ביום שבו עבר אחיקם גץ מעוטף עזה לעכו לטובת הקמת המכינה, קיבלו את פניו אזעקות ושלוש נפילות. היו אלה ימי צוק איתן ומשפחת גץ לא ציפתה לקבלת פנים כל כך מוכרת במשכנם החדש.
"כמה חודשים לפני כן" מספר ראש המכינה אחיקם גץ, "אשתי ואני הוזמנו לסיור בעכו, על רקע יוזמה של אנשי העיר להקים מכינה תורנית. הגענו בלי ציפיות וכווונות מיוחדות, אך מאותו סיור התהליך היה לבלתי הפיך. ראינו לפנינו אתגר חשוב, והלכנו על זה. עברנו מעוטף עזה, ההקמה נעשתה תוך כדי נפילות כבדות על העוטף, ובתחושות מעורבות של כאב לצד שליחות".
מכינת אבנר נוסדה בשנת תשע"ד (2014), והיא קרויה ע"ש אבנר גץ שנפל בקרב לשחרור הכותל, במלחמת ששת הימים. אחיינו - אחיקם, שבשמו נשזרה שליחותו, מקים את מורשת דודו בעשייה החינוכית-תורנית.
המכינה הוקמה במה שמכונה "העיר המנדטורית" - האזור הותיק של עכו, המכיל אתגרים סוציו-אקונומיים. זהו החלק הכי יפה של העיר, ומתאפיין בשילוב מיוחד בין ערבים ויהודים החיים בשכנות. "אנחנו גרים בשכונה" מסביר גץ, "בבניין שלנו יש גם משפחות ערביות וגם יהודיות, וזה נורמלי כאן". המתחם הקודם של המכינה היה בבניין גדול, בו שכנו 50 חניכים ו-3 משפחות ערביות שחלקו חצר משותפת. "החיים זה לצד זה הם עובדה קיימת ואמיתית. תחילה הייתה חשדנות באופן טבעי, ובמהרה זה השתנה".
"עכו היא עיר מעורבת, ויש בה יחסי שכנות טובים מאוד. כל תרבות שומרת על מאפייניה ויש כבוד לכל קהילה. גם היהודים וגם הערבים בעיר מחוברים למסורת ורואים את החיים דרך עיניים מסורתיות, ודווקא מכאן הכבוד וההבנה העמוקה ששוררים בין האוכלוסיות. עכו מוכיחה שדתות יכולות לאחד ולא לפלג".
גץ מציין את חשיבות שיתוף הפעולה בין המכינה, הגרעין התורני בעכו והעירייה, המהווה מנוף לכל ההתרחשות הפורה בארבע השנים האחרונות."לעירייה יש תפיסה חברתית והיא נותנת את הפלטפורמה, מעודדת יוזמות, מסייעת בלוגיסטיקה, ומאפשרת לנו את הפעילות".
עם ראש העיר, שמעון לנקרי (משמאל)
מכינת אבנר היא מכינה המיועדת לנוער דתי, בעיקר ממרכז הארץ, במטרה לחברו לצפון. "אנחנו מבקשים לייצר שינוי תפיסה בחברה הישראלית ביחס לגליל. בעוד אזור הנגב נמצא בתודעה הלאומית, הגליל נותר מחוץ לתמונה, ולכן אנחנו מעוניינים לגייס למכינה דווקא נוער מהמרכז". בנוסף, כל הצוות הוא מאנשי עכו. "יש בעיר כוחות חינוכיים מעולים ולא היה צורך 'לייבא' מהמרכז".
אחד מהמחנכים במכינה הוא הרב דוד תורג'מן, יליד עכו. "הכניסה של המכינה לעכו משמעותית מאוד עבור העיר. החבר'ה הצעירים שמסתובבים ברחובות מפיחים רעננות וחדוות נעורים שכבר הייתה קצת חסרה. הם מאוד משולבים בעיר, בקהילות בתי הכנסת, בהתנדבויות, במוסדות החינוך והחסד".
"המכינה משולבת בכמה פרוייקטים במרחב העירוני: החניכים מובילים שעה קבועה בבית הספר בה הם מהווים עבור התלמידים דמות חינוכית שהיא בין חבר למורה. הם לוקחים חלק באריזת מנות וחלוקתן לנזקקים בעיר, ואף השתתפו בקורס חירום מטעם העירייה בכדי להוות כוח לצוות החירום העירוני. יש חבר'ה שעברו הכשרת מגישי עזרה ראשונה והשתלבו ברשת החירום של מד"א, כך שיכלו להגיע לאירועים באופן מיידי, ואכן הגיעו ראשונים לכמה קריאות".
המכינה היא תורנית, ובנוסף ללימודי המנהיגות, הציונות, הדמוקרטיה וכו', החניכים משקיעים זמן רב בלימודים תורניים ברמה גבוהה. יש סרגל מאמצים גם בתחום התורני, כמו גם באימון הגופני היומי שהם עוברים.
המחזור הראשון של מכינת אבנר מתחיל להשתחרר בימים אלה. "אנחנו שומרים על קשר הדוק עם הבוגרים במהלך השירות הצבאי, מלווים בהחלטות, ומגיעים בשמחה לחתונותיהם" משתף תורג'מן. "אנחנו שואפים שעם השחרור, יבחרו הבוגרים להגיע בחזרה לכאן, ואולי יישארו לגור פה".
"ההקמה עוד לא הסתיימה", מסכם גץ. "ארבע שנים אנחנו בתהליך של חשיבה ופיתוח". השבוע נפתח המחזור החמישי של המכינה, ופרק נוסף בסיפורה של המכינה, של העיר ושל הנערים מתחיל להיכתב.
