מידע חשוב למכינות בנושא משבר הקורונה: מתווה חזרה לפעילות

המגזין המקוון של מועצת המכינות

כתבות עומק, ראיונות, בלוגים אישיים של אנשי מפתח ופרויקטים מיוחדים של מועצת המכינות.

הלכה למעשה: בוגרת מכינת "בית ישראל" שחיה ופועלת על פי ערכי המכינה, בצבא ובגרעין

שחר בר יצחק משרתת כבר יותר מ-3 שנים וחצי בצה"ל, והיד עוד נטויה. היא קצינה, סמ"פ בחוות השומר, ויחד עם זאת מצליחה לחיות בגרעין צעירים של עמותת "עם;וארץ" בערד, אותה הקימה עם חבריה. אה כן, ולפני הכל - היא בוגרת מכינת "בית ישראל"

שישי, 12 מרס 2021 00:25

אם הייתם חותכים את הריאיון עם שחר, ולוקחים חלקים נבחרים, זה יכול היה להישמע כמו מישהי שיש לה בכיס אוסף של קלישאות, או שהיא מקריאה מדף מסרים שהוכן בקפידה מראש: "להיות גלגל במערכת", "גם אם את נותנת הכי הרבה שאפשר – אז אפשר עוד קצת", "אנחנו יוצרים הגשמה עצמית, קצה המשולש של מאסלו", "לא רק האנשים עושים לך טוב – גם אתה עושה טוב למקום ולקהילה".

אבל אם הייתם שומעים את הריאיון המלא הייתם מבינים שאלו לא קלישאות. זוהי דרך חיים. שיעורים ותובנות אמיתיים שאספה איתה שחר לאורך השנים. כנראה שלהורים שלה ולסביבה בה גדלה יש תפקיד חשוב בזה, אבל אי אפשר להתעלם משנת המכינה שהשפיעה עליה – וזרעה את הניצנים להמשך מעורר השראה.

"זה סוד הקסם"

נעים להכיר. שחר בר יצחק היא סמ"פ בחוות השומר. ובעברית, היא סגנית מפקד הפלוגה ועוסקת בהכשרה של חיילים מאוכלוסיות מיוחדות. היא גרה ביישוב הקהילתי אשחר, בו חיים דתיים וחילונים. בסיום התיכון פנתה שחר לשנת מכינה, במכינת "בית ישראל" שבירושלים. "ידעתי שבמכינה מעורבת (דתיים וחילונים) אמצא את מקומי", היא מספרת. 

במכינה – שהייתה על פי שחר "שנה מעצבת ומכוננת" – פגשה אנשים שהפכו ל"חברי מעלה" עבורה. "דיברנו כל הזמן על קבוצתיות, על יחד, על הכוח שלנו לשנות ועל איך נעשה טוב בהמשך, כקבוצה", היא מסבירה. "זו המשמעות של חברי מעלה".

"אם שנת מכינה כוללת לימודים, תרומה לקהילה, הכנה לצה"ל ואימוני כושר – אז אפשר לעשות מכינה גם לבד, בעצמך, בלי קבוצה", מדגימה שחר. "אבל יש משהו מאוד עמוק בחוויה של הקבוצה והיחד. זה סוד הקסם במכינות. לעשות משהו טוב ביחד, כקבוצה. וזה גם סוד הקסם בגרעין".

שחר במהלך שנת המכינהשחר במכינה

גרעין של קהילה

"ארגון 'עם;וארץ' עוסק בהקמת קהילות צעירות בנגב ובגליל. בואו לקחת חלק במשימות לאומיות, ליזום ולהתחבר. בואו להיות חלק מקהילה!". מילים אלו כתובות באיזור ה"אודות" שבעמוד הפייסבוק של עמותת "עם;וארץ", גרעין חיילים חלוצי.

כשהייתה שחר חניכה במכינה, וחוותה את העוצמה שבלהיות חלק מקבוצה, לא שיערה היכן זה יפגוש אותה בהמשך. היא לא ידעה שבמהלך השירות הצבאי שלה תקים יחד עם חבריה גרעינים שיישבו את הנגב והגליל, תהיה אחראית תוכן בפורום המוביל של עמותת גרעין חיילים חלוצי, ותגור בעצמה בגרעין בערד, לצד שירות צבאי כה אינטנסיבי.

"הכל התחיל בכרם שלום", היא מספרת. שניים מחבריה השתתפו בסמינר של "דרך פרת" (תכנית למנהיגות חברתית של מכינת עין פרת) בכרם שלום שבעוטף עזה. הם עשו שם קבלת שבת, ומישהי מהקיבוץ ניגשה אליהם, עם דמעות בעיניים – ואמרה לאחד החברים שהיא לא רגילה לראות את היישוב פורח ככה, מלא באור ובאנשים.

חבריה של שחר פתחו קבוצה ב"ווצאפ", והתחילו לארגן שבתות בקיבוץ, כשכל פעם היו מגיעים 30 או 40 אנשים. "התחלנו לדבר על גרעין ועל יום התחדשות, ואירגנו אירוע ענק עם יותר מ-200 מתנדבים. זה התחיל לצבור תאוצה", נזכרת שחר.

בהמשך פתחו גרעינים גם בעין השלושה, בכיסופים ובצוחר. "הבנו שצריך להחזיק את זה בשתי ידיים. לדעת מה אנחנו עושים. בצורה מאורגנת, נכונה ומקצועית", מסבירה שחר. "חייל שמחליט שהוא עושה את השבתות שלו מחוץ לבית – צריך שתהיה לו מעטפת, מסגרת מסודרת".

לכן, הקימו את עמותת "עם;וארץ" שתרכז את הפעילות. "החבר שהתחיל עם הרעיון וכמה מהחברים שלנו, נהיינו הפורום המוביל של הארגון. התחלנו לתעד את הפעילות שלנו ולארגן את השבתות".

כיום פועלים בעמותה 5 גרעינים, האחד שונה ממשנהו. "המתעניינים מגיעים אלינו דרך הפייסבוק, או דרך חבר או חברה שלהם שכבר איתנו. רוב האנשים הכי רציניים בגרעין באו לעשות שבת, התאהבו ברעיון ומשם הכל היסטוריה".

גרעין עם וארץ בערדגרעין עם וארץ בערד

לעשות COPY PASTE

בחזרה אחורה. הורים נרגשים, תיק ענק, חולצה לבנה. שחר התגייסה לתפקיד מש"קית הוראה והדרכה (הו"ד) בחיל חינוך, בדרך לפקד על אוכלוסיות מיוחדות. היא הייתה מפקדת במשך שנה לחיילים דרוזים במחווה אלון, ומשם יצאה לקצונה.

"כבר בהשלמה החילית, במעבר מלהיות חיילת לקצינה, מדברים המון על התחום הערכי", היא נזכרת. שם הבינה כי על כך בדיוק דיברו במכינה. "דיברנו על להיות גלגל במערכת, לעשות יותר, ולדעת שתמיד אפשר לתת עוד".

בתום קורס הקצינים וההשלמה, שירתה שחר כמפקדת בנח"ל במשך שנה, יצאה לפקד בבה"ד 1 במשך שנה ו-3, ועכשיו היא משרתת בתפקידה הנוכחי – סמ"פ בחוות השומר. "מבחינתי, אני יכולה להגיד שעשיתי מספיק", היא מתגאה לרגע, אך מיד פוסלת את הרעיון. "אבל יש משהו אמיץ בלתת 99 אחוז מעצמך, ולא 98. ממש עד האחוז האחרון".

את ה-99 אחוז מעצמה, שחר מצליחה להביא גם לגרעין. זאת למרות שהייתה סוגרת 40 ימים ברצף כשפיקדה בבה"ד 1. "זה מטלטל. בכנות, אחרי זמן כזה הייתי הולכת לעשות שבת בבית ולא בגרעין", היא מודה.

"אבל זו הגשמה עצמית", היא מסבירה את ההחלטה. "לבוא הביתה, להגיד שלום למשפחה, לעשות כביסה, ולהגיד שאני בוחרת לעשות את השבת הזו במרחק 3 שעות נסיעה מהבית. בשבת בגרעין, על פני השטח, אתה פשוט נהנה בטירוף. יושב לשיחות עם החברים הכי טובים שלך. אבל מתחת לפני הקרקע, אתה יודע שלא רק האנשים עושים לך טוב – אלא גם אתה עושה טוב למקום ולקהילה".

"אם זה ללכת לתפילה בכרם שלום, לבנות מצפה בערד או לעשות הפנינג קהילתי בצוחר – הדברים האלו עושים הרבה מאוד טוב מתחת לפני השטח", מממשיכה שחר. "ואנשים מחפשים את זה. הם מחפשים להיות טובים. גם בזמן הקורונה".

הדמיון בין מה ששחר עשתה ועושה כיום, ובין מה שעשו צוות מכינת "בית ישראל" הוא לא קטן.  "המכינה שלי נמצאת בשכונת מצוקה. הצוות החליט לקום ולפתוח קהילה בתוך שכונת גילה בבית ישראל, כדי לעשות טוב יותר מסביב", היא מסבירה. "ולהקים גרעין? זה הכי  COPY PASTE(העתק הדבק) שאני יכולה לעשות. פשוט להסתכל על המדריכים שלי, ועל התהליך שאני עברתי במכינה, ולרצות לשחזר אותו ולהעביר אותו הלאה. בסוף אני רוצה לראות חיי קהילה שעושים טוב מסביב וטוב גם לי בעצמי – ולשחזר אותם".

שחר מימין במהלך שירותה כקצינהשחר במהלך שירותהכקצינה

השיעור הראשון במכינה

נדמה ששחר לקחה איתה כמה שיעורים מהמכינה. "אם תעשי עכשיו סקר בין כל חברי הגרעין, הם יגידו לך ש'אלו האנשים שאני רוצה לגור איתם כשאהיה גדול'. זה מדהים. זו בדיוק חברות המעלה שבמכינה לימדו אותנו מה היא", ממשיכה שחר. "זה היה השיעור הראשון במכינה שלי, אגב. ביום המתעניינים להתמיין למכינה, מדברים איתנו על חברות ועל מי הם חברי מעלה ועל איך עושים טוב ביחד. זה משהו שהמכינות מצליחות לייצר. ואני רוצה להמשיך לעשות דברים שעושים לי טוב ושאני יודעת שטובים לעוד אנשים".

לדעתה, אחד משני נערים במדינת ישראל צריך לעבור שנת מכינה. "כל היופי במכינות הוא ההטרוגניות בין חניכים שבחייהם לא שמעו על מכינה ונקלעו אליה בטעות, ובין חניכים שגדלו לסביבה בה זה מאוד מקובל, ותמיד ידעו שילכו למכינה", היא מסבירה. "וצוותי המכינות צריכים ללכת דווקא למקומות בהם מכינות פחות מקובלות. אם אנחנו רוצים לצמצם פערים זה צריך להיות לכולם, ולא לשכבה אחת באוכלוסייה".

התהליך שעברה שחר, הבחירות שעשתה והפעולות שביצעה – מעוררים השראה. ונדמה כי הצורך שלה להשפיע ולעשות טוב בכל מקום בו נמצאת לא ייגמר בקרוב. "אני בדיוק נמצאת בצומת של החלטה לגבי התפקיד הבא בצה"ל", היא מגלה. "לדעתי, כשבנאדם מרגיש שהוא מצליח לעשות טוב במקום שהוא נמצא הוא צריך להישאר שם ולהמשיך לייצר את ההשפעה".

וכשהיא מתבקשת לחשוב על מסר לסיום, היא אומרת: "גם אם אתם לא בטוחים שמכינה קדם-צבאית זה בשבילכם, לכו לבדוק. מה אכפת לכם ללכת ליום פתוח?"

רוצים לדעת עוד על הגרעינים של עמותת "עם;וארץ"? לחצו כאן

ארכיונים קשורים

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

ממתק לשבת - שבת פרשת שמיני חמישי, 08 אפריל 2021 21:43
ממתק לשבת - שבת שביעי של פסח שישי, 02 אפריל 2021 09:00
ממתק לשבת - פרשת ויקרא שישי, 19 מרס 2021 08:57
ממתק לשבת - פרשת ויקהל-פקודי חמישי, 11 מרס 2021 00:36
ממתק לשבת - פרשת כי תשא שישי, 05 מרס 2021 10:18

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.