרת שעשינו בבימה וישבנו עליה שבעה בדיוק באותם הימים ובאותם התאריכים שישבנו עלייך שבעה בשנה שעברה... הזוי! הלוואי שתיפגשו אי שם ותשמרו אחת על השנייה. שתי נקודות אור קטנטנות: מכינת "בני ציון" לא תיפתח השנה ואמן לא תפתח כלל לעולם וגם נולדו לך שני בני דודים חדשים, רז ושקד, אבל הם לא יזכו להכיר אותך, לא יחוו לעולם את האור שאת הפצת בחייך.

מעיני של אימא, בחייך הקצרים הספקת כל כך הרבה, אני לא רוצה להאמין שאולי ידעת שחייך כה קצרים. נגעת בכל כך הרבה אנשים. בשנה של חסרונך הגיעו אלי ים של אנשים שסיפרו לי עלייך (לפעמים חשבתי שקצת הגזימו כי רצו לעודד אותי), אבל עם הזמן הבנתי שהכול מדויק ומזוקק ומאז אני מנסה ללכת בדרכך. התחלתי להתנדב עם נוער בסיכון בדיוק כמו שאת רצית והתחלתי לגעת באנשים השקופים שלא תמיד רואים אותם. אני מנסה ללכת לאורך. זה הזוי, אני אימא שלך אבל את היית המורה של החיים שלי.

מעין שלי את עשית אותי אימא ועכשיו אני אימא בלי ילדים. כבר 365 ימים שאני קמה בבוקר ולא שומעת את המילה הכל כך טריוויאלית אימא, ואין לי אוויר. על דלת הכניסה שלנו ציטטת את פו הדב: "יש אנשים שאכפת להם יותר מדי, אני חושב שקוראים לזה אהבה" .זה גם הציטוט שחרוט עכשיו על כיתת השמש בחצר התיכון שלך. 

אני אפילו לא יכולה להיפרד ממך עכשיו, מתה כבר לפגוש אותך איפשהו. אימא.

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

חדשות מומלצות מהתקופה האחרונה

הרוח בערבי הנחל ראשון, 16 יוני 2019 11:26

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 260 | 12.08.2019 | י' אב ה'תשע"ט ראשון, 11 אוגוסט 2019 19:32
דף עדכון 259 | 04.08.2019 | ג' אב ה'תשע"ט ראשון, 04 אוגוסט 2019 12:12

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.