חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

נפתחה ההרשמה למכינות הכלליות לשנה הבאה! להרשמה לחצו כאן. לפרטים נוספים לחצו כאן.

דף עדכון 247 | 05.05.2019 | ל' ניסן ה'תשע"ט

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות.

ראשון, 05 מאי 2019 15:06

שלום לכולם ולכולן,

עשרת הימים שבין פסח דרך השואה יום הזכרון וחג התקומה, הם תמיד תקופת זמן מיוחדת וייחודית, מרגשת לכולנו.

בשעה שנכתבים דברים אלה הדרום שוב תחת אש ואנחנו נערכים לבאות.

בעיצומה של התקופה, שוב, מועלים לרשת קטעים מתוך שיעורים של מכינת בני דוד. הקטעים מביכים ומצערים. גם שמיעת השיעור המלא לא מאפשרת להבין את הדברים.

הסיטואציה הזו מביאה אותי למצב אידיאלי: ברשתות ובע"פ תוקפים אותי אישית בשצף קצף על כך שאני ו/או מועצת המכינות לא מגיבים דבר, ורמי"ם זועמים (הלא זועמים מתקשרים אלי) איך זה שאינני מגן בפומבי על מכינת בני דוד.
"אם כולם תוקפים אותך פיבה, גם אלו שבעד משהו וגם אלה שנגד משהו" היה אומר לי אבא שלי ז"ל, "סימן שאתה בסדר גמור".

נאחל לכולנו, השבת השקט והמשך מאמץ משותף לייצר שיח מכבד וזולתי, בשבוע כל כך מהותי לחיינו.

שבוע טוב!
דני.

 

מה בגיליון?

תאריכון

עבור ללוח האירועים המלא >>

הצעות למכינות

פרוטוקול ישיבת ועד מנהל - 16.4.19

פרוטוקול ישיבת ועד מנהל שנערכה ב-16.4.19.

להורדת הפרוטוקול לחצו >>

קול קורא לרכז.ת הכשרת מדריכים במכינות הכלליות לשנת תש"פ

לאחר שנת הניסיון במוקדים אזוריים אנו חוזרים להכשרת מדריכים מרוכזת ארצית (5 פגישות) במתכונת שהוביל אודי תמיר בשנים האחרונות.

הפגישות תיערכנה בירושלים ואנו מבקשים מתנדב ראש מכינה\איש צוות ותיק שירכז את ימי ההכשרה.

המרכז ילווה ע"י צוות היגוי שיהיה בו גם אודי כך שלא נצטרך להמציא את הגלגל מחדש. ימי העיון בתמיכה כספית של המועצה. הריכוז בהתנדבות עם החזר הוצאות. מעוניינים מתנדבים אנא פנו אל דני זמיר בהקדם.

הרשמה ולו"ז ליום השנה לאסון טיול מכינת בני ציון בנחל צפית - 19.5

הכנס יערך ב-19.5 באצטדיון ארנה בירושלים. אנא מלאו את טופס הרשמה בנוגע לנוכחות והזמנת חולצות - לטופס לחצו >>

הזמנת כריכים ובקבוקי מים

להזמנת כריכים (חצאי באגט) ו/או בקבוקי מים חצי ליטר לאירוע לחצו >>.
המחירים הם 10 ש"ח לכריך ו1.5 ש"ח לבקבוק, הכל כולל מע"מ. חובה להירשם ולמלא את כל הפרטים עד לתאריך ט' אייר 14/5. התשלום יתבצע בצ'ק מזומן ליום האירוע או בהעברה בנקאית לפני מועד האירוע (הסחורה לא תסופק במידה ולא יוסדר התשלום). לפרטים נוספים ושאלות: [email protected]

סיורים בירושלים לאחר הכנס

עיריית ירושלים מציעה למכינות המעוניינות סיורים לאחר תום הכנס, כולל הדרכה וכניסה לאתרים בסבסוד מלא. התיאום יתבצע מול מחלקת הצעירים בעיריית ירושלים.
*לינק הרשמה עם האפשרויות השונות ישלח בהמשך.

פלייר כנס מועדן

סיכום יום עיון רמים - 29.4.19 כ"ד בניסן

ביום שני האחרון, עשר לאחר חופשת הפסח, התכנסנו כ-50 רמי"ם ו-10 ראשי מכינות ליום עיון.

את הבוקר פתחנו עם הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, שדיבר איתנו על סוגית המרחב הציבורי במדינת ישראל בעיקר בתחום המשפחה ונושא הנטיות ההפוכות וייחסה של תורה לסוגיא זו.

לאחר מכן שמענו הרצאה מרתקת של הרב יונה גודמן על תהליכים ותמורות בציונות הדתית בכלל ובנוער בפרט והשלכות חינוכיות כתוצאה מכך, הייתה שעה וחצי שהרגישה כחצי שעה ובהחלט פתח לנו את הראש למבט מעמיק על החניכים המגיעים אלינו.

עצרנו לארוחת צהריים משובחת ולהפסקה קצרה.

לאחר ארוחת צהריים התכנסנו ללמידת עמיתים בנושאים שונים - אמון מול תהייה, הר"מ כמטפל, שעות הפנאי, תפקידן של המכינות בעת הזו ועוד.

סיימנו עם שיחה של הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון, על האמון בתלמידנו ובגורינו, ובעיקר אמון בתהליך החינוכי שלנו.

כרגיל היה מענין וחשוב. מחכים למפגש הבא. יישר כח לכל מי שהגיע והשתתף

אסף שור.

יום עיון רמים 29.2

מנעשה "בארצנו" - סיור של צוות בארצנו באזור הדרום

דני זמיר, מנכ"ל מועצת המכינות, מסכם את הסיור של צוות בארצנו באזור הדרום:

"חברנו לאחינו היחיד והמיוחד רון סגל מאור משימות לאומיות והדרמנו לשני האתגרים הבאים של בארצנו:

מצפה רמון הטרנד החם והעכשווי. 24 יחידות דיור לקהילה של 24 משפחות בוגרות מכינה. לבוא למקום מהמם שצריך לבחור בו ושמציע מרחבים אדירים למי שמבין שהחיים עצמם הם היכן שאדם ממלא את חייו.

ואז שעה ורבע צפונה לשדרות. ואין מה לעשות. תמיד מרגיש כאן בית למרות שהעיר נהייתה מעצמה וכיף גדול לראות איך המאיור המקומי ואלון דוידי לא רואה בעיניים.

עלינו לצפון מערב העיר לשטחים שבתור ילד הלכתי בהם, בין אור הנר לארז, וחולמים על מתחמי מגורים לקהילות ומשפחות בוגרים נוספות.

יש עזה קרוב וגם ים לא רחוק וההורים שלי קבורים 10 דקות דרומה ויורם קבור דקה ממני, תמיד בן 20 ותמיד שמח לקראת ביקורים אקראיים שלי מאז הקיץ ההוא של 82. ויורד חושך ראשון של ערב יום השואה ושוב התחושה הזאת מאז בגרתי בתיכון גוטווירט כאן.

שאנחנו מנצחים.
למרות הכל ועל אף הכל. ויחד. 
בונים יולדים מחייכים חורקים שיניים.
אבל מנצחים.

חצור הגלילית, רכס נפתלי, אדמית, נצרת עלית, עמק המעיינות, ערד, ירוחם, מצפה רמון, שדרות, כרם שלום, עין השלושה והדרך נמשכת.

וזה אנחנו וזה פשוט. וזה מה שיש. וככה מרגישה תקומה.

בארצנו - בית, ארץ מולדת, קהילה!"

סיור בדרום

שטח פרטי: הרהורים, תובנות ומחשבות לרגל שנה לאסון בנחל צפית\יוסי ברוך

במלאת שנה למותם הנוראי והמיותר של 10 צעירים בנחל צפית, במסגרת טיול שאורגן ע"י מכינת  "בני ציון", ברצוני להתייחס להשלכות האירוע הטרגי הזה במעגלים השונים ולבטא מספר תובנות בעניין.

אין שום ספק שמדובר באירוע חריג ודרמטי, אשר חייב את כולנו, לחשבון נפש עמוק, במרחב הפרטי של כל מכינה עם עצמה, כמו גם במרחב המשותף לכולנו כארגון מכינות ארצי.

למיטב ידיעתי, כל המכינות, ללא יוצא מן הכלל, חוו ועדיין חוות את האסון הזה בצורה מאוד מטלטלת. רובינו לקחנו את הדברים לבדק בית נוקב, הן בהיבט האישי והן בהיבט הניהולי - ארגוני במכינה שלנו. 

בתוקף חברותי ב"וועד המנהל" של "מועצת המכינות הקד"צ", אני יכול להעיד, שהאסון על השלכותיו השונות, העסיק אותנו לאורך כל השנה האחרונה, מתוך שאיפה למיצוי מרבי של ערכי האחריות והמחויבות, כפי שהן נדרשות מאתנו, ע"פ פרשנותנו את התפקיד שלנו. מהרגע הראשון ומיד עם היוודע דבר האסון, אשר התרחש במסגרת פעילותה של מכינת "בני ציון", היה ברור לנו, שנכון לקחת אחריות לדברים, למרות שפורמלית, אין ולא היה לנו כל מעמד סטטוטורי בסמכותנו להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות שלה, הן באירוע הזה והן בכלל. אחריות שבאה לביטוי בחזית עשייה רחבה: סיוע לעמותה להתמודד עם המשבר שנקלעה אליו, קשר עם המשפחות השכולות ורתימת המכינות לכך, מציאת מסגרות חלופיות לקבוצות ובודדים מקרב חניכי מחזור החניכים הבא של המכינה, התמודדות מול משרדי הממשלה, ניסוח כללי בטיחות מידיים ומחייבים כצעד ראשון, אשר ובהמשכו עבודת עומק מקצועית בתחומי הבטיחות בהובלתו של רב ניצב בדימוס - מר אהרונישקי ועוד.

למרבה הצער, משרדי הממשלה הרלבנטיים שביקשנו את הירתמותם וסיועם, לא כל כך היו שם וסרבו להתמודד ממקום של לקיחת אחריותם לדברים, שמא הם יואשמו חלילה במחדל הזה. לזכותו של משרד החינוך, ראוי לציין שנעתר לבקשתנו לבניית רגולציית בטיחות בטיולים, המותאמת למכינות, בתהליך כלל לא פשוט, שטרם הסתיים. באופן ממש לא מפתיע ובלחץ הנסיבות שאת חלקן תיארתי לעיל, בעזרת לחץ מצד חלק מהמשפחות השכולות, החליטו במשרד החינוך למנוע את המשכיותה של מכינת בני ציון, למרות "החריש העמוק" והרפורמה המערכתית שנעשו שם, כולל החלפה פרסונאלית של כל בעלי התפקיד בארגון הזה.

השאלה המרכזית המעסיקה אותי בעת הזו, היא שאלת דמותן וצביונן של המכינות שלנו ב"יום שאחרי".  אך ברור הוא, שמתחייבת רגולציה שתקדש כללי ברזל בתחומי הביטחון והבטיחות, לשמירת חיי אדם. אך מצד שני, מתחייב לשמר מכל משמר, את מרחבי הפעולה, המקוריות והיצירתיות של המכינות, שאם לא כן, אותה רגולציה תחנוק את אותם מאפיינים ייחודיים, הממצבים אותנו כמוסד חינוכי כה מבוקש ורלבנטי.

דאגה הנובעת מהשילוב הקטלני בין האקלים החרדתי האופף את הרחוב הישראלי, עם הגישה הכסת"חית הנושבת מהגורמים הממשלתיים, העשויים להכתיב למכינות "הליכה רק על קווים מאוד ברורים", שיקבעו ע"י רגולטורים, שאינם מצויים בנבכי ומורכבות העשייה החינוכית שלנו. אפשרות זו טומנת בחובה סכנה קיומית וממשית, אשר בכסות הדאגה למפלס הבטיחות במכינות, היא תיישר אותנו עם דפוסי ההתנהלות והפעולה של כלל מוסדות החינוך הפורמלי, חוזרי מנכ"ל וכד'.המצב האבסורדי שאנחנו מצויים בו היום, המחייב אותנו להכשיר מפקחי רחצה שישמרו על חניכינו הבגירים המשתכשכים בגבי מים, חובת השכרת מלווה חמוש לכל תנועה רגלית, או לינת שטח של חניכינו באזורים נטולי כל סיכון ביטחוני ממשי, תלות מותנית בקיום פעילות מכינאית בגורמים המנותקים מזירת ההתרחשות ועוד. כל אלו הן גזירות שאין להן כל קשר ישיר לנסיבות הכרוכות באסון, לקחיו והשלכותיו.            

חובתנו בעת הזו לעניות דעתי היא, שממקום של תודעת תיקון, צניעות ורצון לשמר את המפעל הייחודי שלנו, עלינו לקחת את גורלנו בידינו ולשרטט לעצמנו את מרחבי הפעולה הרצויים, להגדיר כללים וגבולות, המכילים גם  את החיבור המתחייב לגופים הממסדיים – רגולטוריים, בתהליך של שיח משותף ומכבד, אך ממקום של שמירת הצביון הייחודי של המכינות.

שטח פרטי: הגיגים קלים אחרי הבחירות\זאב שרון

ברצוני להתייחס בקצרה ובדרך היותר פשטנית לשני מוקדי מחלוקת שבאו לידי ביטוי בבחירות האחרונות: הדמוקרטיה, ומעמד בית המשפט. דווקא מכיוון שסביב שני בנושאים הללו יש ביטויים מאוד קיצוניים חשוב להבין שלא כצעקתה.

המחלוקת היא בין שתי שיטות דמוקרטיות. הדמוקרטיה הליבראלית והדמוקרטיה הפורמאלית. הדמוקרטיה הליבראלית מייחסת משקל גדול לחופש הפרט וחירותו, בעוד שזו הפורמאלית-לאומית מציבה במקומות מסוימים את הצורך הכללי לאומי לפני ועל חשבון חירות הפרט. אשתמש בדוגמא אחת עכשווית וטרייה. הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים. דווקא דבריה של סתו גיל בדף הקשר 245 והציטוט של דברי בן גוריון מתאימים ממש להבנת הסוגיה: "והנה, כשלושת-אלפים שנה לפני הפלגת ה"מייפלאואר" יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו - בחמישה-עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו בצאתם – מצות....".

אני רוצה להוסיף בהקשר אכילת המצה בפסח סיפור על הרוצח המתועב סמיר קונטאר (רצח את משפחת הרן ושני שוטרים ב 1979 בהיותו בן שש עשרה וחצי). אחרי הכישלון של האינתיפאדה, בהיותו הראיס של המחבלים בכלא, הוא אסף את האסירים והודיע שאין אפשרות לנצח את היהודים ולכן צריך להגיע איתם להסכם. ואז בפסח של אותה שנה הוא ראה סוהר יהודי עם פיתה ביד. לשאלתו למה הוא אוכל פיתה בפסח ולא מצה? ענה לא הסוהר: "עזוב אותי עם המנהגים הישנים הללו". אסף קונטאר את האסירים שנית ואמר להם: "אני חוזר בי. אנחנו ננצח את היהודים. עם שאין לא כבוד לתרבות ולמסורת שלו יפסיד בסוף".

לפי עניות דעתי זאת הסיבה מדוע לשמאל הישראלי יש רק 10 מנדטים בכנסת. כאשר עם נמצא במלחמת קיום ויש בתוכו אנשים שמקדשים את חירויות הפרט על חשבון האופי הלאומי, נפגם כוח העמידה של האומה. והעם מוקיע אותם מקרבו. כדי שעם יצליח לעמוד על חייו הוא צריך שיהיו לו  ביטויים ייחודיים, מוגדרים ומעשיים. ביטויים שהם הפעימות של חייו הרוחניים. אחרת על מה הוא נלחם? למה לגור בכלל כאן? מה מייחד אותנו? העדר הכרות כאלה הוא הסיבה להתבוללות הגדולה בחו"ל, וזו גם הסיבה שיש כל כך הרבה יורדים מהארץ. ירידה מהארץ הפך לסוגיה קלה של 'רילוקיישן'. מי שמחובר לעם ולארץ, ערכית, תרבותית,  ונשמתית ירצה להישאר יהודי וישראלי, בכל לבבו, בכל נפשו ובכל מאודו. וכך מצטט יוסף בן מתתיהו הכהן (יוסף פלביוס) בספרו 'נגד אפיון' את דברי ההיסטוריון היווני היקאטיאוס: "אף כי שכניהם ואלה הבאים ממרחק ילעגו להם ....אין ביכולת איש להסיתם לעבור על כל דבר הישר בעיניהם ואף אם ייקחו את כל טובם ורכושם מידם ויענום וייסרום באכזריות ויוציאום למות מיתות משונות וקשות מאוד, הם ימסרו את נפשם בדרך נפלאה יותר מכול העמים ולא יעזבו את דת אבותיהם". היהודים האלה אותם פגש היקאטיאוס הם הם אבותיהם של כולנו, עד האחרון שבנו. איך אמר אבי גבאי (זה כבר לא נתניהו): "השמאל שכח מה זה להיות יהודי". אז שכל אחד יאכל מה שהוא רוצה בביתו. אבל ברשות הרבים חובה וזכות הרוב להחליט להשאיר את הצביון היהודי. גם ב'פגיעה' לכאורה בזכותו של כל אחד לעשות מה שבא לו.  

לכן אין כאן בעד ונגד דמוקרטיה, אלא באיזו שיטה דמוקרטית העם בוחר לחיות את חייו. אין זה המקום להרחיב  אבל זה גם יסוד המחלוקת על חוק הלאום.

זו גם הסיבה על הכעס הגדול על בית המשפט. עם יכול להחליט באיזו שיטה דמוקרטית הוא רוצה לחיות ואסור שבית המשפט יוכל להביע עמדה בנושא. השופט אלון ז"ל שהיה המשנה של השופט ברק אמר לו בזמנו, שהשיטה שהוא מוביל תביא בסופו של דבר שהעם יצא נגד מערכת המשפט. רבים לא יודעים אבל השיטה של 'הכול שפיט' הביאה לכך שגם עולם העסקים יצא נגד בית המשפט. נוצר מצב שכל חוזה עסקי חתום וגמור נפתח מחדש לחוות דעתו של השופט. מכיוון שגם לשופטים יש השקפת עולם, שבאה לידי ביטוי בפסיקה שלהם, צריך לשנות את השיטה כפי שנהוג במדינות דמוקרטיות רבות. שופטים לא יבחרו את חבריהם הדומים להם בהשקפת עולמם, אלא הרכב בית המשפט יהיה גם הוא ביטוי של רצון העם. מי שמפסיד בבחירות תולה תקווה שהשופטים שמחזיקים בתפיסת עולם מסוימת, ישנו את הכרעת הרוב הלגיטימית בדרך לא דמוקרטית. ועל פי תפיסת עולם ליבראלית קיצונית, יבטלו כל שיטה דמוקרטית אחרת. למרות שהיא נהוגה בלא מעט מדינות אחרות.

בעלי שיטה הדמוקרטית הליבראלית המציאו עכשיו את הביטוי עריצות הרוב, ואת הביטוי דמוקרטיה מהותית (שאי-אפשר לשנות). והרס הדמוקרטיה. הכרעת הדמוקרטית של הרוב הופכת  לעריצות. והעם בוגד בעצמו וכן הלאה וכן הלאה.

אז נראה לי שכדאי להנמיך את גובה הלהבות, להבין שאף שיטה היא לא הרע בשורשו, והבחירות מביאות בסופו של דבר את רצון העם. למרות שהוא לא המיעוט הנאור.

הצעה למכינות: התנדבות בעמותת חינוך לפסגות

התנדבות ב'חינוך לפסגות' - יחד ניקח עוד ילד/ה לפסגהעמותת חינוך לפסגות פועלת לצמצום פערים חברתיים ע"י יצירת שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית לילדים ונוער בעלי פוטנציאל למצוינות, החיים בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. העמותה מפעילה כ-46 מרכזי מצוינות ברחבי הארץ בהם לוקחים חלק כ-3,000 חניכות וחניכים. תכנית הפעילות הינה הוליסטית וארוכת טווח, בה החניכים מקבלים ליווי לארוך עשור מכיתה ג' עד י"ב, ולאחר מכן הם משתלבים בתכנית הבוגרים המלווה אותם עד למיצוי תעסוקתי מיטבי. פרטים נוספים באתר העמותה ובמודעה המצורפת.

חינוך לפסגות

הצעה למכינות: מייזם מסביב למדורה

שלום לראשי המכינות. מיזם מסביב למדורה שחיבר בין 10,000 צעירים ומייסדים בשנים האחרונות, מזמין אתכם, את הבוגרים שלכם, וגם את המכינה להירשם ולחוות את ל"ג בעומר באופן מיוחד - הירשמו תוך 2 דקות באתר שלנו וצוות המיזם ידאג לחבר אתכם עם נציג מדור המייסדים שיגיע לספר את סיפורו האישי מימי הקמת המדינה. 

ההרשמה פתוחה עד ה-10 במאי, וככל שתקדימו להירשם, כך גדלים הסיכויים שיתאימו לכם מייסד - www.misavivla.com. למי שרוצה לקחת חלק פעיל יותר בצוות המיזם, מוזמן ליצור קשר עם מיה גריל, מובילת המיזם- 073-3744886, [email protected].

דרושים: מדריכים ומנהל.ת מכינה למכינת בארי

דרוש מנהל  דרוש מנהל

שאלון לשיתוף צעירים של המשרד לשיווין חברתי

רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי אמונה על גיבוש מדיניות ממשלתית לקידום אוכלוסיית הצעירים בישראל. לצורך כך שמנו למטרה לשמוע את קולם של כמה שיותר צעירות וצעירים בגילאי 18 עד 35, באמצעות שאלון הנוגע בתחומי חיים המעסיקים פלח אוכלוסייה זה, כגון לימודים, תעסוקה, מצב משפחתי, דיור ותחבורה. יש גם תמריצים! צעירים (בגילאי 18-385 בלבד) שיענו על השאלון יקבלו שובר לקפה ומאפה! לשאלון לחצו כאן >>

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

חדשות מומלצות מהתקופה האחרונה

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 271 | 4.11.2019 | ה' חשון התש"פ ראשון, 03 נובמבר 2019 12:30
דף עדכון 270 | 27.10.2019 | כ"ח תשרי ה'תש"פ ראשון, 27 אוקטובר 2019 20:46
דף עדכון 269 | 22.10.2019 | כ"ג תשרי ה'תש"פ שלישי, 22 אוקטובר 2019 11:23
דף עדכון 268 | 07.10.2019 | ח' תשרי ה'תש"פ שני, 07 אוקטובר 2019 13:42

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.