הדפסת עמוד זה

ממתק לשבת - פרשת וארא

יצחק יבלונסקי, מנהל מכינת יונתן, על פרשת השבוע - פרשת וארא

שישי, 04 ינואר 2019 09:38

רובה של פרשת השבוע ''וארא'' עוסקת ב-7 המכות הראשונות שה' מכה את מצרים. לפני כן, בפתיחת הפרשה, יש תיאור של חזון הגאולה של בני ישראל ממצרים. ה' מתאר את השלבים השונים של הגאולה למשה ומשה מעביר ומתאר את השלבים הללו לבני ישראל. אולם: '' - - - ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה''. העם לא מקבל את דברי החזון!

מה משמעות הביטוי: ''קוצר רוח'' שמונע מהעם את קבלת חזון הגאולה, לעומת משה שכן מקבל בלב שלם את חזון הגאולה?

בשפתנו היום פירושו של הביטוי הזה הוא: חוסר יכולת להקשיב, אין סבלנות אולי אין סובלנות לשמוע ולהאזין לדברים.

אולם, נראה בעיני שהפירוש המתאים יותר לביטוי בפרשה הוא: קטנות הרוח של העם!

העם שרוי בקשיי קיום יומיומיים של עבדות שמשקעים אותו עמוק בתוך ה''חומר והלבנים'', כפי שהפסוקים מתארים. מצב נפשי של עבדות עשויה להנמיך את הרוח, לקצר ולגמד את הרוח.

אבל משה כמנהיג וכחלק בלתי נפרד מאחיו יודע את כוחו של החזון. הדרך היחידה להגדיל רוח על חשבון שקיעה בחומר היא, להציב חלומות ויעדים רעיוניים וליצור משקל סגולי עודף של הרוח על החומר. שהרוח תגביה מעלה מעלה את החומר, את קשיי הקיום, את המגבלות, את המניעות לקיום החלום!

משה משוכנע באמיתות חזון הגאולה, בנכונות הדברים ובהכרח שזה יחולל מהפך ושינוי במצב הנפשי של עם השרוי בתוך עולם החומר. מנהיגים באשר הם צריכים לדעת איך להגדיל את הרוח, איך מרימים ראש, איך מכוונים ליעד ולחלום. המניעות הן רבות והקשיים הם גדולים. עובדה, יותר מלפעמים - חלומות מתגשמים. אנחנו כבר לא עבדים. כשיש נפש הומייה ועין צופיה אנחנו זוכים להיות עם חופשי בארצנו ובמדינתנו.

שנזכה איציק