חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

דף עדכון 200| 29.04.2018 | י"ד אייר ה'תשע"ח | מתאבלים על עשרת הנספים באסון בנחל צפית

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות - לזכרם של קורבנות האסון.

ראשון, 29 אפריל 2018 13:52

שלום לכולם.

גליון זה הוא עדכון שבועי מספר 200.
כשאני כותב את המילים האלו לפתיח אני מנסה להתגבר על הכאב הדמעות והקושי בפתיחה הזו.
תשע נערות ועוד נער אחד, מיטב ילדי ישראל, נספו באסון הכבד בטיול מועמדים של חברינו ממכינת בני ציון.
לפני כל דבר אחר, ולפני כל חישוב וחשבון אחר, זו המציאות וזה העניין המרכזי- אובדן החיים הנורא, זיו העלומים שנגדע- בפעילות במסגרת המכינה.

בשלב זה, בין מוצאי שבת לבוקר יום א', כאשר אני כותב את הדברים, חלק מהנספות טרם הובא למנוחת עולמים. בחרנו, מתחילת ההלוויות ועד סופן שלא לומר דבר לתקשורת. "ויידום אהרון" הוא הכלל הראוי, כך אנו מרגישים בשעה זו. לאחר שנקום מהאבל והשבעה, ומן הסתם עוד קודם לכן, צפויה לנו תקופה מטלטלת ולא פשוטה. ננשום אויר, ניערך, ונצא חכמים יותר ומחוזקים יותר מהאסון הקשה. היום אחה"צ נתכנס כל ראשי המכינה לדיון בהמשך, נוציא עדכון נוסף ביום שלישי השבוע.

דני

הנספים באסון השיטפון

גלי בללי ז"ל  - תושבת גבעתיים, הייתה מרכזת סניף "כנפיים של קרמבו" בעיר ותלמידה מצטיינת.

גלי בללי
גלי בללי ז"ל

רומי כהן ז"ל - בת 17.5 ממושב מאור,  ניגנה, רקדה בלט והייתה פעילה במועצת התלמידים. פעמיים נסעה לארה"ב במשלחות של יהודים וערבים מטעם גבעת חביבה.

רומי כהן
רומי כהן ז"ל

צור אלפי ז"ל -  תושב מזכרת בתיה ובמקור מכפר ביל"ו, היה ספורטאי, למד תיאטרון וחלם להתגייס ל-669.

צור אלפי
צור אלפי ז"ל

מעין ברהום ז"ל - הייתה פעילה בצופים, ולמדה בתיכון בויאר בירושלים.

mayan barhum
מעיין ברהום ז"ל

יעל סדן ז"ל - תושבת ירושלים, חניכה במכינה. סיימה בהצטיינות את לימודיה במגמת מחול בתיכון לאמנויות בירושלים.

יעל סדן
יעל סדן ז"ל

אילן בר שלום ז"ל - תושבת ראשון לציון, היתה מדריכת מדצ"ים מצטיינת. בשנה שעברה זכתה בפרס הצטיינות עירונית על התנדבותה בתוכנית 'מלאכי יום הולדת'".

אילן בר שלום
אילן בר שלום ז"ל

אגם לוי ז"ל -  תושבת חירות. שילבה הצטיינות בלימודיה עם פעילות התנדבותית בבית הספר ובתנועת הנוער.  

אגם לוי
אגם לוי ז"ל

עדי רענן ז"ל - תושבת מכמורת, בוגרת תיכון רמות ים וחניכה במכינת בני-ציון.

עדי רענן
עדי רענן ז"ל

אלה אור ז"ל- תושבת מעלה אדומים, הצעירה בין שישה אחים. תלמידת  בית החינוך אמי"ת במעלה אדומים

אלה אור
אלה אור ז"ל

שני שמיר ז"ל - תושבת שהם, כיהנה כחברת מועצת הנוער הרשותית ורכזת מדריכים צעירים בשבט עמית.

שני שמיר 1
שני שמיר ז"ל

כתובות השבעה

גלי בללי - קפלינסקי 2 גבעתיים

מעין ברהום - אריה דולצ'ין 50/4 ירושלים (גבעת משואה)

אילן בר שלום - שלום עליכם 3, ראשלצ

יעל סדן - אליהו קורן 2, דירה 38 ירושלים

צור אלפי - האשל 31, מזכרת בתיה

עדי רענן - טרם נמסר

אגם לוי - האלון 5, חירות

רומי כהן - רחוב אלון, מושב מאור

אלה אור - האשל 48, מעלה אדומים

אלפים הגיעו לעצרת זיכרון לזכר עשרת ההרוגים באסון בנחל צפית

עולם המכינות ועם ישראל כולו מרכינים ראש עם משפחות הנספים באסון בערבה, שאיבדו את היקר מכל.
אמש, הגיעו כ-7000 איש ואישה לכיכר רבין שבתל אביב ולכיכר ציון שבירושלים, להתייחד עם זכר הקורבנות, ולהאיר את הכיכרות בנרות ובשירים.
אל היוזמה שעלתה מחניכי המכינות, הצטרפו בוגרים וצוותי מכינות. יחד איתם הגיעו בסולידריות מרגשת ארגוני ותנועות הנוער, מועצות התלמידים ואזרחים מן השורה, שביקשו למצוא כתף תומכת וחיבוק מנחם בימים קשים אלה.

לדיווח המלא לחצו >>

WhatsApp Image 2018 04 28 at 20.03.14WhatsApp Image 2018 04 28 at 20.03.14


על זיו עלומים - המחנך מוקי צור במכתב לזכר קורבנות האסון בנחל צפית

כמי שזוכה ללמד במכינות קדם צבאיות זה שני עשורים הייתי מוכה, שבור כשהגיעו הידיעות על המדבר הבוגדני ששטף במים רבים בטיול הנורא.
כשביזכור של המדינה שנכתב במקורו על טרומפלדור וחבריו כתב ברל כצנלסון את הביטוי 'זיו העלומים' הוא התכוון לדור שכבר איננו. אך בזיו עלומים זה אני פוגש שנה אחר שנה במכינות הקדם צבאיות, בשנות השירות ובין בוגרי תנועות הנוער. הם מתייצבים תמיד ומפליאים. מה? הם לא קוראים עיתון? הם לא שומעים חדשות? הם לא יודעים עד כמה הם הולכים נגד הזרם? ואולי הם הזרם הנסתר, המעיין הנסתר המזין את התקוות של החברה הישראלית?

דווקא עתה כשאנו בוכים, כועסים, תוהים על עצמנו ועל הגורל הקשה אני מבקש כאן לחבק את המדריכים, שלא יעזבו את חלום החינוך. שלא יפחדו מן הפגישה המחנכת, מהיחד המכבד את יחידיו ומאמין בהם. כי הרבה נוער זקוק להם. נוער זה שמעז להתאסף ללימודים אחרים, לעשייה חברתית שמעז לבקר ולחלום. אל נשאיר אותם לבד. נבדוק את עצמנו, נבקר את עצמנו אך נדע כי תקוותנו היא בחיים של הנוער הזה שלמרות מה שהוא יודע ומה שהוא לא יודע קופץ את כל שנה אל בניה עצמית, אל התנסות בחיים של משמעות.

כל שנה אני פוגש אותם כתלמידים כאורח בדור לא לי. אני משפשף את עיניי. האם יכול להיות שאלה הם הדור עליו מדברים מכל במה כדור שבגד, שאיבד את דרכו?

אני מסתכל על תמונותיהם של הצעירים הללו ובוכה. כך בכו על מעפילי פטריה שפצצת מחאה הפכה להם למלכודת מוות. כך בכו על הילדים היהודים ממרוקו וטוניס שטסו לאירופה למחנות מעבר לארץ ישראל ומטוסם נפל, ככה בכו לפלמחניקים ששוטטו במדבר ובמדורה אחת חממו כדורים שהתפוצצו והרגו. בסופה של הימים האחרונים נעקר בבית העלמין של כנרת הדקל שפל צמרת עליו כתבה רחל המשוררת בשירה. בסופה גם נשבר ברוש המדינה שנשתל בדגניה ערב הקמת המדינה. כנראה גם הם התאבלו על האסון. כי תמיד רחל בוכה על בניה. ואנו אומרים הלוואי ולא היו הדברים מעולם. הלוואי ונשארו עמנו הנערות והנער והתעוררנו מהסיוט.

נחבק את ההורים והמשפחות של הנערות והנער שנלקחו על ידי השיטפון שלא יודע אלא לזרום. נחבק את המדריכים שנשארים על החומה וממשיכים בעבודת הקודש. שנהיה ראויים. לפחות יותר ראויים.

מוקי צור

סוד המכינות הנפלאות - יואל בן נון

מדוע מתחרים אלפי נערים ונערות, בוגרי מערכת החינוך הישראלית, על מקום במכינות קדם צבאיות לסוגיהן? מדוע הם כל כך מתאמצים, ומקדישים שנה ושנתיים לפני השרות הצבאי לטיולים בארץ (ולא בחו"ל), לציונות וליהדות במינון ובסגנון שמתאים להם, להכרת החברה הישראלית ולמשימות התנדבות בתוכה? כי מערכת החינוך הממוסדת לא נותנת להם את כל אלה!

מערכת החינוך הטובה, היעילה, המפוקחת כראוי עם 'חדר מצב' לטיולים, לא נותנת לנוער הישראלי את הנחוץ לו כאוויר לנשימה בחינוך לאהבת הארץ, בסיורי תנ"ך בארץ התנ"ך, בהזדהות עם ערכי ציונות ומורשת יהודית, ובפעילות התנדבותית בחברה. אמנם יש ויש מוסדות חינוך שעושים זאת לתפארת החינוך הישראלי, אבל הם יוצאי דופן.

המערכת מחויבת להורים לשמור על ילדיהם, כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה, וכדי שהילדים ילמדו להתנהג ולא יעשו שטויות – שימו לב, מה רבים מהם עושים בשבתות ובחופשות, כמה שותים, ואיך נוהגים!
המערכת מחויבת להורים למינימום של השכלה, שיאפשר להם להתקבל למוסדות של השכלה גבוהה, או למסלולי הכשרה מקצועית בעלי ערך – שימו לב כמה מהם לומדים בעצמם ועל חשבון הוריהם למבחנים פסיכומטריים במקביל, או בנוסף למבחני הבגרות!

והמערכת גם מחויבת לערכי ציונות ויהדות ואהבת הארץ, כולל טיולים ופעולות חברה, אלא, שלרוב היא לא מצליחה להנחיל ערכים אלה, והציון הכולל שמגיע לה בתחום הזה הוא נמוך, פרט ליוצאי דופן, כאמור.

לכן הנוער הנפלא, נערות ונערים, מתאמצים כל כך להגיע למכינות ולהשלים את החסר להם. פעם זה היה מקובל רק בנוער הדתי, שמערכת החינוך הדתית לימדה אותו 'איך להיות דתי', אבל לא הסבירה לו 'למה'. בעשרים השנים האחרונות, זה הפך למפעל ציוני כללי של הנוער הישראלי – התשובה לזרמי 'פוסט-ציונות' נשמעת במכינות המופלאות. אמרתי פעם ל'פוסט-ציונים', שיש 'פוסט' גם אחריהם, וזו הציונות המתחדשת. לכן, לא מדברים בתקשורת כלל על המכינות – עד שקורה אסון נורא בנחל צפית, בערבה – וכעת גם יש את מי להאשים, ולדרוש פיקוח.

לא דרושה חקירת משטרה כדי לדעת שהמדריכים והאחראים לטיול ולאסון טעו קשות בהערכת המצב בשטח, וטעות נוראה זו עלתה במחיר של 10 נשמות צעירות ובאובדן קשה מנשוא. ברגע ששמעתי את המילים '10 נערים נעדרים בשיטפון, אחרי שנסחפו בזרם' בתוך הקניון הצר של נחל צפית, פרצתי בבכי, כי היה ברור לי שמחלצים גופות.

אבל המדריכים והאחראים לא טעו בהבנת הצרכים והערכים של הנוער הישראלי.

משרד החינוך לא אשם בטעות שגרמה לאסון הנורא – אבל משרד החינוך בהחלט אשם באי הבנת הצרכים והערכים של הנוער הישראלי!  

מילותיו של הרב אלי סדן 

בצער ובכאב עצום שמענו על האסון שקרה היום בנחל צפית. בשעות אלו כולנו מחבקים את המשפחות היקרות  שאיבדו את ילדיהם, נערים ונערות שכל רצונם היה לחיות חיים מלאי משמעות של תרומה ומעורבות חברתית ושל שירות משמעותי בצה"ל. אנחנו מתפללים יחד עם כל עם ישראל שה' ישלח רפואה שלימה לפצועים ונחמה למשפחות ההרוגים.

אלי סדן, יגאל לוינשטיין וכל משפחת מכינת 'בני דוד- עלי'

מחזקים ומחבקים את מועצת המכינות - פורום מכינות אופק

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

שותפים ותורמים של מועצת המכינות