המגזין המקוון של מועצת המכינות

כתבות עומק, ראיונות, בלוגים אישיים של אנשי מפתח ופרויקטים מיוחדים של מועצת המכינות.

חדש בבלוגים

  • "ממתק של שבת פרשת "קדושים. +

    איציק יבלונסקי, מנהל מכינת יונתן, על שבת פרשת  "'קדושים" .  לסיפור המלא >>
  • "ממתק של שבת פרשת "פקודי. +

    איציק יבלונסקי, מנהל מכינת יונתן, על שבת פרשת  "פקודי" .  לסיפור המלא >>
  • "ממתק של שבת פרשת "ויקהל. +

    איציק יבלונסקי, מנהל מכינת יונתן, על שבת פרשת  "ויקהל" .  לסיפור המלא >>
  • ממתק של שבת פרשת "יתרו" +

    איציק יבלונסקי, מנהל מכינת יונתן, על שבת פרשת  "יתרו" .   לסיפור המלא >>
  • ממתק של שבת פרשת "בא" +

    איציק יבלונסקי, מנהל מכינת יונתן, על שבת פרשת  "בא" .   לסיפור המלא >>
  • ממתק של שבת - פרשת "וישלח" +

    איציק יבלונסקי, מנהל מכינת יונתן, על שבת פרשת  "וישלח" .   לסיפור המלא >>
  • 1
  • 2
  • 3

"במקום מדרגה שימו רמפה, ותנו לנו להתגלגל לעבר האושר"

נסי בן דיין, חניכה בתכנית שיבולים במכינת חנתון, חולמת להיות שופטת ולסייע למאבק למען שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. שוחחנו איתה לקראת יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והיא לימדה אותנו על המכינה מנקודת המבט שלה, על החיים על כיסא גלגלים ועל הרבה מעבר לכך.

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.

נסי 1

כשנסי בן דיין, חניכה בתוכנית 'שיבולים – הכללת צעירים עם מוגבלות במכינות" הגיעה למכינת חנתון, היא התרגשה להתחיל בדיוק כמו כל חבריה למכינה. היא ארזה תיק גדול, הציבה לעצמה יעדים פיזיים ומנטליים, והחליטה למצות את כל רגע מהשנה הקרובה. במסע פתיחת השנה היא השתמשה לראשונה בטרקר – כיסא גלגלים ייעודי לשטח, שאיפשר לה לטייל יחד עם כולם.

"זו הפעם הראשונה ששמעתי על מכשיר כזה. פתאום הייתה לי אופציה לראות את הטבע הישראלי ולצאת לטיולים – זה היה משמעותי" היא סיפרה לנו. ובכל זאת, באופן טבעי, עלו חששות. את הטרקר צריכים לשאת שלושה אנשים, ונסי שהכירה רק לאחרונה את חבריה למכינה לא יכלה שלא לתהות,  מה אם אף אחד לא יתנדב? החששות התפוגגו במהרה, כפי שהיא מספרת: "מיכל, ממנהלי המכינה, הסבירה על הטרקר וביקשה שלושה מתנדבים. זה די בטוח לומר ש87% מהמכינה הרימו את היד. זה הרגע שידעתי שאין מה לדאוג. בסופו של דבר הטרקר הפך להיות חוויה – אנשים התחלפו כי הם רצו לנסות, נתנו לי תחושה נעימה של עזרה והקשבה, ואני בתמורה הייתי צוות הוואי ובידור".

נסי גרה במצפה הילה ולמדה בבית הספר בכפר ורדים. היא מתמודדת עם מחלה שנקראת פרכת, או בשמה המקצועי Osteogenesis Imperfecta. "בגדול המחלה אומרת שיש לי בעיה בייצור הקולגן בגוף, מה שאומר שהעצמות שלי רכות יותר ונשברות ביתר קלות. אני מתניידת בכיסא גלגלים כאמצעי הגנה, אבל גם כי יש לי כאבים בהליכה למרחקים" מספרת נסי.

"כולם במכינה הם אנשים טובים עם ערכים טובים"

כבר בבית הספר נסי הרגישה שהיא מוקפת באנשים שגרמו לה להרגיש הרבה ביטחון: "הייתי בבית ספר שהייתה בו קהילה מהממת ותומכת, תמיד הרגשתי והייתי חלק." לקראת סיום התיכון נסי החלה בתהליך ההתנדבות לצבא וחיפשה מסגרת משמעותית להעביר בה את התקופה שלפני הגיוס: "אני לא הצלחתי למצוא מקום שתואם את הערכים שלי ואת מה שרציתי לעסוק בו שהוא גם מקום נגיש. חבר של חבר של חבר סיפר לי על תוכנית שיבולים והחלטתי להירשם בספונטניות. דיברתי עם זאב, מנהל התוכנית, הוא נתן לי שמות של מכינות הנגישות למצב שלי. החלטתי לנסות, הגעתי למקום ופשוט התאהבתי. מהרגע שהגעתי לשם ידעתי שזה המקום שלי."

נסי מספרת שהמפגש הראשון עם חניכי המכינה האחרים היה מרגש ומלחיץ לכולם, אבל מהר מאוד היא הבינה לאן היא הגיעה: "הרגשתי שכל אחד הגיע למכינה כי זה המקום שלו. כולם אנשים טובים עם ערכים טובים. וזה לא במקרה, אני חושבת שאחד מהערכים של מכינת חנתון זה לעזור ולהיות טובי לב. היא מרוכבת מ-67 אנשים, כל אחד עם לב יותר גדול מהשני."

נסי 2

"בהרבה מקרים, את מסתכלת על מדרגה ואת יודעת שזה מה שעוצר אותך מלהגשים את עצמך, מלתרום, מלהגשים חלום. אנשים שלא רואים את המדרגה הקטנה הזו אלא פשוט עולים אותה, לא יבינו בחיים את הקושי הזה שבלראות משהו בגובה 4 ס"מ ולהרגיש שהוא עוצר לך את כל החיים"

לאחר שהתקבלה למכינה, נסי הציבה לעצמה הרבה יעדים לקראת השנה הקרובה – הן מבחינה פיזית, הן מבחינה נפשית. היא מספרת שהיה לה חשוב ללמוד להקשיב, להכיר לעומק חברים ממקומות שונים וללמוד עוד על עצמה ועל הסביבה שלה. היא הצטרפה לצוות אקטיביזם במכינה, והיא רואה בו הזדמנות לקדם שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במכינה: "קודם כל, אני מאוד מאמינה בשוויון – בכל המובנים בין כל האוכלוסיות. ואותו דבר לגבי בין אנשים שכן יכולים ללכת על שתי רגליים ובין כאלו שלא. בין אנשים שיש להם מוגבלות לבין כאלו שאין להם. בהרבה מקרים, את מסתכלת על מדרגה ואת יודעת שזה מה שעוצר אותך מלהגשים את עצמך, מלתרום, מלהגשים חלום. אנשים שלא רואים את המדרגה הקטנה הזו אלא פשוט עולים אותה, לא יבינו בחיים את הקושי הזה שבלראות משהו בגובה 4 ס"מ ולהרגיש שהוא עוצר לך את כל החיים. אני מדברת על מחלות פיזיות שעוצרות אותך מללכת אבל יש עוד כל כך הרבה דברים – אנשים שיש להם בעיות בידיים, בגב, ואנשים שהם על הרצף האוטיסטי. חובה שלכל אחד תהיה אופציה להתפתח, לגדול, לומר את דעתו ולהילחם על השוויון במדינת ישראל – ולמה לא להתחיל עם הנוער?"

מגוון והכללת אנשים עם מוגבלויות במכינה תורמת לא רק לאותו אדם, אלא בעיקר לכל הקבוצה, נסי מוסיפה: "ברגע שיש איתך בקבוצה אדם עם מגבלה אתה הופך להיות מתחשב יותר ואמפטי יותר. אני חושבת שבמקום לשים את אותה מדרגה אפשר לשים רמפה ולתת לנו להתגלגל אל האושר. מגיע לנו. בדיוק כמו שמגיע לכל אחד אחר."

"לפעמים רק הידיעה שיש מישהו שמאמין בך ומוכן להילחם איתך ושאתה לא לבד בזה עושה המון"

בתוך כל זה, היא הכירה את זאב, מנהל תוכנית 'שיבולים', וסיפרה למה לדעתה התוכנית חשובה במיוחד: "לפעמים רק הידיעה שיש מישהו שמאמין בך ומוכן להילחם איתך ושאתה לא לבד בזה עושה המון. להתמודד עם מגבלה או נכות זו חוויה מאוד בודדה. זה יכול להביא אותך להגיע לרגעים שאתה רוצה לוותר, להרים ידיים. להבין שיש מישהו כמו זאב ותוכנית שיבולים זה לדעת שאתה לא לבד. אתה היחיד שחי בגוף שלך והיחיד שכואב את הכאב שלך אבל אני מוכן להפוך את זה לכוח יחד איתך."

לאחר המכינה נסי מקווה להתגייס לצה"ל, ואחרי השירות היא רוצה לטייל בחו"ל וללמוד. אבל יש חלום אחד שהיא מכוונת אליו עוד משידעה לדבר, להיות שופטת, ולא במקרה, היא מספרת: "המחלה גם גרמה לי לרצות להיות שופטת. אני מאמינה שלמילים יש כוח רב, כתבתי ספר בגיל 11 שקוראים לו 'גלים'. תמיד ידעתי שארצה לעסוק במשהו שקשור למילים. מה שמשלב בין מילים לצדק והרצון לרדוף אחרי צדק הגיע מהתמודדות עם מצבים לא פשוטים ומתסכלים.

יש דברים שעד שאתה לא יושב על כיסא גלגלים אתה לא תבין אותם. כמו אוטובוסים לא נגישים, או הרמפות שיש בשיפוע גדול מידי ולא ניתן לעלות אותן, או התא הלבשה לנכים בחנות בגדים שלא ניתן להיכנס אליו עם כיסא גלגלים. אני קוראת לזה 'נגישות לא נגישה'. משהו שנראה נגיש, מרגיש נגיש, אבל עד שאתה אשכרה מנסה לעבור אותו הוא לא. יש הרבה לשפר, ואני מקווה שתהיה לי את האפשרות ואת הזכות לתרום למאמץ הזה כשאני אהיה גדולה יותר."

"אני יודעת שנוצרה תדמית של מגבלה היא חולשה אבל זה לא נכון. זו אחריות שלנו, אנשים שמתמודדים עם מגבלה, להוכיח שזה לא נכון"

ואם אתם רוצים להגיע למכינה בשנה הבאה אבל זקוקים לסיוע עקב מגבלה, לנסי יש מסר עבורכם: "קודם כל – אין שום דבר מביך. לא בלבקש עזרה ולא בלהתמודד במגבלה. גם אני חטאתי בעבר במחשבה שצריך להתבייש ברגליים שלא מתפקדות טוב ובעצמות שלא יציבות מספיק, אבל אין. זה משאב שלפעמים מפיל אותך ולפעמים מרים אותך. אני יודעת שאני ברת מזל שהקיפו אותי אנשים תומכים לאורך הדרך, אבל תוכנית שיבולים יכולה להוות גב ענק. יש הרבה דיסקרטיות, כבוד והמון הקשבה. גם אם יש התלבטות, מבוכה – הלוואי והייתי יכולה לשדר את זה למוח של כל מי שמתמודד עם המחשבה המבאסת הזאת – אין סיבה להתבייש בנכות. אף פעם גם לא תהיה סיבה. אם יש תחושה כזאת אני ממליצה לפנות לתוכנית, לבדוק ולפחות לנסות. אני יודעת שנוצרה תדמית של 'מגבלה היא חולשה' אבל זה לא נכון. זו אחריות שלנו, אנשים שמתמודדים עם מגבלה, להוכיח שזה לא נכון."

נסי 3 copy

לקראת יום שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, נסי מוסיפה מסר אחרון: "לא צריך להיות נכה או עם מגבלה כדי לתרום למאמץ. לשים לב למקומות הנגישים, לראות ולנסות לרדוף אחרי הצדק גם בשביל מי שלא יכול, לא מוכן או לא במקום הזה נפשית. אני לא יכולה לדבר בשם כל הקהילה, אבל אנחנו צריכים את זה. אני חושבת שיש הרבה כוח. בואו נעמוד יחד בקרב הזה – בין אם על הרגליים ובין אם לא".

ההרשמה לתוכנית 'שיבולים' בעיצומה

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.