"כשאנחנו פתוחים להזדמנויות ולהצעות, אז בהחלט אפשר למצוא את עצמך שלוש שנים באתיופיה", מנסה להסביר אשל לבאור (אולי בפעם המיליון) איך צעיר ישראלי מתגלגל לעשייה דווקא באפריקה.
אשל, יליד קיבוץ משמר העמק ובוגר מכינת "מנשרים קלו" במעגן מיכאל, מרכז את אזור מזרח אתיופיה תחת עמותת פייר פלאנט, שמטרתה לסייע לחקלאים קטנים בארצות מתפתחות לשפר את מצבם התזונתי ולצאת ממעגל העוני, באמצעות גישה לזרעים איכותיים, ידע חקלאי והדרכה. מתנדבי העמותה פועלים בשלושה אתרים שונים ברחבי אתיופיה.
"במשך השנתיים האחרונות, פועלים באחריותי שני אתרים במזרח אתיופיה. בכל אתר יש בית של מתנדבים ישראלים בני 23-30 והמטרה שלי היא להכשיר אותם כדי שיהיו מסוגלים לעבוד עם הארגונים המקומיים שאיתם אנחנו עובדים".
"במישור אחד, פייר פלאנט עושים מחקרים כדי לבחון איזה זן ירקות מתאים לכל אזור, מודדים ואוספים נתונים. במישור הנוסף והעיקרי, אנחנו מדריכים חקלאים מקומיים, ומומחים ממשרד החקלאות. זו הדרכה אחד על אחד, שבה מדברים על איך לייעל את גידול התוצרת ולהביא לתוצאות המיטביות - כמה דשן, כמה מים, איך לרסס וכדומה".
איך הגעת לזה?
"המכינה הייתה שלב ראשון שמאוד חשף אותי לעשייה חברתית, למורכבות פוליטית, לזהות יהודית וחברתית, לשאלות שהמשיכו איתי אחרי הצבא שבמרכזן – איך אני יכול לתרום לצמצום פערים בישראל ובעולם.
התגייסתי לגרעין נח"ל דרך המכינה. לפני השחרור אחד החבר'ה מהצבא סיפר לי שמחפשים רכז חקלאות לפרוייקט של הסוכנות היהודית באתיופיה. משם התחילה ההרפתקה. הגעתי לגונדר, הייתי שם שנה שלמה. במהלך השנה הזאת הבנתי שכדי לתרום באופן משמעותי לחקלאים המקומיים אני צריך להתחבר לארגון פייר פלאנט. באמצעות הארגון פתחנו אתר בגונדר".
פייר פלאנט נוסדה מתוך שיתוף פעולה בין חמש החברות החקלאיות הכי גדולות בעולם. מייסדת הארגון, ד"ר שושן הרן, הבינה שהטכנולוגיה, שהולכת ומתפתחת, הולכת שוב ושוב אל העולם השבע. בעזרת הקשרים שלה היא הקימה את העמותה והחלה לסחוף אחריה את חברות הזרעים הגדולות בעולם, כדי להפוך את החזון למציאות.
איך בונים אמון?
"רוב העניין בעבודה היא להתחבר לתרבות המקומית, כדי להצליח לגעת ולהשפיע. יש פה תרבות של אלפי שנים של אבא המלמד את בנו איך לעבוד בשדה, בלי להבין את המילים הנכונות, את ההרגלים המושרשים, קשה להביא לשינוי".
"רוב העבודה היא עם כפריים שלא מדברים אנגלית. במרוצת הזמן קלטתי את השפה, רשמתי מילים ותרגלתי את הדיבור. האמהרית היא שפה שמית, יש בה הרבה מילים דומות לעברית ויחסית קל לתפוס אותה. עם זאת, חשוב ללמוד את הסלנג ולאו דווקא לדבר נכון. יש מעל 80 לאומים וניבים באתיופיה. בגונדר שבצפון אתיופיה מדברים שונה מבמזרח".
כתבה על אשל וארגון פייר פלאנט ב"כאן" תאגיד השידור
"לוקח הרבה זמן להבין את הדקויות של השפה, באמהרית אומרים 'תפגוש אותי אחרי שעה' ומתכוונים להיפגש אחרי הצהריים. הכוונה בביטוי היא לא כמו התרגום המילולי, ולקח לי זמן להבין למה אנשים לא באים אחרי שעה לפגישה שקבענו. עוד דוגמה, יש אותה מילה ל"רוצה" "צריך" ו"מחפש", ואני לומד את צורת החשיבה ומנסה באמצעות מילים אחרות להבין למה האדם שמדבר איתי מתכוון".
"זה תפקיד שפותח אופקים, כל מי שנכנס להרפתקה מגלה עצמו מחדש, איך להתגבר על פערים תרבותיים, שפה, הרגלי עבודה שונים, זמנים. מה שממלא אותי זה לראות את ההשפעה החיובית המשמעותית על החקלאים".
מה אתה עושה בשעות הפנאי?
"האמת שאין הרבה שעות פנאי, אבל אתיופיה מלאה בתרבות, במאכלים ובאנשים. כל אינטראקציה ברחוב היא מעניינת. הרבה מהתעסוקה שלי כרכז היא להכשיר מתנדבים. אנחנו גרים בקומונה כזאת, אז התפקיד הוא 24/7 ולכן אין חלוקה ל"עבודה" ו"זמן פנוי", הכל ביחד".
באיזה אופן העשייה שלך מבטאת את היותך בוגר מכינה?
"שאלת הבוגרים היא שאלה עתיקת יומין שכבר שנים מנסים לפצח – מה בעצם מצפים מבוגרי המכינות? יש הרבה עשייה של בוגרים, ואני רואה בעיקר שני אפיקים, השפעה אינדיבידואלית של בוגרים בתחומים שונים, או יצירת קהילות בוגרים שמשנים את המרקם החברתי-פוליטי בישראל. לי חשוב להוסיף את הרובד של ההשקפה הגלובלית. למצוא דרך לקחת את הערכים, את ה"אני מאמין" של כל מכינה, ולראות שאנחנו משפיעים ומושפעים מכל המדינות שמסביבנו. להבין שבכל מקצוע אפשר לתת את הערך המוסף, את ערכי היסוד שהמכינה הטמיעה בנו. עבורי המכינה בהחלט הייתה פלטפורמה ראשונית והתחלה של גיבוש השקפת עולם שהביאה אותי לעסוק בצמצום פערים, בשוויון הזדמנויות, כשהכלים הוא חקלאות וטכנולוגיה.
המכינות מכוונות אותנו לעשות את מה שאחרים לא עושים, אם זה להיכנס בצבא לתפקידים משמעותיים איפה שאחרים מעדיפים לא להיות, ואם זה באזרחות, כשבוגרי המכינות הולכים לעשייה החברתית או הפוליטית, ולא נשארים אדישים. עם התפיסה הזאת אני ממשיך - איפה שרוב בני גילי לא נמצאים, אני כבוגר מכינה בוחר כן להיות".
מתעניינים? ניתן ליצור קשר עם לירון 052-3863432 Liron@Fairplanetseeds.com
