מיה, כנרת, עדיאל ונגה כותבים לנו על החוויות המעצבות ביותר,
על החברים הבלתי צפויים שרכשו השנה,
על ההגות ועל המעשה, על הפסקול שליווה אותם עשרה חודשים.
רגע לפני הגיוס, הם לקחו כמה רגעים לחשוב מה הייתה שנת המכינה בשבילם, והתוצאה לפניכם:
מיה הרפז - מכינת חנתון, מכינה מסורתית – פלורליסטית
רגע משמעותי בשנה
הייתי אחראית על החובק החברתי שעסק בטרור חקלאי. במשך כמה ימים עסקנו בנושא, נפגשנו עם בני נוער במטרה להעלות את המודעות, הרמנו ערב פואטרי סלאם, ערכנו הפגנה מול הכנסת.
היה מדהים לראות איך הופכים מילים למעשים, איך הופכים לאקטיביסטים, איך עושים שינוי.
טקסט שפגשתי במכינה
"....שמע, בן-ישראל, שמע בן-הצער, שא ראשך, שא ראשך – ויינשאו פתחי-עולם. אַל מנוחה ואל הונאה עצמית, תהי איזו שתהיה, אַל יראה מפני כל תוצאות, תהיינה מה שתהיינה. אַל קורט של שקר ורכות-הלב. הלאה עננים, צא מניקרת הצוּר. הסר מעליך את הכף. גשה עד הערפל, עלה לפרדס, ראה את פני ההוויה. השג את מהותה, את כבודה. התקדש!..."
״המעורר״-ברנר
היכרות שלא הייתי מגיעה אליה במקום אחר
מכינת חנתון היא מכינה מעורבת ובזכות זה חלק מהחברים הכי טובים שלי במכינה הם דתיים, דבר שלא יכל לקרות לפני ברמה כזאת, כי פשוט לא הייתה פלטפורמה שאיפשרה הכרות עמוקה כזאת שלא עם אנשים שחיים בדיוק את אותו אורח חיים כמו שלי
על ההתנדבות שלי במהלך השנה
התנדבתי בשני פרוייקטים. הראשון-התו החברתי. במהלך הפרוייקט עברנו בבתי עסק במטרה לשכנע אותם להפוך לנגישים בתחומים שונים, וכן העברנו מערכי שיעור לבני נוער כדי להעלות את הנושא למודעות.
השני-שיתוף פעולה עם עמותת עלמה. כחלק מהפרויקט נפגשתי פעם בשבוע עם ליאורה, קשישה מנצרת עלית, ונוצר בינינו קשר מדהים. זאת הייתה חוויה ממש משמעותית וחלק חשוב בשנת המכינה שלי.
גיליתי על עצמי השנה ש...
גיליתי שיש לי נטייה להובלה, שאני חזקה בשיח עם אנשים ובביטויי עצמי, שאני יכולה להיות סקרנית, שקשה לי מאוד עם אנשים שלא לוקחים אחריות על החיים שלהם (לא תמיד אמפתית)
שיר המכינה שלי
כנרת לם - מכינת רוח נכון, מכינה מעורבת לדתיים ולחילוניים
רגע משמעותי בשנה
מסע העלייה לירושלים בתחילת השנה, בו חילקו אותו לחוליות וניווטנו מבית שמש לירושלים במשך שלושה ימים. הגענו עד למכינה תשושים אך מלאי סיפוק ומצפים להתחיל כבר את השנה.
טקסט שפגשתי במכינה
יש משפט שאחת מחניכות המכינה אמרה במהלך שיחה שהיתה לנו בסדרת יו"ש ותל אביב, לאחר ביקור אצל זוג מעורב - יהודיה וערבי מוסלמי .
המשפט היה "זה לא ממקומי להרגיש לא בנוח עם אהבה של אנשים אחרים".
ואני לקחתי את זה למקום הקצת יותר אישי שלי ולקהילה הלהט"בית. אני לא בטוחה איך אני בדיוק מוגדרת או מגדירה את עצמי אבל מבחינתי אהבה זה דבר אישי שאין לו הסברים ואין צורך בהתנגדות לאהבה מסויימת.
היכרות שלא הייתי מגיעה אליה במקום אחר
חברה בשם מעיינה, היא מבית דתי מירושלים.
באזור בו גדלתי וחונכתי כל חיי, הרוב המוחלט של האנשים הוא חילוני ודי מרוחק מהדת ומהיהדות. ישנן גם דעות קדומות על הדת באזור בו אני גרה, אבל מעיינה וחבריי הדתיים למכינה מנפצים את הסטיגמה הזו.
כל מי שהגיע למכינה הגיע במטרה משותפת לחיות חיים שונים ולהכיר אנשים שונים ממה שהכיר.
על ההתנדבות שלי במהלך השנה
התנדבתי אצל חניכה עם צרכים מיוחדים והיה לנו חיבור מאוד טוב, היא מאוד "בעולם שלה" והייתי צריכה להתעקש איתה ולמצוא אילו דברים יגרמו לה לצאת אל העולם ולשתף פעולה.
בנוסף, לימדתי אישה מבוגרת לקרוא ולכתוב בעברית. הייתי מדפיסה לה סיפורים קצרים ושאלות והיינו יושבות, קוראות וכותבות, ולאט לאט מתקדמות. היינו לפעמים מדברות גם סתם על החיים ועל המשפחה שלה.
גיליתי על עצמי השנה ש...
גיליתי על עצמי שאני מאוד מודעת לעצמי ולרגשות שלי , גיליתי על עצמי שאני אסרטיבית ונלחמת על מה שחשוב לי, בין אם על מוזיקה או על נושאים שמעסיקים אותי .
שיר המכינה שלי
עדיאל לרר - מכינת רוח השדה, מכינה דתית לבנים
רגע משמעותי בשנה
ביום כיפור הלכנו כולנו לקיבוץ גבעת השלושה - קיבוץ חילוני. הרמנו בו לבד את התפילות ואת סדר היום. יום כיפור מאוד חזק שהיה לי.
טקסט שפגשתי במכינה
באחד השיעורים הביאו לנו את השיר "ראשון" של יהודה עמיחי. מאוד התחברתי לשיר כי הוא נותן מקום מאוד גדול ומשמעותי ליחסים אנושיים בין אדם לזולתו ותוך כדי נותן פרשנות מעניינת לדיאלוג בין אדם לאלוהיו.
היכרות שלא הייתי מגיע אליה במקום אחר
במכינה פגשתי חבר שגדל באזור שונה ממני ובבית ספר מעורב והיה בתנועת הנוער הצופים (ולא בני עקיבא) ככה שללא המכינה ככול הנראה לא הייתי פוגש אותו או מכיר אותו ובמכינה הכרתי אותו והתחברתי אליו מאוד.
על ההתנדבות שלי במהלך השנה
הייתה לנו ועדת התנדבות שהייתה אחראית לדאוג להתנדבות. כל שבוע ביום שני התחלקנו לזוגות והלכנו לבקר זקנים בלוד. להיות איתם שעה-שעה וחצי שבועיות. לדבר, לשחק, לעזור ובעיקר להיות. היה מעניין לבלות ולפגוש אוכלוסייה שבד"כ לא יוצא לנו להיות איתה וכיף לקבל את הרגשת הסיפוק המיידית על כך שעשית משהו.
גיליתי על עצמי השנה ש...
במהלך השנה גיליתי בעצמי יותר רצון ללמוד, לחפש, לחקור בנושאים שחשובים לי. לא לעשות דברים סתם. לרדת לפרטים הקטנים ולא להתפשר.
שיר המכינה שלי
נגה פיין - מכינת הנגב שלוחת חולית, מכינה כללית
רגע משמעותי בשנה
במהלך המכינה התנסנו בהכרת השטח מקרוב. טיילנו המון ולמדנו לעשות זאת במקצועיות רבה בעזרת למידת מיומנויות שטח.
רגע מאוד משמעותי עבורי היה בפעם הראשונה בה חוויתי לינה בשטח לבד תחת כיפת השמיים. זה דבר שמעולם לא התנסיתי בו קודם לכן - לקום בבוקר בשטח עם הזריחה ולראות איך אני יודעת לדאוג לעצמי ולהסתדר לבד בטבע, זו הייתה תחושת עצמאות אדירה שלא אשכח.
טקסט שפגשתי במכינה
״מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם
פְּרָחִים בָּאָבִיב
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חָצֵר
אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים
אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ
כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ
וּלְחִישָׁה תִּשָּׁמַע בַּמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ הָיָה הַבַּיִת
אֲשֶׁר נֶחְרַב״ - יהודה עמיחי
היכרות שלא הייתי מגיע אליה במקום אחר
החברה הכי טובה שלי במכינה גרה בירושלים, לא היינו באותה תנועת נוער או כל מסגרת דומה שהייתה יכולה להפגיש בנינו וגם לא נהיה במקום דומה בצבא. אני מתגייסת לחיל החינוך והיא תהיה לוחמת. בלי המכינה לא הייתי זוכה להזדמנות אחרת להכיר חברה שהולכת איתי עכשיו לכל החיים!
על ההתנדבות שלי במהלך השנה
התנדבתי בעלה נגב. כפר שיקומי ליד אופקים לבעלי מוגבלויות. בחרתי בהתנדבות הזו כי זה תחום שתמיד עניין אותי לעסוק בו, תחום של אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים. זו חוויה שמילאה לי את הלב. מפעם לפעם למדתי ברגישות להבין מה הדיירים צריכים, מה הם אוהבים ואיך לעזור להם ללא מילים. למדתי לשים לב לפרטים הקטנים ולהיות רגישה לצרכי האחר. אך בעיקר למדתי לתת מעצמי ללא שום צורך בתגובות והוכרת תודה, כי הדבר פשוט לא היה ביכולתם. אבל לראות את ההשתפרות בתפקוד שלהם היה שווה את הנתינה וההשקעה.
גיליתי על עצמי השנה ש...
גיליתי בעיקר שהיכולות שלי גבוהות יותר ממה שחשבתי. יכולות של התמודדות מול קושי, חברות, למידה, השפעה, הנהגה, יצירה ועוד.
גיליתי שיש שסעים רבים בארץ ובעולם שמפריעים לי ושאני רוצה לגשר עליהם ולהוביל בהם שינוי. הובלת שינוי מהותי בחברה כבר לא מרתיעה אותי, ולא נראית לי בלתי אפשרית כמו שנראתה לפני שנת המכינה.
שיר המכינה שלי