חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

נפתחה ההרשמה למכינות הכלליות לשנה הבאה! להרשמה לחצו כאן. לפרטים נוספים לחצו כאן.

דף עדכון 268 | 07.10.2019 | ח' תשרי ה'תש"פ

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות

שני, 07 אוקטובר 2019 13:42

שלום לכולם,

בערב יום הכיפורים וביום כיפור, נעצר כמעט באחת המנוע האדיר ששמו מדינת ישראל ל-24 שעות. בתי הכנסת מלאים מתפללים ומתפללות, וכבישים רבים מהערים והיישובים מלאים מבוגרים נוער וטף המנצל את ההשבתה הזו לרכיבה עולצת באופניים.

סלט ישראלי הכי נורמלי שיש.

בחלק ניכר מהמכינות מתקיים ציון של החג לבוגרי ו/או לחניכי המכינות באופנים שונים. ברוב המכינות נסב המועד סביב התפילות הפיוטים והניגונים המסורתיים בואכה תקיעות השופר, ובחלק לא קטן מהמכינות הסידור מורכב מתוספות שמביאים בוגרי המכינות, כולל איזכור מלחמת יום כיפור - קו פרשת המים של מדינת ישראל -  שהופכים את יום הכיפור למועד חוויתי ועוצמתי של המשתתפים.

גם זה בסופו של יום סלט ישראלי טיפוסי.

***

לוח השנה מחייב שכל השבוע הבא יחול חול המועד סוכות אותו תציינה רוב המכינות בחופשה כשהחניכים בביתם. יש מידה רבה של הגיון בכך שלוח השנה העברי (והלועזי שהסתנכרן השנה מבחינת יום הפתיחה: א באלול-1 בספטמבר) קבע שבוע הפוגה לאחר חודש אינטנסיבי של פתיחת מחדש של הלימוד.

***

ולאחר כל זה, גליון קצת שונה, עם קצת דברים של רוח לנשמה שכבתו ראשי מכינות ואנשי צוות בעולם המכינות.

בהזדמנות זו מזכיר לכולם שבמקביל לעדכון אנו שולחים מכתב לראשי המכינות והשלוחות שלא יהיה חלק המעדכון. המכתב עוסק בחלק מהסיבות שבגללן נתכנס לאחר סוכות לאסיפה שלא מן המניין לעשות סדר בנושאי תרבות הבטיחות, הדיווח והעבודה מול ויחד עם משרדי הממשלה.
צום משמעותי לצמים וגמר חתימה טובה לכולנו,

דני.

מה בגיליון?

 

תאריכון

עבור ללוח האירועים המלא >>

הצעות

 

הרשמה לפרויקט עמיות יהודית - תש"פ

מועצת המכינות והסוכנות היהודית, בתמיכת פדרציית ניו יורק, מזמינות את המכינות הקדם צבאיות להשתתף בסמינר בנושא עמיות יהודית. הסמינר מורכב משלושה ימי עיון שונים ומותאמים לחניכי המכינות.

המכינות מוזמנות להירשם ל-1 עד 3 ימי עיון, הכוללים תוכן חינוכי, כיבוד בוקר וארוחת צהריים, והחזר הוצאות על הסעה לפי גודל המכינה והיקף ההשתתפות.

שימו לב – הפרויקט הוא עבור שנת הפעילות הנוכחית.

הרשמה: בטופס בקישור הבא, עד יום ש' 26/10/19

לפרטים ומידע נוסף: גלעד זילברשטיין (מועצת המכינות) – [email protected] – 052-3919133

מפגש פתיחת שנה חגיגי - פורום רכזי בוגרים - 29/10/19

מפגש פתיחת השנה של פורום רכזי הבוגרים תש"פ יתקיים ביום ג', 29/10/19 ב'צעירים במרכז' (רחוב שבטי ישראל 22, ירושלים).

רכזים חדשים (שנה ראשונה בתפקיד): 9:30-16:00 (ניפגש בתחילת היום להיכרות והצגת פעילות הבוגרים והמועצה)

רכזים ממשיכים: 12:00-16:00

לאישור הגעה מלא/י את הטופס הבא, לטופס לחצ\י>>>

הזמנה למפגש 1

מפגש ראשון של צוות ההיגוי לפרויקט מגדר בתש"פ

המפגש הראשון מבין שני המפגשים יתקיים ביום ד', 6/11/19, בין השעות 9:00-16:00 במרכז דעת בתל אביב (בן אביגדור 5, תל אביב) ויעסוק בסוגיות של מנהיגות והכנה לשירות הצבאי במכינות הקדם צבאיות, כולל מפגש עם היוהל"ם. לו"ז מפורט ישלח בהמשך.

צוות ההיגוי מיועד לאיש/אשת צוות מכל מכינה המשתתפת בפרויקט מגדר (מרצה הקורס / מנהל/ת חינוכית / ראש/ת שלוחה או מכינה). ניתן ואף מומלץ להגיע בהרכב של יותר מאיש/אשת צוות אחד/ת. נדגיש כי השתתפות במפגשי צוות ההיגוי הם חובה כחלק מהפרויקט, למהלך כל המפגש.

אשרו הגעתכם בהרשמה בטופס הבא, לטופס לחצו >>>

מפגשי צוות ההיגוי השני יהיה בתאריך 29/1/20.

ביום ד' 18/12/19 יתקיים מפגש למרצי/מורי הקורס במכינות.

פרויקט מגדר- מחקר פתיחת שנה

כחלק ממערך המחקר וההערכה שאנו מקיימים בשנים האחרונות מועצת המכינות נערכת להוצאת המחקר למכינות המשתתפות בפרויקט 'מגדר' בשנת הלימודים הקרובה (תש"פ). במסגרת השתתפותכם בפרויקט אתם מתבקשים להעביר השנה שני שאלונים בקרב החניכים - בתחילת השנה ולקראת סיום לימודיהם במכינה.

שאלון פתיחת השנה תש"פ – נשלח למכינות ויהיה פתוח למענה למשך 4 שבועות, עד יום ד' 30/10. הקפידו למלא אותו בזמן ובהתאם להנחיות שנשלחו.

לטובת המענה על השאלון אנו מבקשים כי תקדישו כחצי שעה מרוכזת בה יישבו כל החניכים יחד, יעברו הסבר מאיש צוות במכינה ויענו על השאלון ברצף. אנא היערכו לכך בלו"ז בתכנון החודשים מאי-יוני.

שאלון סוף השנה תש"פ – ישלח במהלך חודש מאי-יוני 2020. אנא שריינו

אנו מזכירים כי השתתפות לפחות 80% מהחניכים במחקר היא תנאי לקבלת המימון מהמועצה ומאפשרת לימוד וניתוח אפקטיביים של התוכניות החינוכיות שלנו.

הכשרת מדריכים: אישור השתתפות בהכשרות מדריכים והרשמה למפגש הראשון

בהמשך להרשמתכם, מצורף מכתב אישור השתתפות ופרטים לקראת מפגשי הכשרת המדריכים בתש"פ.

הכשרת המדריכים תש"פ תתקיים ב-4 מפגשי לימוד משותפים, בהובלתו של עודד שטיין (מכינת גליל עליון), במטרה לשפר את הרמה המקצועית ולהעמיק את הקשרים בין צוותי המכינות בכל הרמות.

המפגשים יתקיימו בתאריכים הבאים:

28.10.19
9.12.19
3.2.20
16.3.20

המכינות המשתתפות נדרשות להתחייב להשתתפות מלאה של כלל צוות המדריכים בארבעת המפגשים, למשך כל יום ההכשרה. המפגשים ייערכו בימי שני בין השעות 9:00-16:00 במרכז 'דעת' בת"א (רחוב בן אביגדור 5, תל אביב – מרחק הליכה מתחנת רכבת השלום) ויכללו ארוחת צהריים למשתתפים.

להרשמה ואישור הגעה למפגש הראשון שלחו את קישור ההרשמה לכל צוות המדריכים להרשמה אישית של כל אחד/ת, להרשמה לחצו >>

מבנה יום השתלמות הראשון:

09:00 – התכנסות וא. בוקר.
09:30 – הצגת מטרות ההשתלמות ותיאום ציפיות.
10:15 – סדנא - ניהול [פיקוד/ ומנהיגות].
12:30 – ארוחת צהריים.
13:15 – למידת עמיתים.
14:30 – פאנל אודות השליחות והמעשה החינוכי/הרצאה.
15:30 – הכרות עם כלי עזר להדרכה ולבניית מערכי שיעור.
15:45 – סיכום.
16:00 – סיום.

כל הפרטים במכתב המצורף, קראו אותו בעיון. לקריאת המכתב לחצו >>

אנו זמינים לשאלות ופרטים נוספים, 
עודד וצוות מועצת המכינות.

'שיבולינק' 2020: קבוצת המנהיגות לשנת תש"פ יוצאת לדרך

כחלק מתהליך בחירת הנציגים לקבוצת המנהיגות של שנת תש"פ התקיימו בשבוע שעבר הרצאות במכינות 'מנשרים קלו' ו'חנתון'. חניכי המכינות נפגשו עם אופיר דהן, אקטיביסט חברתי בתחום, שדיבר על החסמים והאתגרים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות ועל אקטיביזם כחלק מהשתייכותו לתנועת לינק 20, של קרן רודרמן. בהמשך יתקיימו מפגשים נוספים גם במכינות אחרות.

תכנית 'שיבולינק' מורכבת משני מסמינרים של יומיים שיתפרסו מחודש דצמבר עד ינואר, שבהם הקבוצה תבחר נושא בו הנציגים יתמקדו: הם ילמדו אותו לעומק, ייפגשו עם נציגים מהרשויות, נציבות ומובילי דעת קהל בתחום, ולאחר מכן יפעלו באמצעות הרשתות הדיגיטליות בכדי לקדם את הנושא.

בשנים הקודמות לפעילות 'שיבולינק' הובילו החניכים את הפרויקטים "זכותי לשירות משמעותי", שקרא להקלת הליך ההתנדבות לצה"ל, ו"הטבע שלי לא מוגבל", שמטרתו הייתה ליצור הנגשה מיטבית של אזורים בטבע עבור אנשים עם מוגבלות.

קבוצת מנהיגות שיבולניק הינה שיתוף פעולה של תכנית שיבולים, תכנית להשתתפות של צעירים עם מוגבלות במכינות הקדם צבאיות ולינק 20, רשת ארצית של צעירים עם ובלי מוגבלות. התכנית מיועדת לחניכים במכינות הקדם צבאיות אשר משתתפות בתכנית שיבולים. 

חשיפה לשיבולינק

לו"ז ליום עיון רמי"ם - כ"ה תשרי

מצורף הלו"ז ליום העיון לרמים שיתקיים בכ"ה תשרי בירושלים במרכז חיבה. אבקש לעדכן את הרמי"ם בהקדם ולעדכן אותי בהודעה אישית כמה תגיעו.

לו"ז:

9:00 - התכנסות וארוחת בוקר קלה
9:30 - הרב חיים נבון- סוגיית המשפחה.
10:45 - סדר בוקר- חברותות בסוגיא הלכתית בש"ס.
11:15 - שיעור סיכום הרב שלמה דרייפוס
12:00 - למידת עמיתים-הצגה ודיון.
12:45-13:30 ארוחת צהריים ומנחה
13:30 – הרב אלישע אבינר- התמודדות עם ה"חיים הכפולים" של הנוער
15:00 - סיום

מצפה לראותכם, אסף.

מפגש פרידה מקרן אביחי - 19.12

קרן אביחי (להבדיל מבית אביחי) מסיימת כמתוכנן את פעילות ב31.12.19, אף כי יתרת הסיוע שהיא התחייבה אליו למכינות ולמועצה בפרוייקטים השונים יימשך גם לאחר סגירתה. סך הסכומים שתרמה הקרן למכינות ולמועצת המכינות במהלך 20 השנים האחרונות מגיע לעשרות מליוני שקלים, בנסוף לסיוע לא כספי בחשיבה מחקר שותפות למיזמים ועוד.

החלטנו לקיים אירוע אינטימי (יחסית) של פרדיה מהאנשים איתם עבדנו בקרן. האירוע יתקיים בעלמא" ב-19.12 בשעות 14:00-17:00 (בבוקר תהיה שם ישיבת ועד הנהלת המועצה). האירוע יכלול דברי פרידה ושי צנוע, שיחה של כשעה עם רות קלדרון וארוחה חגיגית.

להרשמה לחצו >>

מטעם הקרן נזמין כאמור כ 10 אנשים איתם היינו בקשר כולל קודמותיה של אפרת בתפקיד. אנא רישמו התאריך ואני מבקש באופן אישי שהמכינות שנסתייעו רבות בקרן לא ישלחו "נציג מסידור עבודה" אלא שיבוא האיש שהיה בקשר, לרוב הוא ראש המכינה עצמו.

מועצת המכינות כואבת את מותה המזעזע של בוגרת מכינת נחשון מיכל סלה ז"ל

מיכל סלה ז"ל שנרצחה על ידי בן זוגה ביום חמישי הייתה בוגרת המכינה הקדם צבאית 'נחשון', ובנות משפחתה קשורות לעולם המכינות, בין אם כבוגרות ובין אם כמרצות ומלמדות. הקשר הבלתי אמצעי וההיכרות הזו עם מיכל ומשפחתה, מעצימים את ההלם והכאב.

למשפחתה של מיכל אנו מבקשים לומר כי אין נחמה באבל הכבד. ליבנו איתכם במיוחד במאמץ לקום מהאבל, ולתת חיים ותקווה לבתה התינוקת של מיכל.

המקרה המטלטל והמזעזע הזה מעצים את הצורך שלנו להתאסף, ללמוד ולחנך נגד אלימות בכלל ובמשפחה בפרט, ולהצמיח בוגרות ובוגרים שלא רק שאינם אלימים בעצמם אלא גם יודעים לזהות אלימות במשפחה בחיתוליה ולמנוע את תוצאותיה.

במהלך חודש דצמבר יתקיים יום עיון מסוג זה לראשי, מנהלי ונציגי המכינות המעוניינים. יום עיון זה יהיה פתוח גם לבוגרות ובוגרים. עקבו אחרי הפרסומים.

76378802 06d8 4f51 be5c bbb17b40dff2

 צוותי המכינות כותבים לכיפור

יניב מזומן ראש מכינת מיתרים לכיש

מַדּוּעַ לֹא קִּיַּמְתִי אֶת שְׁבוּעָתִי
לִי?

בסעודה המפסקת של יום כפור אנחנו נוהגים במשפחתנו להקריא את השיר של המשוררת זלדה, עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, בשיר זלדה מתארת רגע אינטימי, מיוחד, בבית לפני ההליכה לתפילת יום כיפור שמתרחש מפגש. השיר נפתח במילים:

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים
הִפְלַגְנוּ
מִנִּסְיוֹנוֹת שֶׁתַּמּוּ אֶל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ

החיים שלנו הם אוסף של ניסיונות. בשיר אחר, זלדה מתארת שהיא יושבת בלילה לבדה בחצר הדוממת מתבוננת אל הכוכבים ומחליטה החלטה פנימית בינה לבין עצמה, להביט רגע אחד 'אֶל גָּבְהֵי שָׁמַיִם' בכל ערב:

הֶחְלַטְתִּי בְּלִבִּי,
כִּמְעַט נָדַרְתִּי נֶדֶר -
לְהַקְדִּישׁ עֶרֶב-עֶרֶב
רֶגַע אֶחָד,
רֶגַע קָט וְיָחִיד
לַיֹּפִי הַזֶּה הַזּוֹרֵחַ.

החלטה שאם תקיים אותה יש לה פוטנציאל לרומם אותה : "...תִּשָּׂא מַּחֲשַׁבְתִּי אֶל הָאַרְמוֹן..' אבל זלדה לא מצליחה לממש את ההחלטה שחליטה בליבה והיא תוהה על כך - מַדּוּעַ לֹא קִּיַּמְתִי אֶת שְׁבוּעָתִי לִי?

כולנו סוחבים אתנו חלומות שלא מימשנו, רצונות ויוזמות שוויתרנו עליהם, האמירה של המורה להורים 'שילד/ה שיש פוטנציאל' נאמרת כבר מזמן בעיקר בהקשרים סרקסטיים או ציניים. אני יודע על עצמי שיש לי הרבה רעיונות ורצונות ליוזמות חברתיות, כתיבה, מחקר ומה שלא שחלקם לא יצאו אל הפועל ואני שואל את עצמי למה, ואין לי תמיד סיבות טובות וקולעות.

בהרבה מהמקרים חוסר ההצלחה שלנו לממש את ההחלטות הפנימיות שלנו נובע מכך שאנחנו לא מאמינים ביכולת שלנו, למרות שאנחנו רוצים, מחוויות כישלון מעברנו מאכזבות למיניהן. אנחנו פותחים את כיפור בתפילה 'כל נדרי' ומבקשים להתיר את נדרי העבר שלנו.

נדר הוא הבטחה לעתיד, בתפילה אנחנו רוצים להשתחרר מהנדרים הלא ממומשים שלנו, שלא 'יתקעו' אותנו לקראת השנה המתחדשת עלינו, שנוכל להתחיל התחלות חדשות, שיאפשרו לנו לממש למלא היכולות הטמונות בנו בלי פחד ובלי משקלי עבר מכבידים, לממש את היכולות שלנו זה חלק מלמלא את שליחותנו בעולם בתחילת כל נדרי אנחנו אומרים:

אֲנַחְנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל אֶת הָעֲבַרְיָנִין,

העבריין תקוע בעבר. במובן הזה כולנו קצת עבריינים חשבון נפש אמיתי וכנה, פותח לאדם פתח המחייב אותו לפעול, ההפך מהשקיעה בעבר.

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הם המילים הפותחות של פיוט שנוהגים לומר בתפילת מוסף בראש השנה סמוך לתקיעות השופר. בתפילה הקצרה שהכהן הגדול מתפלל בקודש הקודשים הוא אומר:

'שֶׁלּא תַפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ וְשֶׁיִּתְּנוּ עֲצֵי הַשָּׂדֶה אֶת תְּנוּבָתָם', הריון הוא פוטנציאל והכהן הגדול מתפלל ביום כיפור בקודש הקודשים שהפוטנציאל שההבטחה שטמונה בנו ובעצים תתקיים ותתן פריה.

הלוואי שנגיע לקודש הקודשים שלנו ונצא משם עם אמונה ביכולת שלנו להיות טובים יותר ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

יום כיפורים- מה בעצם נועלים ב"נעילה"? שמעון (שמקו) אל עמי - ראש מכינת תל"ם

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה אֵל נוֹרָא עֲלִילָה,

הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

תפילת נעילה מסיימת וחותמת כידוע את תפילות וצום יום הכיפורים ומהווה את רגעי השיא וההתעלות של היום הארוך. אך מה בעצם "נועלים" בשעת   הנעילה? ההסבר הנפוץ והמוכר מדבר על נעילת שעריי שמיים. רעיון זה בא לידי ביטוי (די מצומצם למען האמת) גם בנוסח התפילה בנעילה: "פתח לנו שער בעת נעילת שער". הסבר אחר, היסטורי, מדבר על מקורה הקדום של התפילה שזמנה היה בעת נעילת שערי המקדש במוצאי היום כיפורים.

אני רוצה  להציע הסבר אחר. לנעול אפשר את מה שנפתח קודם. תפילת יום כיפור נפתחת ב"כל נדרי". מאז לידתה לוותה תפילה זו בפולמוס ארוך ואף התנגדות רבנית אל מול מורכבותה ההלכתית (על תפילה והפולמוס http://www.piyut.org.il/articles/563.html). מכאן הנטייה לפרשה באופן סמלי ואלגורי ולא כ"התרת נדרים" גרידא (המבוצעת באופן הלכתי נפרד בבוקרו של ערב יוה"כ). הרב י"ד סולוביצ'יק פירש תפילה זו כהכרזת חירות: "אנו נכנסים ליום הכיפורים מתוך הצהרה של חרות גמורה. אנו מכריזים ואומרים, כי הננו בני חורין ועצמאיים, בלתי תלויים בשעבודים גדולים לדברים קטנים של תאוות ממון וכבוד ושלטון ופופולריות. הננו בני חורין וחופשיים להכניס עצמנו, כל כולנו, לשבועה הגדולה ולהתייצב לפני ה' אלוהינו" (על התשובה, ע"מ 144). תפילת "כל נדרי" מהווה מעין שחרור או התרה סמלית שלנו מכל ה"נדרים" שהם בעצם כל אותם קשרים, התחייבויות (מקצועיות, משפחתיות), הרגלים, קיבעונות וכו' האורגים ,קושרים ונועלים אותנו אל מעגל חיינו בעשרות נימים גלויים וסמויים. למעשה, גם את חמשת האיסורים המרכיבים את עינוי יוה"כ (אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה) ניתן לראות באור זה- קרי, שחרור והתרה שלנו מהנימים הפיזיים הקושרים אותנו ברגיל לעולם (ומהו איסור תשמיש המיטה אם לא השעיה זמנית של "נדר הנישואין" והקשר בין איש ואשתו?).

אך מהי אותה התרה ולשם מה? הרמב"ם העמיד את עיקר עיסוקו ב"תשובה" על חיבור בינה לבין האחריות האישית והבחירה החופשית. תשובה אפשרית רק אם לאדם אחריות מלאה על מעשיו (הם אינם מוכתבים ע"י כוח חיצוני), יכולת בחירה חופשית ויכולת להשתנות. גם הרמב"ם מכיר בכך שאותה אפשרות אידיאלית של חירות קיצונית נתקלת בחיי היום יום בנטיות האדם והרגליו.

על רקע זה- יום כיפור כיום ה"תשובה" בונה עבורנו תהליך. תחילת היום בהתרה- אנו משתחררים פיזית, נפשית וסמלית (ע"י חמשת האיסורים ו"כל נדרי") ממקומנו הרגיל- הארוג ונעול לתבנית חיינו. ההתרה והשחרור הזה הנם הכרחיים על מנת שנוכל לבצע את התשובה, את התיקון העמוק. רק ממקום "משוחרר" ו"חיצוני" זמנית ניתן לבחון את עצמנו וחיינו בפרספקטיבה ולתקן את הדרוש תיקון.

אנו מקבלים "חופש" של עשרים וחמש שעות. כל חופשה היא זמנית. אי אפשר לו לאדם לרחף בעולם מנותק. בתום יום הכיפורים מגיעה הנעילה. בתפילת הנעילה- אנו ננעלים, נקשרים מחדש אל חיינו, דרך הנימים הפיזיים והנפשיים. אם מעשה התיקון והתשובה שלנו צלחו- אנו ננעלים ונארגים מחדש למקומנו בתבנית חיינו אך כשאנחנו עצמנו כבר אחרים.  יום כיפור מציע לנו שחרור זמני בין ההתרה והנעילה.

הסבר זה מאיר את הפן ה"קרנבלי" (הסמוי) של יום הכיפורים (חז"ל עסקו רבות בדמיון בין פורים וכי-פורים)- השעיית הכללים ה"רגילים", אנטיתזה (זמנית ומתוחמת היטב) למציאות הרגילה.

מזווית זו ניתן, גם, לראות את תמונת הראי ההפוכה בין יום הכיפורים לסיפור העקדה. יום כיפור נע במסלול שבין התרה לנעילה. בעוד העקדה נעה בין במסלול שבין הנעילה\ קשירה\ עקדה לבין התרה ושחרור. ההבדל נעוץ בכך שעבור הקרבת הגוף עליו להיות עקוד- קשור, בעוד שעבור מעשה התשובה (המחליף בעצם את הקרבן כאמצעי הכפרה) אנו חייבים להיות חופשיים על מנת שנוכל למסור באופן סמלי את עצמנו, נפשנו בדרך לתיקון ולשינוי. "הדבר החשוב הוא : להיות מסוגל בכל רגע להקריב את מה שהננו, בתמורה למה שאנו מסוגלים להיות".  (שארל דובואה).

מדרש יוצר לקראת יום הכיפורים - דני זמיר, מנכ"ל מועצת המכינות

רַב רְחוּמִי הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה לִפְנֵי רָבָא בִּמְחוֹזָא,
וְהָיָה רָגִיל לָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים.
פַּעַם אַחַת מְשָׁכוֹ תַּלְמוּדוֹ.
הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַפָּה לוֹ:
עַכְשָׁו בָּא, עַכְשָׁו בָּא!
וְלֹא בָּא.
חָלְשָׁה דַּעְתָּהּ
ְנָשְׁרָה דִּמְעָה מֵעֵינָהּ.
הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַגַּג,
נִשְׁבַּר הַגַּג תַּחְתָּיו
וָמֵת.
(בבלי, כתובות סב ע"ב)

--

ג אין לך מצוה בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן--שהתלמוד מביא לידי מעשה. לפיכך התלמוד קודם למעשה, בכל מקום:
(הלכות תלמוד תורה – משנה תורה, רמב"ם).

--

בערב
כשאמרה לי נערתי
לך
ירדתי לרחוב להתהלך
והייתי הולך ומסתבך
מסתבך והולך
והולך והולך ומסתבך.
(נתן זך)

--

מדרש יוצר- רעיון נוסף/דני זמיר

רב רחומי מגיע למדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר.

את המצווה השקולה כנגד המצוות כולן: לימוד תורה הוא מיישם בשיטתו האכזרית של מורו רבא: התעלמות מוחלטת מהנפש הקרובה אליו ביותר- אשתו. מרוב שהוא מתחבר בעוצמה כזו אל פסגות הרוח ומתנתק מעולם ההוויה הוא מועל במצווה הבסיסית שגם סליחת הקב"ה ביום כיפור אינה מסייעת בידו: מצווה שבין אדם לחברו.

אפשר לומר זאת כך: מי שמגיע לפסגות הרוח והתנתקות מוחלטת מחיי היום יום מהמצוות הבסיסות שבין אדם לחברו אין לו תקומה ואין לו שיור וכך המטאפורה: שבערב יום כיפור מפסגת עולם הרוח ("גג") הוא נופל ומת כשהתגלה במלוא שפלותו.

מה יש ללמוד מכך מה אנו למדים מכך?

אפשר ללמוד על גבולות שגם אדם העסוק גבוהה גבוהה ברוח צריך לגדור לעצמו , ולזכור שאין עולם הרוח הזה מצדיק התעלמות ממשפחתך, חבריך, ואפשר גם לומר שמי שאינו מסוגל לגלות חמלה ואמפטיה אנושית פשוטה ממילא אין שומעים לו בשמיים. אפשר גם לחשוב על זוגיות: המספר התלמודי מדבר על זוגיות כמעשה מתמשך של מחויבות של רצינות של כבדות ראש שיש בה מימד  של אחריות אישית מצד בני הזוג.

זהו עולם של מחויבות ושל חובה.

נתן זך מבטא את הישראלי העכשווי. מישהו מוצא אותו (לא הוא בעצמו הוא סתם במקרה היה בבית) ואז כשזה קורה לו כל מה שהוא עושה זה ללכת . אין לו ילדים אין לו אשה אין לו אחריות הוא סתם כאילו כזה. אבוד בחלל.

הסופר התלמודי אומר לנו : לפעול כמבוגר, משמע: לא לגלגל שום אחריות על ה"גורל". אינך תוצר (קורבן, מוכה גורל) של נסיבות, אלא שותף פעיל ואחראי ביצירתן. קילקלת? נסה לתקן. "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע (...) ובחרת בחיים" (דברים ל, טו-יט). הנה נתתי לפניך, רב רחומי, את ביתך ואת בית המדרש, ובחרת אם לבוא או לא לבוא הביתה בערב יום הכיפורים. הספרות העברית והאמנות העברית העכשווית מדברים על הסתם ועל חוסר המחויבות לכלום, ("אין לי בחיי שלי כלום אבל והכלום הזה הוא שלי" כתב זך בשיר אחר) והכלום שבכלום הזה (באידיש זה נשמע יותר טוב), זה אנחנו.

כל אחד מאיתנו ראוי שיהא רב רחומי לפני שעת הבחירה, ועל כל אחד מאיתנו מוטלת הבחירה: לדעת לרדת מהגג וללכת הביתה  במועד או לבחור בהתמזגות העליונה עם השכינה ועולם הרוח גם על חשבון פגיעה ביקרים לך.  

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

"אחרי החגים" אליהו בן ארצי רכז בוגרים מכינת עצם

"איך מרימים צנצנת? – תופסים במכסה ומרימים
– ואז הצנצנת מתנפצת... כך אני מרגיש לאחר החג
 – רק ה"פקק" התרומם אבל הצנצנת...
צנצנת צריך להרים מלמטה – וגם אותי..."

בתפילת המועדים נבקש "והשיאנו את ברכת מועדך" – שנישא עמנו את רוממות המועד אל ימי החולין, במימוש תקווה זו קשור גורל שאיפותינו הרוחניות כולן

ימי המועדים הינם ימים בהם כולנו חווים התעוררות רוחנית, בתפילות, בסעודות ובמצוות המרובות, אלו ימי מנוחה ושלווה מבחינה מעשית ומטבעם עכירות עולם המעשה מפנה את מקומה לתקוות חדשות ולהתעלות. את הטרדות אנו דוחים ל"אחרי החגים"...

בתוכנו אנו מאוימים מ"היום שאחרי" אנו יודעים שהאוירה המרוממת תתפוגג ואנו נמצא עצמנו שוב בתוך חיי חולין מלאי כשלונות, רק שאחרי הרצונות הגדולים של תפילת נעילה האכזבה מעצמי תהיה קשה שבעתיים,

למען האמת גם בימי הדין עצמם, כשתקיעת השופר עוד באזנינו ותפוח בדבש בפינו אנו לא מרשים ללב להתעורר – כי חבל להתאכזב, גישה צינית וקרירה נושבת מחודש חשון אל תשרי

כיצד מכילים בנפש בין קצוות שונים כל כך? – זמני גדלות חגיגיים מול זמני שגרה או זמני קטנות אפורים? – בין שנות לימוד במכינה לבין חיי מעשה, בין שיעור תורה לקיפולי כביסה בבית?

הרב קוק מתאר באורות התשובה את המתח הזה ותולה בו סכנות רבות לבנין הרוחני שלנו

"לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְאַמְּצִים לִהְיוֹת מְדֻבָּק בְּרוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹנָה, מִתְרוֹמְמִים כָּל כֹּחוֹת הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים לְמַעְלָה בְּעוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהַגּוּף נֶעֱזָב מִן הַנְּשָׁמָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ" כל פעם שאנו מרשים לעצמנו להתעלות, להתעלם מהצרכים והיצרים ולתת לנשמה את מזונה אנו במובן מסוים מודים ש"המדות הרעות" הן השולטות ב"עולם" ובכדי להתעלות אנו צריכים להקצות זמנים מיוחדים, ולפעמים אף לצום, - את הנזקים נפגוש מיד "אחרי החגים": .

" "וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת הָרוּחָנִית הָעֶלְיוֹנָה נִגְמֶרֶת, וְכֹחַ הַחַיִּים חוֹזֵר לָרְגִילוּת שֶׁלּוֹ, מוֹצֵאת הַנְּשָׁמָה אֶת הַגּוּף שָׁבוּר בְּקִלְקוּלֵי תְּכוּנוֹתָיו, וּמַתְחִילָה מִלְחָמָה פְּנִימִית גְּדוֹלָה וּמְסֻכֶּנֶת מְאֹד. וּבִשְׁבִיל כָּךְ צְרִיכָה הַתְּשׁוּבָה, עִם חֵפֶץ זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת, לִהְיוֹת קוֹדֶמֶת לָעֲלִיָּה הַהִסְתַּכְּלוּתִית, וְאָז מַכְשִׁירִים אֵיזֶה צַד שֶׁל מַגָּע בֵּין הַגּוּף אֶל הַנְּשָׁמָה גַּם בְּהִתְעַלּוּתָהּ הָעֶלְיוֹנָה"..

ההדרכה של "התשובה וזיכוך המידות" משמעותה שאנו חייבים לתת רושם בעולם היומיומי שלנו לשאיפות הגדולות שלנו - קבלה טובה, התחזקות בתפילה או בברכות, חשבון נפש ושינוי מעשי בסדר היום או ברמת הסינון באינטרנט – הצעדים הקטנים האלו שנותנים את רישומם בעולם החולי, זה שממשיך גם אחרי החגים – "מחבר את הגוף עם הנשמה" – ובעברית "נותן את הנשמה" לכל ההתרחשות היומיומית. אלו הימים לקבל עלינו קבלות טובות ולשנות את החיים – קצת. היכולת להשתנות בעקבות הרצון ולא רק בעקבות הצרכים מחזק אותנו ומשיב את האמון הפנימי שאנו בעלי הבית וממילא הטוב שבנו הוא שינצח.

עוד נוסיף שאכן גם התורה מכירה בכך שלא בכל עת ניתן להגיע לאותה רוממות ומפני כן ישנם זמני קדש הנקראים מועדים מלשון התוועדות ופגישה, הכוזרי מבאר כך את תפקיד התפילות השבתות והחגים:"וְכָל אֲשֶׁר תִּרְחָק עֵת הַתְּפִלָּה מֵהַנֶּפֶשׁ הִיא הוֹלָכַת וְקוֹדֶרֶת בְּמַה שֶׁפּוֹגֵעַ אוֹתָהּ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, וְיִשְׁמַע מַה שֶׁיַּעֲכִיר (נ"א שֶׁיַּקְדִיר) זַכּוּת נַפְשׁוֹ, מִדְּבָרִים כְּעוּרִים וְנִגּוּנִים שֶׁתַּטֶּה הַנֶּפֶשׁ אֲלֵיהֶם וְלֹא יוּכַל לִמְשׁוֹל בָּהּ. וּבָעֵת הַתְּפִלָּה מְטַהֵר נַפְשׁוֹ מִכָּל מַה שֶׁקָּדַם, וִיתַקְנָהּ לֶעָתִיד, עַד שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר שָׁבוּעַ עַל זֶה הַסֵּדֶר עַד שֶׁיְּתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף... (כוזרי מאמר ג:)

אנו מסוגלים בזמני הרוממות להיזכר מי אנחנו באמת ולא לשקוע לדימוי עצמי רוחני נמוך, לזכור שאני אמנם "סולם המוצב ארצה" אך "ראשי מגיע השמימה".

ואף כשנראה שלא נותר מאומה מרגשות הרוממות של החגים חלילה לנו להתיאש: מסופר כי באו תלמידים צעירים לר חיים מוולוזין וטענו כי אין הם מוצאים טעם בלימוד מפני שככל שהם לומדים יותר – הם גם שוכחים את שלמדו קודם לכן, השיב להם ר חיים במשל, משל למלך שהיה בור מים ריק בחצרו ציווה המלך את עבדיו לקחת כלים מחצרו ולשאוב בהם מים מן הנהר ולמלא את הבור, למרות מסירותם של העבדים הם לא הצליחו במשימה – מפני שהכלים אותם סיפק המלך היו סדוקים ומנוקבים ולא הצליחו לשמור את המים, (בדיוק כמו טענת התלמידים שלימודם נשכח מהם כל הזמן...)אט אט התיאשו העבדים,  כשהגיע המלך אמר המלך לעבדים המתרשלים – שוטים! חשבתם שרצוני למלא את הבור? כוונתי הייתה שתנקו את הכלים!" – כל לימוד וכל התעוררות קדושה מזככת אותנו והיא תכלית בפני עצמה.

"והשיאנו את ברכת מועדך לחיים לשמחה ולשלום".

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

חדשות מומלצות מהתקופה האחרונה

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 268 | 07.10.2019 | ח' תשרי ה'תש"פ שני, 07 אוקטובר 2019 13:42

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

ממתק לשבת - כי נצבים שישי, 27 ספטמבר 2019 15:12
ממתק לשבת - כי תבא שישי, 20 ספטמבר 2019 09:59
ממתק לשבת - פרשת ראה שבת, 31 אוגוסט 2019 13:14
ממתק לשבת - פרשת ואתחנן שישי, 16 אוגוסט 2019 11:22
חידון המכינות הגדול לשנת תשע"ט שני, 12 אוגוסט 2019 15:09
ממתק לשבת - פרשת דברים חמישי, 08 אוגוסט 2019 21:59
ממתק לשבת - פרשת מסעי חמישי, 01 אוגוסט 2019 18:21
ממתק לשבת - פרשת מטות חמישי, 25 יולי 2019 16:35

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.