המגזין המקוון של מועצת המכינות

כתבות עומק, ראיונות, בלוגים אישיים של אנשי מפתח ופרויקטים מיוחדים של מועצת המכינות.

ירושלים של זהב, עשייה של זהב: חניכי "הירושלמית" בעשייה למען העיר

מיוחד: לרגל יום חגה של בירת ישראל, שנערך השנה בסימן 54 שנים לאיחוד העיר, פנינו אל המכינה "הירושלמית" על שתי שלוחותיה – כדי לבחון את הקשר המיוחד של חניכי המכינה לירושלים ולשמוע על תרומתם הענפה לקהילה, לשכונה, ולעיר הקודש

ראשון, 09 מאי 2021 12:14

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.

שתי שלוחותיה של המכינה הירושלמית מבית עמותת "טנא ירושלמי" יושבות בחלקים שונים של העיר. האחת פועלת 11 שנים ונמצאת בקרית יובל, והשנייה פועלת זו שנה שניה מהגבעה הצרפתית. הבירה המיוחדת וההטרוגנית, המכילה מגוון כה רחב של אנשים וקהילות, מזמנת גם מגוון של אתגרים וצרכים אותם פוגשים חניכי המכינה "הירושלמית" – אשר מעורבים במגוון פעילויות עשייה קהילתית ובפרויקטים המתקיימים יחד עם תושבי העיר.

"כשאתה יוצא לעשייה קהילתית ונפגש עם אנשים, אתה אומר 'אה, זו ירושלים'. האנשים הם הדרך הכי טובה להכיר את העיר"

בשתי שלוחות המכינה, פועלים החניכים במספר מסגרות קבועות, הכוללות בין השאר בתי ספר יסודיים ותיכוניים, מוסדות לחינוך מיוחד ובתי קשישים. לצד אלו, מובילים חניכי המכינות מיזמים במסגרת "צוות קהילה", שדואג לפתח קשרים עם תושבי השכונה ולשפר, אפילו במעט, את סביבתם ותחושותיהם.

המשותף לכל הפעילויות הללו הוא – אנשים. והאנשים, הם אלו שמרכיבים את העיר המיוחדת, לה אנו חוגגים היום. "כשאתה יוצא לעשייה קהילתית ונפגש עם אנשים, אתה אומר 'אה, זו ירושלים'. האנשים הם הדרך הכי טובה להכיר את העיר", מספר יהלי רון, חניך במחזור י"א בשלוחת המכינה בקרית יובל.

יהלי ונפתלייהלי ונפתלי

יהלי מדבר מניסיון. לפני כ-8 חודשים הוא הכיר חבר חדש, ירושלמי כל חייו. "נפתלי הוא בן 86. אין לו משפחה בארץ ומטפלת באופן קבוע", מספר יהלי על חברו. "אני מגיע אליו פעם או פעמיים בשבוע. פשוט לשבת איתו, באופן הכי אנושי. הוא מספר לי על דברים שלו, ואני מספר על הפעילויות במכינה. יש לנו קשר מאוד מיוחד".   

באחד המפגשים סיפר יהלי לנפתלי על הפעילות האחרונה שהתקיימה במכינה. "בזמן שדיברתי, אני רואה אותו מסתכל עליי עם חיוך", נזכר יהלי. "כשסיימתי לדבר, הוא אמר 'תדע לך שאני מקנא בך שאתה צעיר. אמנם 86 זה גיל מכובד, אבל החיים קצרים. תמשיך לעשות את מה שאתה עושה, הגיל הזה הוא מתנה נדירה. הלוואי שאני הייתי שוב צעיר'. זה היה רגע מרגש מאוד. לקחתי איתי את הדברים שהוא אמר, והם עדיין מלווים אותי".

"לא, אל תלכי"

דפנה בר לב, גם היא ממחזור י"א מהשלוחה בקרית יובל, מגיעה לעשייה קהילתית בבית הספר "המעיין" לילדים עם צרכים מיוחדים, בתפקוד נמוך עד בינוני. במסגרת העשייה הקהילתית, משולבת דפנה בכיתת לימוד של גילאי 11-16, ועובדת פרטנית עם שני ילדים מהכיתה. "כל רגע קטן איתם הוא משמעותי", היא משתפת. "למשל, כשמישהו מהם מצליח לקרוא משפט מלא מהספר. כל הצלחה קטנה היא גדולה מאוד באופן אישי, כי רמת התפקוד שלהם היא לא גבוהה".

טנא ירושלמי

לאחרונה חוותה דפנה רגע משמעותי במהלך הפעילות. "לאחת הילדות שאני עובדת איתה באופן צמוד יש בעיה במנח של הראש, אז קשה להבין אותה כשהיא מדברת, והיא גם לא מדברת הרבה", מסבירה דפנה, וממשיכה: "בשבוע שעבר סיפרתי לה שבקרוב אנחנו מסיימים את ההתנדבויות. ואז היא הסתכלה עליי ואמרה לי 'לא, אל תלכי'. זה היה ממש מרגש לשמוע".

"בשבוע שעבר סיפרתי לה שבקרוב אנחנו מסיימים את ההתנדבויות. ואז היא הסתכלה עליי ואמרה לי 'לא, אל תלכי'. זה היה ממש מרגש לשמוע"

דפנה חווה את ירושלים דרך העשייה הקהילתית בצורה מאוד מובהקת. "אני אוהבת בירושלים את דו-הקיום", היא אומרת. "בבית הספר רוב המורות הן חרדיות אבל רוב התלמידים הם ערבים. וזה מאוד טבעי. ככה זה גם כשמסתובבים בעיר ובשכונה שלנו, חילונים וחרדים כולם חיים ביחד".

לא קוראים לזה התנדבות

איתן ווכל, גם הוא מהשלוחה בקרית יובל, מתנדב בגינה קהילתית בעיר, בשם בוסתניה. "לפני כ-15 שנה, החליטה קבוצת תיאטרון ליצור מקום בו יוכלו לעשות חזרות ולהופיע, מרחב ירוק בתוך העיר, גינה קהילתית שתתבסס על תרומתם של אנשי הקהילה שיתנו יד בבנייה ובעיצוב המקום", מסביר איתן. "זה מקום של עשייה וחקלאות שמכוון גם לחינוך. זו יוזמה מדהימה בעידן שהוא מאוד מנותק, במיוחד בערים".

"אנחנו באים ומרגישים חלק מהמקום שאנחנו חיים בו, מרגישים מחויבות לאנשים ולמקום. וכשאנחנו מגיעים לעשייה קהילתית 3 פעמים בשבוע, 12 שעות שבועיות, אז ממש מרגישים את זה בידיים"

כיום פועלים בגינה הקהילתית מגוון פרויקטים של חינוך וחקלאות, יוזמות ופעילויות רבות, ומתנדבים רבים, ביניהם גני ילדים, שמגיעים לפתח את המקום. "חבריי למכינה שפועלים כאן ואני, מביאים את הרעיונות שלנו לפיתוח המקום, ומרגישים משמעות גדולה מאוד", משתף איתן. "הרבה אנשים שמטיילים בגינה אומרים שהם עוברים שם שנים, ובכל פעם רואים את המקום יותר מפותח. אנשים מתחברים לרעיון של המקום ולערכים שהוא מייצג".

גינה קהילתית איתן 3הגינה הקהילתית

לדבריו של איתן, אחת מאבני היסוד במכינה "הירושלמית" היא קהילתיות ונתינה בחזרה לסביבה שנמצאים בה. "אנחנו אפילו לא קוראים לזה התנדבות", אומר איתן. "זו עשייה קהילתית. פשוט כי אנחנו באים ומרגישים חלק מהמקום שאנחנו חיים בו, מרגישים מחויבות לאנשים ולמקום. וכשאנחנו מגיעים לעשייה קהילתית 3 פעמים בשבוע, 12 שעות שבועיות, אז ממש מרגישים את זה בידיים. אם זה כשאנשים עוברים ומפרגנים לנו, או בימים שיש המון מתנדבים, ויחד יוצרים משהו חדש. אנחנו יוצרים מקום קסום".

"למדנו השנה שירושלים מגוונת בצורה מדהימה, גרים בה אנשים מכל הסוגים. רואים את זה על אנשים שעוברים בגן, אבל גם על כאלו שבאים להתנדב", ממשיך איתן. "מדהים לראות איך כולם עובדים למען משהו, ועוד מטרה שכל-כך לא מובנת מאליה בתקופה הנוכחית".

כאן כדי לעזור

נועה סיני ואיתמר רונן הם חניכי מחזור ב' בשלוחת הגבעה הצרפתית, וחלק מ"צוות קהילה" של המכינה. הקורונה אמנם הקשתה על הפעילויות הקהילתיות, לפחות בתחילת שנת המכינה, אך זה לא מנע מהצוות להוציא לפועל מגוון יוזמות ופעילויות בשכונתם, בהתאם למגבלות.

הגבעה dהצרפתית 2

בתחילת השנה חילקו סלי מזון למשפחות ולקשישים נזקקים בשכונה, חילקו מחשבים לקשישים וסייעו לאימהות חד הוריות בקניות ובשמירה על הילדים. בחנוכה ארגנו אירוע חגיגי עם מוזיקה וסופגניות לתושבי השכונה. הם שיפצו גינה שהייתה מוזנחת, בנו וצבעו ספסלים, והקימו ספריות שיתופיות ברחבי השכונה, בעזרת ארונות וספרים שתרמו התושבים. "נחמד לראות אנשים באים, שמים ספרים ולוקחים הביתה", אומרת נועה.

ביום השואה קיימו ערבי זיכרון בסלון עם תושבים מהשכונה שורדי שואה, ובט"ו בשבט הגיעו לבתיהם של קשישים לחלק עציצים. "זו הייתה תקופה שלא היה כל-כך קשר בגלל הסגרים. אז זו הייתה הזדמנות לדבר עם הקשישים ולשאול לשלומם", מספר איתמר.

 "לא מזמן התקשרה אלינו מישהי מהשכונה שנהרסה לה הגינה – וביקשה שנבוא לעזור. זה היה ממש מרגש, שאנחנו היינו הכתובת הראשונה שלה"

בגלל שזו רק שנתה השנייה של השלוחה בגבעה הצרפתית, והמחזור הקודם היה נוכח פחות בסוף השנה בגלל הקורונה, לקח זמן עד שהחלו בשכונה להכיר את חניכי המכינה. "לא מזמן התקשרה אלינו מישהי מהשכונה שנהרסה לה הגינה – וביקשה שנבוא לעזור", מספרת נועה. "זה היה ממש מרגש, שאנחנו היינו הכתובת הראשונה שלה. כי עד לפני כמה חודשים עוד לא הכירו כל-כך את המכינה".

"כיף לראות שהיום כן מכירים אותנו ויש קשר. אנחנו מרגישים חלק מהשכונה. לתושבי השכונה חשוב שנגיע ושנתרום, אנחנו מרגישים שמעריכים את הנוכחות שלנו ונעזרים בה", מסכם איתמר.

אוהבים את ירושלים, מחזקים ת'ירושלמית

היום, ביום ירושלים, מקיימת עמותת טנא ירושלמי את "יום טנא ירושלמי" – יום ההתרמה השנתי לעמותה. העמותה מפעילה מוסדות חינוכיים בעיר, בהם את המכינה "הירושלמית" על שתי שלוחותיה, את תכנית "בשותף", בית מדרש לחיילות ולחיילים, ואת תכנית "הזרם", רשת סטודנטיאלית ירושלמית, לצד רשתות בוגרים.

"אנו גאים בהיותה של המכינה שלנו על שתי שלוחותיה מוסד שכונתי וירושלמי. מוסד שיודע להתחבר ולחבר לעבר ולהווה של העיר דרך עשייה לימודית, קהילתית ואנושית", אמר בן כנס, ראש המכינה. "אנו גאים בחניכים ובבוגרים שלנו שיודעים להתחבר לאנשים שחיים כאן ודרכם להכיר את העיר המורכבת, היפהפייה והמרגשת הזו, ולהתאהב בה".

ים טנא ירושלמי

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.