המגזין המקוון של מועצת המכינות

כתבות עומק, ראיונות, בלוגים אישיים של אנשי מפתח ופרויקטים מיוחדים של מועצת המכינות.

מחויבות בחברה פתוחה - מנהל המכינה הירושלמית, בן כנס, מספר על קושיה חינוכית מהעשייה במכינה

מצד אחד אני נאמן ואף שואף לחנך לאור התהליכים ההיסטוריים והרעיוניים של היחסיות, שהן הבסיס לגישות הדמוקרטיות והליברליות של החברה הפתוחה, אך יחד עם זאת אני לא מוכן לוותר על מחויבות לערכים, השתייכות ורעיונות שגדולים מהאינדיוידואליות. לי ברור שהדואליות הזו היא פרדוקס שאנו חייבים לחיות איתו, אך עבור החניכים שלנו יש כאן מסר מבלבל. ההתמודדות עם הבלבול הזה ותיווכו של המסר המורכב הזה היא בעיני הקושיה החינוכית הגדולה של זמננו.

מה אני מרוויח מזה? לכאורה לא השאלה שצריכה להנחות את צעדיו של חניך המכינה הקלאסי.

הרי תעודה או מקצוע לא מקבלים מזה, כסף נדרשים לשלם, לא מרוויחים, אפילו תפקיד בצבא לא מובטח לך... יתרה מכך, המכינות רואות ולרוב גם משווקות את עצמן כמוסדות שתפקידן הלאומי הוא לשרת את החברה ולא רק את חניכייהן. אך אל לנו להשלות את עצמנו, שאלה זו נמצאת בראשו של כל נער או נערה שבאים בשערינו. ולא בכדי. העולם בו אנו והם חיים מכוון אותם ללא הרף לשאלה זו ובהרבה מובנים התשובה לה היא הדרך בה הם, ובהרבה מקרים כולנו, מייצרים הצדקות לבחירותנו וצעדינו. אך כמובן שעבורנו כמחנכים יש כאן בעייתיות. למרות שללא ספק יש לנו שאיפה החניך ירוויח, במובן מסויים, מהמכינה (כשברווח אנו מתכוונים להתבגרות, פיתוח מיומנויות, יצירת חברים וכו'), אנו גם שואפים לחברו וליצור אצלו מחוייבות לערכים שגדולים ממנו כפרט. אך נראה שהחיבור בין שני הצירים הללו הפך בתקופה זו לקשה מתמיד.

מאז אמצע המאה ה-19 עוברת החברה המערבית מספר תהליכים המבטאים את פירוקה של האמת, המציאות והמוסר האובייקטיבים והפיכתם ליחסיים ותלויי זמן, מקום, תרבות וחינוך. עם אובדן האמון בגורמים שאמורים לתווך את המציאות החיצונית או בכך שבכלל יש לה משמעות, הדבר שנשאר הוא בריאה של משמעות פנימית, חיפוש של זהות אותנטית, ויצירה אישית שאמורה לגלם את הפוטנציאל הייחודי שטמון בכל אחד מאיתנו. זוהי, כך מתברר, המשימה הגדולה של החווייה האנושית וביתר שאת של הצעירים המגיעים אל שערינו. העולם עבורם הוא שוק של הצעות, הזדמנויות וכיוונים שעליהם לחוות, להתנסות ולחקור על מנת לממש את עצמם. כל האפשרויות פתוחות והמכינה כסל הזדמנויות, חוווית, מפגשים, קשרים, למידה ופעילות היא הכלי המושלם עבורם לביצוע המשימה הזו. זהו הרווח הגדול ביותר שהם מוצאים בה.

יחד עם זאת למרות החשיבות שהם וגם אנו כמחנכים מקנים למימוש העצמי, נראה ברור שחסר כאן משהו. כמחנך אין די לי שהחניכה שלי תצרוך חוויות שונות, תתפתח ותמשיך הלאה לחוויות חדשות. אני רוצה גם לחברה לערכים שבלעדיהם אני חש שלעשייתי החינוכית אין הצדקה מוסרית: אני שואף שתיצור חברות נפש עם חבריה לקבוצה שמבוססת על אמון ושותפות, אני מעוניין שתראה את גורלה ככרוך בגורלה של הארץ הזו והעם הזה. שתחוש זיקה ואחריות על יהדותה ותהיה אחראית על עיצובה וקיומה בדרך המתאימה לה. אני מכוון לכך שתהיה מעורבת בעיצוב עתידה ושיפורה של החברה, שתיקח על עצמה תפקידי מפתח על מנת לחתור לתיקונה. אני מדבר אתה על כך שבחירות חייה כגון: איפה לגור, במה לעבוד, ומהי צורת החיים שתקיים, הן פוליטיות וערכיות ולא רק אישיות. בכל אלה מתחדד הקונפליקט בין המחויבות לחברה הפתוחה. שהרי אם אין מציאות מעבר לזו שאנו בוראים לעצמנו ואין משמעות אובייקטיבית לערכים ולאמת, על בסיס מה אני מתיימר לשכנעה להתחייב לעניינים כגון אלו? מדוע עליה להתמסר לרעיונות ומעשים לאומיים או חברתיים שהם מעבר לפיתוח האישי האינדיוידואלי?

בשפה המכינאית אנחנו משחקים על 2 הצירים הללו וברור שלשניהם יש משמעות עבורינו. מצד אחד אני נאמן ואף שואף לחנך לאור התהליכים ההיסטוריים והרעיוניים של היחסיות, שהן הבסיס לגישות הדמוקרטיות והליברליות של החברה הפתוחה, אך יחד עם זאת אני לא מוכן לוותר על מחויבות לערכים, השתייכות ורעיונות שגדולים מהאינדיוידואליות. לי ברור שהדואליות הזו היא פרדוקס שאנו חייבים לחיות איתו, אך עבור החניכים שלנו יש כאן מסר מבלבל. ההתמודדות עם הבלבול הזה ותיווכו של המסר המורכב הזה היא בעיני הקושיה החינוכית הגדולה של זמננו.

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

חדשות מומלצות מהתקופה האחרונה

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 221 | 29.10.2018 | כ' חשוון ה'תשע"ט ראשון, 28 אוקטובר 2018 10:27
דף עדכון 220 | 21.10.2018 | י"ב חשוון ה'תשע"ט ראשון, 21 אוקטובר 2018 13:06

שותפים ותורמים של מועצת המכינות