מידע חשוב למכינות בנושא משבר הקורונה: מתווה חזרה לפעילות

חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

דף עדכון 325 | 29.12.2020| יד' טבת התש"פ

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות

שלישי, 29 דצמבר 2020 10:22

 שלום שלום,

בעדכון הנוכחי, מעבר למידע השוטף הרבה נחת: בוגרי מכינות שמסיימים קורס טיס, בוגרי מכינות שמנהלים מאבק חברתי למען חיילים בודדים משוחררים, יאיר טיקטין ומכינת עמיחי מובילים אירוע זכרון לפרידה אקלום גיבור עליית יהודי אתיופיה, חניכות וחניכי מכינות שונות רצים לסגר אסתר הורגן ז"ל שנרצחה בידי חית אדם ביער ריחן סמוך לביתה בטל מנשה, ועוד.

בד בבד נכנסנו לתקופת סגר שלישי. המגבלות במסגרתו מאפשרות לנו המשך פעילות ללא טיולים אך פוגעות קשה בסדר גיוס המלש"בים שגם ככה נמצא כעת בשיאו , ובכלליות בתקופת פיצוץ אוכלוסין מבחינת הביקוש.

מבצע חיסונים כלל ארצי בעיצומו, ומן הסתם בשבועות הקרובים גם צוותי המכינות ואחריהן חניכים יחוסנו מה שמותיר תקווה שלפחות שנת תשפ"ב תהיה שנת עבודה יותר  שגרתית מהשנה הזו וקודמתה. (מי האמין בדצמבר 19 ששנה תחלוף ואנחנו בסך הכל  נחלום על סתם שגרת חיים פשוטה....)

בשטח פרטי: שנתיים לפטירתו של עמוס עוז, (דברים שכתבתי). חברינו הרב אילעאי עופרן בפוסט מעניין (ולטעמי גם חשוב) על מאבק חברתי נגד פגיעה אלימה של כוחות הביטחון באזרחים שכדי שיהיה ראוי שצריך להיות עיוור לזהותו של הנפגע, מאמר של חברינו יאיר טיקטין על נושא עליית יהודי אתיופיה וציונה ב "ישראל היום".

קריאה מהנה!

דני

עדכון ודגשים למכינות לקראת סגר דצמבר-ינואר (טבת) - 28/12/2020

לכל ראשי ומנהלי המכינות שלום,

  1. החלטת הממשלה הינה כי החל מיום א', 27/12/2020 בשעה 17:00 יחל סגר ומגבלות שיימשכו בשלב זה שבועיים. תיתכן הארכה של הסגר מעבר לשבועיים.
  2. מצורפות התקנות למוסדות חינוך המתייחסות גם אלינו.
  3. במהלך הסגר הותר לפנימיות להמשיך לפעול במודל פתוח או סגור, כמו במתווה שפעל טרם הסגר.
  4. התנדבות -
     פעילות ההתנדבות ממשיכה בהתאם לנהלי ההתנדבות בסגר, בתיאום עם הרשויות המקומיות.
     התנדבות חקלאית יומית מותרת. לינה תתאפשר רק לקבוצות מתנדבים שפעילותם נתמכת ע"י משרד החקלאות במסגרת מבחני תמיכה בקבוצות מתנדבים בחקלאות בלבד.
     לביטוח חניכים / מתנדבים ראו הנחיות מטה.
  5.  פעילויות שטח וחוץ - אין יציאה לפעילויות מחוץ למתחם המכינה בתקופת הסגר. ניתן לצאת לאימון גופני במסגרת מגבלות התנועה הכלליות.
  6. מיון מועמדים / שבו"שים – לפי הוראות משרד ההתיישבות כניסה של מי שאינו חניך או צוות למכינה אסורה ולפיכך לא ניתן לארח או לראיין במכינה מועמדים בשלב זה.
  7. לאנשי הצוות והורי החניכים/ות - מותרת יציאה למקום עבודה או למסגרת חינוכית.
  8.  תנועה לאנשי צוות:
     הגעה וחזרה לפעילות החינוכית המוחרגת, מותרת ללא צורך באישור מעבר מיוחד.
     במידה ונשאלים ע"י שוטר / פקח לפשר התנועה – הנכם מתבקשים להסביר את סיבת התנועה במרחב הציבורי באופן פשוט (כגון: לעבודה / למוסד החינוכי / למשרד).
  9.  מותרת התכנסות עד 10 אנשים במקום סגור ועד 20 איש במקום פתוח, בכפוף למרחק המותר ליציאה מהבית.

pdfלהורדת העדכון המלא לחצו. 

גאים בשלושה כוכבים משלנו: שלושה מבוגרי המכינות סיימו קורס טייס 

״כוונו לירח. גם אם תפספסו - תנחתו בין כוכבים״ - לס בראון

גאים בשלושה כוכבים משלנו: ממגמת נווטי קרב סגן י׳ מירושלים, וממגמת תובלה סגן י׳ ממועצה אזורית שומרון וסגן מ׳ מעמק יזרעאל - שלושתם בוגרי מכינות קדם צבאיות, שכיוונו גבוה וסיימו היום את קורס הטיס! 

טייסצילום: דובר צה״ל

מפגש הכשרת מדריכים #3 - דחייה

מפגש הכשרת המדריכים הקרוב שתוכנן לעוד שבועיים (ד' 6/01) נדחה ויתקיים בתאריך הבא שתוכנן - 3/02/2021.

הזמנה למפגש של שיח ביוזמת ארגון שיח שלום - יוזמה חברתית שמחברת בין קצוות בחברה הישראלית

במציאות חיינו, ההתדרדרות המתמדת בשיח הישראלי דורשת התייחסות חדשנית.

שיח שלום, העמותה שמובילה את בית המדרש ראשי מכינות מזה 3 שנים, מתרגשת להזמין אתכם ואתכן ליטול חלק במיזם חדש שנקרא T'שמע שנועד לייצר מפגשים קצרים בין אנשים בעלי עמדות שונות ומנוגדות. מטרת המיזם ליצור תיקון בחברה הישראלית באמצעות הקשבה, דיבור וחיבור - קשר שלא נועד לטשטש הבדלים אלא לקיים שיח של שלום ביניהם.

אנחנו מזמינים רק כ-100 משתתפים לפיילוט של המיזם, כולם צעירים בני 25-30, רובם בוגרי מכינות, דתיים וחילונים, ימניים ושמאלנים שייפגשו בזום לשיח זוגי מונחה, בו יעלו את הנקודות הכאובות ונושאי המחלוקת, על מנת לדון עליהם ביושרה ומתוך ניסיון אמיתי לחבר בין ניגודים.

המפגש הוא תוצאת יוזמה של קבוצה שקמה בתוך ארגון "שיח שלום", יוזמה חברתית שמחברת בין קצוות בחברה הישראלית.

המפגש יארך כ- 90 דקות ויתקיים בזום בתאריך 30.12.20 (מחר!) בשעה 20:00. הנחיות להתנהלות במפגש ימסרו בתחילתו.

להצטרפות יש להיכנס לקבוצת הואטס אפ בקישור הבא

יש פה הזדמנות מיוחדת לקחת חלק בתהליך ייחודי ומשמעותי בהקמה של מפעל חדש.

מקווים שנתראה שם!

שיח שלום 1

דו"ח גיוס חניכים לקראת שנת תשפ"ב

בשנה זו אנו חווים עלייה חריגה במספר הנרשמים למכינות הכלליות:

◄ מספר המועמדים הכולל בחודש אוקטובר תש"פ עמד על כ-4,000, ואילו באוקטובר האחרון (תשפ"א) הוא עמד על כ-6,000.

◄ בסוף חודש אוקטובר עברנו את כמות הנרשמים לדצמבר תש"פ, עם סיום תקופת הרישום.

◄ מספר הרשומים הנוכחי גבוה במעל 1,000 ממספר הרשומים בסוף תש"פ.

◄ מבחינת איזון מגדרי, במרבית השנים הבנות היוו בין 52%-56% מכמות הנרשמים הכללית בעוד בשנה זו הן מהוות 60%, כלומר שהעלייה במספר הנרשמים משקפת עלייה בביקוש למכינות בעיקר בקרב בנות.

לפניכם תרשים המציג את כמות הנרשמים וכמות הגיוסים בכל שנה:

גיוס

להורדת התרשים jpegלחצו כאן

סקר בוגרי מכינות של 'בארצנו'

כחלק מבניית התוכנית האסטרטגית של בארצנו לעשור הקרוב, רצינו להכיר טוב יותר את בוגרי המכינות הקדם צבאיות את העמדות שלהם בנושאי הליבה של תנועת בארצנו.

לטובת העניין בנינו סקר אותו הפצנו בקבוצות של בוגרי מכינות, ברשתות החברתיות ובניוזלטר.

שבוע אחרי הפצת הסקר כבר קיבלנו כמה תוצאות ביניים מעניינות מ225 המשיבים שענו עד כאן.

התוצאה הראשונה שעלתה מניתוח התשובות היא שקבוצת הגיל שאנחנו יודעים להגיע אליה בצורה הטובה היותר הם צעירים בשנות ה20 לחייהם, בדגש על צעירים עד גיל 25, רובם רווקים או בשלבים הראשונים של זוגיות.

בנוסף גילינו, שיש לנו אתגר להגיע לבוגרי המכינות התורניות, ובימים אלו אנו מרכזים מאמץ בפיצוח הדרך המיטבית לעשות זאת. 

נושא מעניין נוסף שעלה מהסקר, הוא ששלושת הנושאים שהכי מעניינים צעירים כשהם שוקלים לעבור לנגב או לגליל הם תעסוקה, דיור בר השגה ותרבות ופנאי. השניים הראשונים לא הפתיעו אותו, אבל נושא התרבות, למרות שהיה מוכר לנו, הפתיע אותנו במרכזיות שהוא תפס בקרב העונים, ומן הסתם יהיו לכך משמעויות לתוכנית האסטרטגית שלנו.

ישנם ממצאים מעניינים נוספים , אותם נפרסם ברגע שנשלים את הסקר.

כעת אנו פונים אליכם בבקשה שתסייעו לנו להגיע לעוד קהלים נוספים שיענו על הסקר, ישפיעו על התוכנית האסטרטגית שלנו ויסייעו לנו להמשיך ליישב את הנגב והגליל בצורה המיטבית ביותר. 

למענה על השאלון לחצו

להורדת תוצאות הסקר jpegלחצו

בארצנו

הצעות למכינות

לוח שנה - פעילות מועצת המכינות תש"פ-תשפ"א

לצפייה בלוח השנה המלא כולל ימי עיון והכשרות לחץ/י כאן.

להצטרפות ליומן הדיגיטלי (גוגל קלנדר) שלחו מייל אל יוליה.

חיילים בודדים משוחררים לא קיבלו סיוע כי הם רשומים בתור עולים

גו'ש, יובל ואבידן, בוגרי מכינות קדם צבאיות וחיילים משוחררים, החליטו בתמיכת מועצת המכינות הקדם צבאיות לקחת חלק במאבקם של החיילים הבודדים המשוחררים אשר לא מקבלים סיוע כי הם רשומים בתור עולים.

מנכ"ל מועצת המכינות דני זמיר: "בשנים האחרונות משקיעה המועצה, בשיתוף פעולה פורה עם קק"ל, בתוכניות שמשלבות צעירים יהודים מרחבי העולם במכינות קדם צבאיות. החינוך למנהיגות יוצר בקרבם תחושת מחויבות לישראל. חלקם מתגייסים לשירות משמעותי, חלקם עושים עליה ותורמים רבות לחברה. מאבקו של ג'וש הוא דוגמא נהדרת למחויבות שמרגישים לארץ ולערבות ההדדית לאחיהם, שעולים בגפם. הם נלחמים על חייהם פה בארץ בזכות ולא בחסד".

לכתבה המלאה ב - mako לחצו כאן. 

גושדני זמיר וג'וש 

עצרת זכרון לזכר גיבור ישראל פרדה אקלום ז"ל

עצרת זכרון לזכר פרדה אקלום ז"ל, איש חינוך, סוכן מוסד ופורץ הדרך לעלית יהודי אתיופיה לישראל, התקיימה בקיבות כרמים בהובלת מכינת עמי-יחי. 

לקריאת המאמר של יאיר טיקטין, מנהל המכינה, בעיתון ישראל היום לחצו כאן

לצפייה בטקס כנסו לעמוד הפיסבוק של המכינה בקישור הבא. 

פרדה

חניכות מכינת לפידות רצות לזכרה של אסתר הולגן ז"ל

שטח פרטי

עמוס עוז, חנן פורת ואני- סיפור ממשי למשקיענים / דני זמיר, מנכ"ל מועצת המכינות

כשהייתי בכיתה ט בחופש חנוכה (חורף 76/77) וסיימתי לעבוד את הימים שלי בלול בקיבוץ, הציע לי אבא שלי שאסע לשלושה ימי כיף אצל דודשימון ודודה סילביה ששלוש שנים קודם בערך עלו מארגנטינה והשתקעו בערד.

נסעתי. ערד היתה עיר צעירה וחביבה מאד, יפה מאד ומוצלחת מאד בעיני עצמה ותושביה. הדודים גרו בבלוק מלא ארגנטינאים צחקנים שהיום גרים בו גורניקים. היה חורף אמיתי במדבר: אפור וגשום. דודשימון עבד במפעלי ים המלח במשמרות ורוב הזמן לא היה ודודה סילביה השאירה לי אוכל וחזרה מדי יום ב4 מהעבודה ובילינו נהדר גם בבית וגם עם השכנים, וטיילנו בגשם, והיה לי כיף סבבה.

לשעות הבוקר עד שדודה סילביה תחזור, הצטיידתי מראש (בעצתו הטובה של אבא שלי) ב כ 10 ספרי קריאה. חלקם מהספריה ורובם מהבית של ההורים. ואכן רוב הזמן קראתי.

ואז נתקלתי בספרו של עמוס עוז "מקום אחר".

אני מרגיש את התחושה שאחזה בי ככל שהתעמקתי בקריאה, את הגילוי המדהים של השפה העמוס עוזית שהתענגתי על קריאתה. כאילו זה קרה אתמול. נדהמתי מהעברית, ואחזה בי צמרמורת שלא פגה עד היום כשאני נזכר בה: קראחו, איך אפשר לכתוב בעברית יפה כל כך. מרגש עד דמעות!

"מקום אחר" עבר אלי מההורים לחדר נעורים המשיך אתי במסעותיו בשנת השירות ובצבא בישראל לבנון וחברון, חיכה לי באיילת השחר ועדיין נמצא ליד מיטתי בכרכום. (תמונת השער מצורפת, מהוה כביום הדפסתו ב1966).

חלפו כמה שנים. בכיתה יא נסענו כל המחזור משער הנגב ל"סמינר ציוני" באכסניה שבבית ספר שדה בכפר עציון. מוזר אבל בישראל של חורף 78/79 היה אפשרי שקיבוצניקים משער הנגב ילמדו ציונות בכפר עציון. המדריך שלי היה יוחנן בן יעקב אותו פגשתי בבגרותי בעולם המכינות ויחד עשינו למען עולם זה רבות. זה היה סמינר נפלא מסעיר מכונן. סמינר מעורר מאתגר משולב טיולים ולילות נעורים סוערים.

באחד הערבים בא חנן פורת להרצות.

והנה מכל הדוגמאות שבעולם בחר חנן לדבר על "מקום אחר".

"שימו לב" אמר חנן, "לקטע מתוך "מקום אחר" שבו עמוס עוז מתאר את החבורה המופרעת של חלק מבני הקיבוץ בראשותו של אורן גבע, עולים על הבמה החגיגית מייד לאחר תום טקס הבאת הביכורים בועטים והורסים את הביכורים, הורגים באכזריות את החיות ומטילים מימיהם על הבמה." (הקטעים במלואם בעמוד וחצי מצורפים במלואם כאן). "הלא תבינו שכך מתאר עמוס עוז את כוחות ההרס הקטלניים הצומחים מלב ליבה של החברה הישראלית החלוצית המגשימה, שלא ידעה למלא באופק ורוח את ימיהם של בניה, של הדור שלכם. בניהם של מייסדי ובוני הארץ מצמיחים כוחות אנרכיה והרס בלתי נתפסים בעוצמתם וטינתם."

קפצתי ממקומי. "אבל חנן" טענתי "עמוס עוז כותב במפורש בפתח הספר שהסיפור לא היה ואין לטעות כאילו היה: (הפתיחה מצורפת גם היא כאן) ושלפתי את הספר מ"תיק השכל" שלי והקראתי את הפיסקה.

חנן חייך והביט בי בעיניים טובות ומאירות. "נכון" הוא ענה לי בשלוה. "זה מה שהוא כתב, עם הראש. אבל אמן טוב, סופר טוב, ועמוס עוז הוא הטוב שבסופרינו, נפשו קולטת את המציאות ללא המחיצות השכליות ומביאה אותה אל הנייר. סופר גאון כמו עמוס עוז" סיכם חנן "משקף ביצירתו את המציאות בין אם התכוון לכך ובין אם לאו. ועמוס עוז מתאר בלי שבחר בכך את מה שקלט בראייתו העמוקה והחודרת שזיהתה את החברה הישראלית וכוחות ההרס הצומחים בקרבה מבני הארץ עצמם."

"אתה טועה" אמרתי ביהירות של נער בכיתה יוד אלף, והתיישבתי, וחנן חייך ואמר "ייתכן", והמשיך. ואני שתקתי וחרדה התגנבה לליבי, כי הרגשתי שיש אמת בדברים שנאמרו.

חלפו מהלילה הוא שנים רבת, 42 שנה בערך.

לא פעם נזכרתי בדברים הללו והיום אני חושב שחנן פורת צדק. ועמוס עוז גם הוא צדק בתיאורו. ואין לי שום שורה תחתונה ומוסר השכל.

ויפים הלילות בכנען שבה פעלו וחיו וכתבו ולימדו עמוס עוז וחנן פורת, שדיברו עברית מהממת ועיניהם הביטו בעומק הדברים, וחלקו זה על זה מתוך אמונה וענווה וידיעה ואהבה גדולה וגם הערכה לברי הפלוגתא שלהם.

שנתיים אחרי מות, וגם חנן נפטר זה מכבר, וקולם הצלול חסר מתמיד במהומת התוכים המשכשכת בבביצות הסחי של הציבוריות הישראלית.

מאבק חברתי נגד פגיעה באזרחים שצריך להיות עיוור לפגיעה / הרב אילעאי עופרן

הרבה עוולות יש בעולם ואי אפשר לצפות מכל אדם להילחם בכולן. אך טבעי שכל אחד יתגייס למלחמה בעוול הקרוב אליו, לבעיות הנוגעות לו וליקרים לו. "צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה" אמרו חז"ל ו"אדם קרוב אצל עצמו". מעטים הם אנשים שיש להם כוחות הנפש, הפנאי והקשב כדי לצאת לרחובות למען האחר, יש אמנם כאלה, אך ראיתי בני עליה והמה מעטים.

אלא שבנקודה העדינה הזו, מופיע ההבדל הדק שבין ה"לאומי" ל"לאומן" ובין מי שאוהב את עמו לבין הגזען. הנטייה להיאבק בעוולות בעיקר כשהן נוגעות לעם שלי, למשפחתי או לחבריי היא טבעית ומובנת, אפילו בריאה. אך אם כבר יוצאים למאבק, האדם הישר אמור להיאבק באותו העוול באשר הוא. הדרישה לתקן את העוול רק כאשר הוא פוגע בקרובים לי, היא לא רגש יהודי חם אלא סתם גזענות.

המשטרה שלנו מפעילה לפעמים אלימות קשה על אזרחים, המשטרה החשאית שלנו לפעמים מוציאה מנחקרים הודאות בעינויים, כוחות הביטחון שלנו הרגו המון פעמים אנשים שהיו חשודים ביידוי אבנים, והפרקטיקה של מעצר מנהלי ללא משפט היא חזון נפרץ. להיזכר בכל הבעיות האלו רק כשהן מופנות כלפי יהודים, זה אנושי וטבעי, אך לדרוש לתקן אותן רק ביחס ליהודים זו חרפה ושערורייה.

"כיוון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים" אמרה הגמרא. וכשם שבין צדיקים לרשעים אינו מבחין, כך אינו מבחין בין ישראל לעמים. מי שרוצה לתקן את העוול צריך לרסן את המשחית, ולא לוודא שיפגע רק באחרים.

פרדה אקלום, גיבור ישראלי / יאיר טיקטין

לפני שנה נסעתי מהמכינה שאני מנהל בקבוץ כרמים שבצפון הנגב עד לאריה השואג בתל חי, על מנת להשתתף באזכרה של גיבור ישראל יוסף טרומפלדור. בדרך הארוכה חזרה חשבתי לעצמי, האם יש גיבורי ישראל שהציונות זרמה בדמם באזור מגוריי?כך נתקלתי בסיפור על אומץ וציונות של סוכן המוסד ואיש החינוך פרדה אקלום ז"ל.

סיפורו של אקלום התחיל במחוז תיגראי שבאתיופיה. כבר בגיל צעיר התעקש ללמוד ועזב את הבית כדי לרכוש השכלה. עם סיום לימודיו במכללה למורים עבד כמורה וכמנהל בית ספר ויזם הקמת בתי ספר יהודיים בשיתוף פעולה עם רשת אורט. אקלום הגיע לסודאן חסר כל, ונאלץ למכור את טבעת נישואיו כדי לממן שליחת מברק לאנשי רשת אורט. המברק התגלגל לידי המוסד, ומדינת ישראל החליטה לגייס את אקלום כסוכן מוסד בסודאן. בזכותו של אקלום עלה הרעיון להביא את יהודי אתיופיה לסודאן ומשם להעלות אותם בחסות מלחמת האזרחים במסווה של פליטי מלחמה.

אקלום הוביל את המסע הרגלי הארוך במדבר מאתיופיה לסודאן, ואת המבצע להעלאת יהודי אתיופיה בספינות דרך ים סוף. לאחר שמשפחתו עלתה לישראל והשתקעה בבאר שבע, אקלום נשאר בסודאן על מנת לדאוג לשאר היהודים שהיו בדרכם מטעם המוסד.

לכאורה, אקלום קורץ מהחומר שממנו עשויות אגדות ציוניות המופיעות בספרי הלימוד של ילדינו, אלה המעשירות את המורשת שלנו ומשמשות מודל מלא השראה לדורות הבאים. פרדה אקלום ז"ל היה מי שפעל תוך כדי סיכון עצמי, בתושייה ולעיתים גם בתחבולות, למען עליית יהודי אתיופיה לארץ. אך כל זה לא מספיק למדינת ישראל כדי שתפעל להנצחתו יחד עם שאר גדולי האומה.

השנה החלטנו במכינת עמי־חי בקיבוץ כרמים, בשיתוף עם מועצת המכינות הקדם־צבאיות, לקיים אזכרה ציבורית ראשונה לזכרו של אקלום ז"ל, ואנו קוראים לממשלת ישראל לקחת על עצמה בשנים הבאות לקיים עצרת ממלכתית רשמית לזכרו.

סיפורם הלא ייאמן של יהודי אתיופיה שעלו ברגל לישראל ראוי להערכה ולהוקרה, וקורותיהם צריכים להיות אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של החברה הישראלית. ילדיהם ונכדיהם חיים בקרבנו, ומורשתם ראויה להערכה ולמקום של כבוד בתרבות ובזיכרון שלנו, לא רק בשולי החדשות סביב חגי העדה או כנושא לדיון כשנערכות הפגנות. פרדה אקלום הוא גיבור ישראלי של כולם, וכפי שלאזכרה של טרומפלדור לא הגיעו בשנה שעברה רק יהודים יוצאי אוקראינה, כך גם האזכרה של אקלום לא שייכת רק ליוצאי העדה האתיופית. אקלום ניצב בשורה אחת עם שאר גיבורי ישראל, ויחסה של המדינה אליו צריך להיות בהתאם.

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.