מידע חשוב למכינות בנושא משבר הקורונה: מתווה חזרה לפעילות

המגזין המקוון של מועצת המכינות

כתבות עומק, ראיונות, בלוגים אישיים של אנשי מפתח ופרויקטים מיוחדים של מועצת המכינות.

ממכינת גליל עליון להרווארד: כך השפיעה שנת המכינה על אלינור בלום

רגע אחרי שהשלימה את לימודי התואר שלה באוניברסיטת הרווארד, אלינור בלום, בוגרת תכנית 'יחד' במכינת גליל עליון, משחזרת: מה הוביל אותה לחזור ארצה לשנת מכינה אחרי למעלה מעשור שלא הייתה פה, כיצד הצליחה לגשר על פערי השפה, ואיך זה להיות בוגרת מכינה בקולג' אמריקאי

שני, 05 אוקטובר 2020 11:50

"גדלתי במשפחה קונסרבטיבית, וכשהייתי ילדה גרתי עם הורי בהרצליה מספר שנים בודדות, ואפילו היה לי בסיס מסוים בעברית. חזרתי לאמריקה עם המשפחה וכשסיימתי את התיכון רציתי לשים דגש על התפתחות אישית ולעשות משהו אחר, לפני תחילת הלימודים בקולג'. היה לנו חבר משפחה שסיפר לי על החוויה שלו במכינה. עברו 12 שנים מאז שגרנו בארץ, העברית שלי לא הייתה מדהימה, אבל רציתי לעשות את זה.

הייתה לי שנה נפלאה, למדתי הרבה והכרתי אנשים חדשים, שפתחו בפני עולם שלם של רעיונות: הדרך בה לימדו אותי בשנת המכינה לחשוב על החברה, וכיצד פרטים משתלבים בה, הייתה מאוד מיוחדת. המכינה הייתה גם מה שגרם לי לפתח סקרנות לגבי הלימודים. בגלל שבאתי מאמריקה בלי חברים או משפחה מישראל, זה היה מדהים לחוות את הנדיבות של החבר'ה. היה להם מאוד חשוב שאהיה מעורבת והם היו מזמינים אותי לבתים שלהם כל סופ"ש שיצאנו מהמכינה. פגשתי את כל המשפחות והחברים שלהם. הייתה לזה השפעה מאוד גדולה עלי, וזה גרם לי לחשוב באופן מאוד שונה על דאגה ואחריות לזולת.

המסר שלי: הטוב עוד לפניך, ככה הרגשתי עד היום האחרון במכינה. הדבר הכי חשוב שם זה האנשים שסביבך: תסתכל תמיד סביבך, תכיר את החברים לעומק

הכי זכורים לי הם הטיולים, שזה משהו שלא חוויתי לפני. באמריקה כשאנחנו מטיילים אנחנו ישנים באוהלים במקסימום, אם לא במכוניות או במלונות. היה לי מדהים לישון תחת כיפת השמיים, לבשל לקבוצה, וללמוד עזרה ראשונה. למדתי איך דברים נעשים מנקודה א' ל-ב', וזה נתן לי הרבה ביטחון בהבנה של ביצוע משימות, להכיר את התהליך ולדעת שאני מסוגלת, ואיך עבודה עם עוד אנשים משתלבת עם זה. המכינה הייתה קפיצה למים עמוקים במקום אחר, אבל זה גרם לי לצמוח המון ותרם להצלחתי בהמשך הדרך."  

ואיך הסתדרת עם העברית?

"הייתי הרבה יותר שקטה מאיך שאני בדרך כלל. יש במכינה אנשים מאוד מרשימים ורציתי להציג את עצמי כפי שאני תופסת את עצמי, כמישהי שמתקשרת; קוראת ומשכילה. נהגנו ללכת לקבלת שבת בקיבוץ, ואני ידעתי את כל הפיוטים והמזמורים, וכל החבר'ה במכינה לא הבינו מאיפה אני יודעת את כל זה, היה להם מוזר שאני בקושי מדברת עברית. אני גדלתי על כל התפילות שהם רק הכירו במכינה.

אי היכולת לדבר הקשתה בהתחלה, אבל החברים במכינה לא רק תמכו בי אלא גם הקפידו לתרגם לי את החוויה. סביב דצמבר, שלושה חודשים אחרי תחילת המכינה, המקצב הלשוני פתאום תפס אותי והצלחתי להשתלב. החוויה המכינתית הייתה ממש טבילת אש שסייעה לי לדבר עברית. חשוב להדגיש שהמסר הכללי של מה שעשינו והחיבור לקהילה והסביבה התעלה על מכשולי השפה וסייע לי לחוות את החוויה המעצימה הזאת - למרות מחסום השפה שאתו הגעתי."

אלינור לתוך האייטם 1

איך הייתה החזרה לאמריקה?

"זה היה מאוד מוזר. התחלתי לימודי תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב. הקולג' מאוד שונה מהמכינה, הרבה פחות מובנה והרבה יותר אינדיבידואליסטי. לא יכולתי שלא לשים לב לפער הגדול במנטליות, כשבמכינה תמיד הדגש היה להסתכל מה קורה סביבך ופחות להסתכל על עצמך. מעבר ללימודים התחלתי להתנדב המקלט להומלסים, ועשיתי דברים שלקחו אותי החוצה מהקולג' וגרמו לי להיות חלק פעיל יותר בקהילה".

"אני מרגישה שברגע שפתחת את הראש לרעיון הזה של אחריות אישית ומעורבות חברתית, זה שגוי להתעלם מכמה שאנחנו תלויים אחד בשני וכמה אנחנו יכולים לעזור אחד לשני. זה לחלוטין שינה את קו המחשבה שעליו גדלתי. הייתי תמיד תלמידה טובה, הצבתי לעצמי מטרות והשגתי אותן. אבל היום אני מסוגלת לבחון את זה ולהבין שרוב המטרות היו מרוכזות בעצמי. עדיין הייתי תלמידה טובה כשהגעתי לקולג' אבל הייתי הרבה יותר מלאת תשוקה לגבי המשמעות שלי בעולם כי המכינה פיתחה בי עין טובה יותר בהיבט תרומתו של היחיד בעולם.

באופן כללי, לפני המכינה הסתפקתי בתשובות אמפיריות וחישובים קרים, אבל אחרי המכינה הבנתי שלא תמיד יש תשובות חותכות בעולם, יש רק הערכות סטטיסטיות לגבי העתיד ואיך זה ישפיע על אחרים, וגם שאף פעם אין מישהו שהוא 100% צודק, בייחוד כשזה מגיע להחלטות שנוגעות להרבה אנשים. אנחנו יכולים ללמוד הרבה אחד מהשני, והחוויה בישראל עוררה בי את ההשראה לבחון כיצד גישות מתחרות בעולם שונות אחת מהשנייה.

התחלתי להתעניין לעומק בהשפעתם של צורות מדיניות כלכליות על החבר'ה וכתבתי תזה בשנה שעברה שעסקה בהבדלים שבין אירופה לארה"ב עם התמקדות ב-20 השנים האחרונות, על רקע שינויים שראינו במאה ה-21."

איזה מסר תרצי להעביר לחניכים?

"הטוב עוד לפניך, ככה הרגשתי עד היום האחרון במכינה. הדבר הכי חשוב שם זה האנשים שסביבך: תסתכל תמיד סביבך, תכיר את החברים לעומק. בעולם האמיתי אין את ההזדמנות הזאת להכיר כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה מצבים והקשרי חיים, זאת ממש הזדמנות ייחודית ואני ממליצה לעשות מזה הכי הרבה שאפשר".

אלינור לתוך האייטם 2

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 322 | 30.11.2020| יד' כסלו התש"פ ראשון, 29 נובמבר 2020 22:21
דף עדכון 318 | 1.11.2020 | יד' חשוון התש"פ ראשון, 01 נובמבר 2020 20:46

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.