חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

דף עדכון 306 | 27.7.2020 | ו' אב התש"פ

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות

שישי, 24 יולי 2020 00:17

הקיץ מתחמם והולך, והשבוע הנועל של תשעת הימים בואך ט' באב, גם חם ברחובות ולא רק מהשמש הקיצית.
ההכשרות החלו במלוא המרץ: 3 מחזורי בטיחות במכינות, יום עיון הכשרת ממוני מניעת הטרדה מינית, הכשרה ראשונה של אחראי טיולים…. שמוליק והחברים במשה"ח ובשטח (רם, שאולי) וראשי מכינות מתנדבים הפיקו הכשרות מצוינות יחד עם משרדי הממשלה, ובהחלט עלינו רמה.
לצערינו עדיין ההתייחסות למאמצים האדירים לקיים ולהפיק את ההכשרות לא ברמה הנדרשת, ונקווה שגם בעניין זה המצב ישתנה לטובה.
בצד הפוליטי/משרדי הממשלה, עדיין אין בשורות. כחלק מהתקיעות הכללית בה מצויה כרגע ממשלת האחדות הערפל עדיין כבד ואביך. אנחנו ממשייכם להיפגש להפעיל לחצים אך קשה להעריך נכון להיום את השורה התחתונה. ונקווה שעד העדכון הבא דברים כבר יוסדרו.
קצת מפרסומי ראשי המכינות לאחרונה מצורף בשטח פרטי….
שבוע טוב וחודש טוב לכולנו!

פרוטוקול ישיבת הועד 23.7.20 

להורדת פרוטוקול ישיבת הועד 23.7.20 pdfלחצו כאן

עדכון מהשטח

בשבוע שעבר קיימנו 3 מחזורים של השתלמות בטיחות כללית - שגרה במכינות.

היום (ראשון) קיימנו הכשרה של אחראי טיול במתכונת שונה משנים עברו. היום (ראשון) התקיים בשטח בסימולציות תוך תרגול מעשי של הובלת טיול.

היומיים שבוע שעבר והיום (ראשון) היו מוצלחים מאוד ובעיקר היו פריצת דרך בתפיסת הבטיחות של עולם המכינות והבעת אמון גדולה מצד משרדי הממשלה בדרך בה אנו הולכים.

לראשונה ההכשרות נבנו יחד איתנו, עיקר העברת התכנים הייתה שלנו ולא של משרד החינוך.

זה המקום להודות לאנשים שהתנדבו לעזור בהעברת היום (ויום נוסף באוגוסט) : יאיר טיקטין - עמיחי, יותם לוי - מגדלור, עומרי שפרוני - רבין, ספי בר חי - גל, בעז שחר - חולית, מאיר ליפשיץ - מיתרים לכיש.

לצערי היו גם כמה חריקות בדרך..... מתוך 35 שנרשמו, 7 לא הגיעו ולא עדכנו,  ושישה הגיעו באיחור גדול שלא איפשר את השתתפותם. מלבד בזבוז כספי גדול (מדריכים שסתם הגיעו + הרבה אוכל שנזרק..)  זה פוגע מאוד באמון וברצינות שלנו.

ביום שלישי יש רענון לרכזי טיולים ותיקים בשיין - אנא דאגו שאנשי הצוות הרלוונטיים יגיעו בזמן (במידה ויש בעיה כלשהיא מבקש לעדכן אותי בהקדם)

שבוע הבא ראשון עד חמישי הכשרת רכזי טיולים חדשים - שימו לב שנשלח אליהם מייל עם חומר למידה - יש מבחן סף לכניסה לקורס (לא מסובך... רק צריך לעבור על הנהלים...)

להורדת משוב יום הכשרות טיולים שבוצע pdfלחצו כאן

שמוליק

WhatsApp Image 2020 07 26 at 22.31.52 1הכשרת אחראי טיולים

הזמנה לסיכום פעילות השנה החולפת בנושא הגיוס המשותף והיערכות להמשך

שלום לכולם!

ביום ג' ה-28.7 בין 14:30-17:00, תתקיים ישיבה בנושא הגיוס המשותף. הישיבה תתקיים בבית ברל (תודה למכינת בארי על האירוח).

מטרות הישיבה:

1. סיכום פעילות השנה החולפת

2. היערכות לתהליך החשיפה והמיון בהשפעת אילוצי הקורונה.

בשל אופי הישיבה ייקחו בה חלק ראשי המכינות והשלוחות לצד רכזי גיוס ותיקים בלבד (שנה שנייה לפחות)

כלל ראשי המכינות השותפות במערך הגיוס המשותף מתבקשים להגיע!

יש לאשר הגעה בקישור.

רוני

הרשמה לפרויקטים

נסגרה ההרשמה לפרויקטים תשפ"א - לשאלות ופרטים מוזמנים להיות בקשר עם גלעד או מעיין.

לאחר סגירת ההרשמה ובכפוף לעמידה בקריטריונים תקבלו מכתבי אישור השתתפות המכינה בפרויקט לשנת תשפ"א.
pdfמצורף סטטוס הרשמה עדכני.

ישר כח לכל המכינות על העבודה והעמידה בזמני ההגשה.

ימי עיון והכשרות - עד סוף יולי

סטטוס הרשמה להכשרות נשלח לכל מכינה ביום חמישי (23/7).

בעקבות הצורך להעביר את ההכשרות בקפסולות של 20 מספר המקומות מוגבל ביותר. מקומות ישמרו למי שאישר הגעתו בטופס ובמייל וידוא הגעה. אין מקום לכולם ולכן חשוב מאוד שכל מי שנרשם ואישר אכן יגיע (כל מי שנרשם מקבל מייל אישור רישום).

המערכת שולחת לכם בקשת אישור אוטומטית. על מנת לאפשר למי שבאמת רוצה להשתתף להגיע, מי שלא יאשר את הגעתו ימחק מההכשרה ונכניס במקומו מישהו אחר.

-פרויקטים-

יום ב' - 27/7

רכזי "שיבולים" - 9:00-15:00 - בית ברל - פרטים והרשמה אצל אפרת אהרוני

יום עיון "עמיות יהודית" תשפ"א - 9:30-11:30 - בזום - הרשמה בקישור הבא>>> (למכינות המשתתפות בפרויקט, פרטים אצל גלעד)

יום ג' 28/7

יום עיון "בקו האופק" חינוך להתיישבות תשפ"א - 11:00-13:00 - בזום - הרשמה בקישור הבא>>> (למכינות המשתתפות בפרויקט, פרטים אצל גלעד)

יום היכרות וחפיפה לראשי מכינות ושלוחות חדשים - 9:00-15:00 - בית ברל - הרשמה בקישור הבא>>> (חובה למכינות המעוניינות להשתתף בפרויקטים, פרטים אצלי)

גיוס משותף סיכום תש"פ היערכות לתשפ"א - 14:30-17:00 - בית ברל - הרשמה בקישור הבא>>> (פרטים אצל רוני - היערכות לתהליכי מיון מועמדים במכינות וימי החשיפה בבתי הספר בהשפעת נהלי הקורונה) - יום היערכות חשוב לשנה הבאה! שלחו איש צוות בכיר המרכז את הגיוס או ראש/ת מכינה

-הכשרות בטיחות-

אחראי טיולים 1 - 8:30-17:00 - הר הרצל - עין כרם - ההרשמה נסגרהיום ג' - 28/7

רענון רכזי טיולים (מחזור ראשון) - 9:00-16:00 -  סמינר שיין - ההרשמה נסגרהימים ב'-ג' - 27-28/7

הכשרת אחראי טיול +סיירות (מחזור ראשון) - ימי מלאים - תיאום מול חוגי סיור - למכינות הבאות:

יונתן, ע"ש רבין, באר אורה, בני דוד -עלי, עצם, ידידיה, מעוז, אופקים למדע

פרטים לגבי הכשרות הבטיחות - אצל שמוליק

לוח שנה - פעילות מועצת המכינות תש"פ-תשפ"א

לצפייה בלוח השנה המלא כולל ימי עיון והכשרות לחץ/י כאן.

להצטרפות ליומן הדיגיטלי (גוגל קלנדר) שלחו מייל אל יוליה.

הצעות למכינות

הצעה להתנדבות למכינות - "שער שיוויון"

כל הפרטים pdfבקובץ המצורף.

ליצירת קשר: איתמר בנוביץ' - 052-9593604

שטח פרטי

בדרך ארץ: על המחזור הראשון במכינה והפעילות בימי קורונה / טור אישי - רביב ארוסי

'דרך ארץ' התחילה לפני כעשור כעמותה חינוכית-חברתית הפועלת בנגב ומובילה תכניות לבני נוער וצעירים מכלל החברה הישראלית. עם סיום שנת פעילות ראשונה של מכינת 'דרך ארץ', כתב ראש המכינה רביב ארוסי מילות סיכום על מחזור המייסדים ועל פעילות החניכים במהלך משבר הקורונה

עמותת דרך ארץ הוקמה לפני עשור ע"י יונתן קישינובסקי ואבי כהן  על מנת לתת מענה לאוכלוסיות שלא הכירו את עולם המכינות ולתת להם גם הזדמנות לשנת עשייה משמעותית. קהל היעד הוא בני נוער מעל רחבי הקשת בחברה הישראלית פריפריה ומרכז בני העיר ובני הכפר יחד על מנת להכיר באמת את כלל הגוונים בחברה, יהודים ולא יהודים בנים ובנות דתיים וחילונים.

עמותת דרך ארץ היא בין הגופים הראשונים שהקימו את מסגרות "אופק" והשנה הקמנו את המכינה השנתית של העמותה כדי לבנות את הקומה הבאה של העמותה ולתת לאותם אוכלוסיות את האפשרות להמשיך לתכנית מעמיקה וארוכה יותר. כלל המסגרות החינוכיות של העמותה נמצאות בנגב ההחלטה לקיים את התוכניות באזור זה נובעת מהרצון לממש את חזון הפרחת הנגב ולהביא את החניכים לסביבה ייחודית ועשירה בנפלאותיו של הטבע המדברי ובאנשיו המיוחדים.

דרך ארץ רואה עצמה כשותפה מלאה למרקם החיים בנגב בכלל וחיי הקהילה וחלק גדול מאנשי הצוות של המכינות המשיך להתגורר במרחב ואף היה שותף להקמת היישוב "שיזף" ברמת נגב.

את המכינה תכננו להקים בעיר ערד, ראינו ביחד עם ראש העיר ושותפים אחרים בסביבה את התרומה הגדולה של מכינה קדם צבאית בעיר. המציאות חזקה יותר מכל חלום והמון סיבות ועיכובים שונים המכינה קמה בבאר שבע בתוך מתחם "מרכז קליטה נורית" של הסוכנות היהודית.

מעגל

המפגש של נוער ישראלי עם עולים חדשים שרק עתה נחתו בארץ הוליד שיתופי פעולה מופלאים החניכים התנדבו יחד עם העולים בפרויקט משותף של הקמת גינה קהילתית, ציינו את החגים יחד והשיחות ערב ערב,  עם סיפורים מופלאים של עולים משלל מדינות בכל רחבי הגלובוס  תרם מאוד לחניכי המכינה ונתן לכולנו שיעור גדול מאוד על חברה, הזדמנויות, ציונות, ושותפות גורל.

ואז הגיעה הקורונה... לקח לנו כמה ימים להבין את גודל השעה והאתגר. איך ממשיכים מכאן? הרוח הגדולה במפעל המכינות הקדם צבאיות והחיבור למקום בו אנחנו נמצאים גרם לחניכים ולצוות המכינה לשנות מסלול ומשיעורי זום מעניינים מאוד החלטנו שאנחנו מצטרפים לעשייה.

מצאנו את עצמינו בוצרים בכרמים, נלחמים בקוצים במטעי האננס, יוצאים בגאון לחלוקת מזון, מתנדבים עם עולים חדשים, נותנים יד לרעבים, במחלקות אשפוז בבתי חולים, חונכים ילדים להורים חולים בסרטן ונותנים אויר לנשימה, חונכים בעלי צרכים מיוחדים, מטלפנים לאנשים במצוקה, ובעיקר בונים את הקומה הבאה בעצמינו.

חול

לאחר האישור המיוחל לחזור לשגרת המכינה ולקראת סיום השנה עמד בפנינו אתגר לא פשוט, לא יכולנו לחזור למבנה המכינה בבאר שבע והיינו חייבים למצוא מקום חלופי על מנת להמשיך בשגרת "הקפסולות". החלטנו לאחר לבטים לא קלים של שיקולים חינוכיים  ושיקולים תקציביים (כאן המקום להזכיר שהמכינה לא מתוקצבת כלל בשנתיים הראשונות..) לעבור למתחם האכסניה בניצנה, שם שהינו עד לסיום המכינה.

בשנה הבאה המכינה עוברת למקום שיועד לה מלכתחילה, למבנה יפיפה על שפת המדבר בעיר ערד וכבר יש ניצנים של עשייה קהילתית לקראת השנה הבאה! מוזמנים לבקר תמיד. 

רביב ארוסי, ראש המכינה

מנהיגות ותשעה באב / יאיר טיקטין

מיקי זוהר כמשל, ערב תשעה באב, קצת ביקורת על הסדרה השורד המיועד Designated Survivor

לאחרונה, צפיתי בראיון של ח"כ מיקי זוהר עם ירון דקל. ירון שואל את מיקי זוהר , האם אתה אוהב כוח? ומיקי עונה, כמשיח לפי תומו, שמה שמניע אותו זה שלושת הכ"פים- כוח, כבוד וכסף (מדקה 1:05- 1:22, לצורך ההגינות חשוב לציין שבהמשך הכתבה הוא מתראיין על כך שהוא מאמין בארץ ישראל השלמה , במשילות ובנאמנות. אבל עדיין התשובה הראשונה שלו לשאלה של ירון הייתה- כוח, כבוד וכסף). רק תחשבו עד כמה רחוקים שלושת הכפים של מיקי זוהר משלושת המ"מים של ז'בוטינסקי שהשבוע, בכ"ט תמוז, היה יום פטירתו ( מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא.)

במסגרת העבודה שלי כמנהל מכינה קדם צבאית למנהיגות , יוצא לי לחשוב הרבה על 'מה זו מנהיגות'. אחת השאלות שנמצאות בשאלון הקבלה למכינה היא לכתוב חמש תכונות שמנהיג צריך. ומכוון ששלב הקבלה למכינה השנה כבר הסתים, אני אתן לכם ספוילר- כוח , כבוד וכסף הם לא התשובה הנכונה. במהלך השנה קראתי מאות שאלונים (השנה התראיינו למכינה כמעט 300 מועמדים) ורוב המעומדים כתבו על כריזמה, יכולת הובלה ועוד (ובהערת אגב: למה שמבקשים לציין 5 מנהיגים מהעבר אז כולם כותבים את היטלר? תפסיקו. זה לא באמת מגניב) . אז לטובת אלו שעדיין מעוניינים להתקבל למכינה. הנה התשובה שלי, במקום שלושת הכ"פים אני מציע ראשי תיבות של חשא"י (כמו סוכן חשאי).

חזון - לדעתי הדבר הראשון שמנהיג צריך זה חזון- לדעת לאן הוא רוצה להוביל! מה עוזרות כל היכולות להוביל , אם אתה לא יודע לאן? (בתוך המילה "חזון" אני מכניס גם זהות וערכים וגם פטריוטיות ואהבת המדינה)

שליחות - התכונה השנייה היא תחושת השליחות, העובדה שאתה לא מעמיד את עצמך במרכז. זה ההגדרה של "מלכות" לפי ספרות הסוד היהודית.. (פעם שמעתי בשמו של שמריהו ששליחות זה מנהיגות+צניעות)

אחריות ואכפתיות - היכולת לקחת אחריות מלאה על מעשיך, לא להסתתר מאחורי אחרים. לדעת להודות בטעות , וגם לדעת להוביל להצלחה. אחריות היא הבסיס ליכולת לקבל החלטות. ואכפתיות היא הסיבה שבגלל משרת הציבור רוצה לשרת- אכפת לו מהזולת! הוא מעונין שיהיה יותר טוב. וביסוד של ערך האפאתיות נמצא "טוב לב"

יסודיות או ירידה לפרטים- היכולת להוביל קשורה ביכולת לחקור כל נושא לעומק על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה ועל מנת להיות מסוגל להוציא אותה אל הפועל.

כמובן שיש עוד הרבה תכונות חשובות למנהיג כמו: פטריוטיות, זהות, עומק אינטלקטואלי, שאיפה לשלום, כריזמה, חברות, יכולת לקבל החלטות תחת לחץ, קור רוח ועוד. אבל מבחינתי אלא הם חמשת התכונות הבסיסיות (באות אל"ף יש גם אחריות וגם אכפתיות)

אנחנו נמצאים בערב תשע באב, והמצב בארץ וגם בעולם מרגיש כמו תשעה באב. מגפה עולמית שהורגת את זקנינו לצד משבר כלכלי שפוגע בכולנו (אלא אם כן אתם יצרני מסיכות) . אבל המשבר הקשה מכולם הוא משבר המנהיגות. ומבחינתי הסמל של משבר המנהיגות הוא נאום שלושת הכפ"ים של מיקי זוהר- מנהיגות שמעוינת בכוח או בכסף אל מול מנהיגות שמעוינת בקידום חזון.

תשעה באב מזכיר לנו שבעבר כבר הייתה לנו מדינה, ובעבר כבר הייתה לנו מנהיגות שהובילה לאבדון. אם בגולה ימי בין המצרים (הימים שלפני תשעה באב) היו ימי בכי על מה שאיבדנו בעבר, לדעתי כיום ימי בין המצרים צרכים לעסוק בשאלה איך לשמור על הגאולה שכבר השגנו. (בהערת אגב, אני באופן אישי לא מעונין שיבנה בית המקדש השלישי, מנהגי האבלות בימי בין המצרים והצום בתשעה באב מאתגרים אותי באופן אישי. הבחירה שלי לצום לא נובעת מרצון לחזור לעבר שהיה אלא מרצון להגיע לעתיד טוב יותר. ואכמ"ל)

והערה אחרונה, מאז סיום שנת המכינה התמכרתי לסדרה "השורד המיועד" בנטפליקס. לדעתי זו סדרה מצוינת ואני ממליץ עליה לצפיה. בלי הרבה ספוילרים , הסדרה עוסקת בקטסטרופה שבה בזמן נאום לאומה של נשיא ארה"ב פיגוע טרור מפיל את בניין הקפיטול וכל הפרלמנט, הממשלה, בית המשפט העליון וראשי הזרועות (מפכ"ל המשטרה, הרמטכ"ל וכו') נהרגים בפיצוץ. מי ששורד זה טום רירקמן, שר הבינוי והשיכון, אדריכל ומרצה לשעבר באוניברסיטה שלפתע, בניגוד לרצונו מתמנה לנשיא ארצות הברית של אמריקה.

הדבר הכי חזק בנשאיתו של קירקמן זו העובדה שהוא לא באמת רוצה להיות נשיא ולכן מה שמניע אותו זה טובת המדינה גם על חשבון שיקולים של טובתו האישית (נקודה נוספת שמרתקת אותי זו סביבת העבודה שלו שבסדרה מוצגת ככל כך פטריוטית וגם העובדה שהסדרה מנגידה בין חברי הקונגרס שעוסקים בפוליטיקה לבין הנשיא שעוסק בטובת העם). זו אמנם סדרה בדיונית, אבל לדעתי יש לנו מה ללמוד ממנה

בבניין המנהיגות ננוחם

החוק האוסר טיפולי המרה הוא חוק מיותר ואולי גם קצת מזיק / הרב עילעאי עופרן

ברמה המעשית הוא כנראה לא יציל אף אחד - הוא חל רק על פסיכולוגים, שגם ככה כפופים להנחיות ועדות אתיקה שאוסרות טיפולי המרה, ולא מתייחס לכל השרלטנים שעוסקים בטיפולים כאלו ללא רישיון. החוק גם לא ממש יעיל, בגלל שרוב מטפלי ההמרה שמתהלכים בינינו, הרבה יותר מתוחכמים וכבר מזמן לא קוראים לזה ככה. כמו שקורה עם הרבה חוקים אחרים, הראשונים להכיר את החוק הם העבריינים שלומדים איך לעקוף אותו. אם תקראו את נוסח החוק תראו שזה ממש לא קשה.

ערכו של החוק הוא בעיקר ברמה ההצהרתית והסמלית ולא המעשית, וזו בעיני בעיה גדולה - חוקים הם לא תחליף לפובליציסטיקה ובטח לא לחינוך. חוקים שמגבילים חירות צריכים להיחקק בצמצום רב, ורק כשאין ברירה אחרת. חוששני שההתערבות המשפטית במאבק החשוב בטיפולי ההמרה, עלולה לפגוע במטרה הקדושה הזו.

לעצם העניין -

אני שומע שוב ושוב את הטענה שהמחקר האקדמי והגופים המקצועיים מוטים על ידי אג'נדה פרוגרסיבית ולא מאפשרים לפרסם ולקדם מחקרים ושיטות טיפול לשינוי הנטיה המינית. זו טענה מוזרה מאד, משום שהיא מניחה שהעמדה התומכת בטיפולי המרה היא עמדת מיעוט נרדפת. אלא שגם כיום, רוב העולם היה שמח מאד לו היו טיפולי המרה יעילים - מיליארד ורבע קאתולים, מיליארד מוסלמים, כמה מאות מיליוני רוסים ועוד ועוד, היו כנראה שמחים מאד לקדם פרקטיקה ש"תרפא" הומוסקסואלים מנטייתם. אך העובדות הן, שגם במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה בטהרן, במוסקבה, בסין או בותיקן - לא מתפרסמים מחקרים כאלה, למרות שאימת החוגים למגדר לא ממש מהלכת עליהם. הסיבה לכך היא כנראה שההתנגדות לטיפולי המרה זו לא "אג'נדה פרוגרסיבית" אלא מסקנה מתבקשת - נזק עצום ואפס תועלת.

משום מה כמה מהחברים הדתיים שלי חושבים שהניסיון להמיר הומוסקסואלים הוא ניסיון חדשני ואמיץ, ושוכחים שכל העולם במשך דורות רבים, עד לפני שנים ספורות, ניסה לעשות זאת. רוב השינויים החברתיים ביחס ללהט"בים נולדו מההבנה הפשוטה ואולי גם המצערת, שזה פשוט לא עובד.

אני עוסק בתחום הזה לא מעט שנים, קראתי הרבה מחקרים ושוחחתי עם המון אנשים שזה סיפור חייהם ואני מודה שאיני יודע איך נוצרת הנטיה המינית והאם אפשר להשפיע עליה.

עבור אלו שנבוכים כמוני, ששומעים את הדיון ומתלבטים מה דעתם, אני מציע שלוש שאלות הכוונה שאולי יוכלו לעזור:

1. האם היית מעודד/ת את בנך או בתך להיכנס למערכת יחסים עם אדם שעבר טיפול המרה?

2. האם אתה מאמין שיש טיפול כלשהו שהיה יכול לגרום לך לשנות את נטייתך המינית?

3. האם פגשת פעם בפנים גלויות, אדם שעבר טיפול המרה מוצלח?

אם עניתם בשלילה, כנראה שגם שאתם מתנגדים לטיפולי המרה.

ה ׳ באב זמן מצוין להיזכר בטקסט היפהפה של - 

מי שהניח את אבן הפינה הרעיונית של השמאל הציוני, משה הס.

כידוע הספר שזיכה את הס במעמד הנישא של אחד ממבשרי הציונות הוא הספר ׳רומי וירושלים׳ שיצא לאור בגרמניה בשנת 1862 והוא אז בן חמישים. הרצל כתב על ספרו של הס ב 1901 ״כל מה שאנחנו ניסינו כתוב כבר אצלו. מימות שפינוזה לא הולידה היהדות רוח גדולה מזו של משה הס שנשכח והחוויר״.

את הספר פותח משה הס במכתבו הראשון (הספר נחלק לשנים עשר מכתבים): ״הנה שבתי מקץ עשרים שנות התנכרות ואני עומד בתוך עמי, משתף עצמי בחגי שמחתו ובמועדי אבלו, בזכרונותיו ובתקוותיו, במלחמותיו הרוחניות אשר מבית פנימה ואשר עם עמי התרבות, שביניהם הוא יושב אך בהם לא יכול להתמזג מזיגה גמורה...״

המכתב משקף תהליך אישי שעבר הס ממחוזות הסוציאליזם האוניברסלי ברוח מארקס ואנגלס שהס היה שותף של ממש לפועלם והגותם אל הציונות.

הקטע היפה ביותר בעיניי בספר מופיע במכתב הרביעי ועיקרו התייחסות לתשעה באב כעדות ליסוד הלאומי המושרש ביהדות מחלב אם, הקטע מובא כקונטרס לתנועה הרפורמית שנולדה בגרמניה וביקשה לעקר את היסוד הלאומי מתוך היהדות.

״ היהודי הגרמני נוטה תמיד, בעתיה של שנאת ישראל המתלהטת מסביבו, לזרות ממנו והלאה כל מה שיש בו משום סימן וזכר ליהדות ולהתכחש למוצאו...

יטענו מה שיטענו ה״מתקנים״ (כוונתו ליהדות הרפורמית שנולדה בגרמניה) המעמידים פנים של גרמנים נוצרים, אבל דת ישראל היא בראש ובראשונה פטריוטיות יהודית.

לעולם איני יכול לכבוש את התרגשותי בזכרי את המחזות שראיתי בבית זקני החסיד בבון (סבא של הס שגידלו בביתו), בימי האבל על חורבן ירושלים.

על משה הס לקראת ט' באב / עמיחי שיקלי

ה ׳ באב זמן מצוין להיזכר בטקסט היפהפה של מי שהניח את אבן הפינה הרעיונית של השמאל הציוני, משה הס.

כידוע הספר שזיכה את הס במעמד הנישא של אחד ממבשרי הציונות הוא הספר ׳רומי וירושלים׳ שיצא לאור בגרמניה בשנת 1862 והוא אז בן חמישים. הרצל כתב על ספרו של הס ב 1901 ״כל מה שאנחנו ניסינו כתוב כבר אצלו. מימות שפינוזה לא הולידה היהדות רוח גדולה מזו של משה הס שנשכח והחוויר״.

את הספר פותח משה הס במכתבו הראשון (הספר נחלק לשנים עשר מכתבים): ״הנה שבתי מקץ עשרים שנות התנכרות ואני עומד בתוך עמי, משתף עצמי בחגי שמחתו ובמועדי אבלו, בזכרונותיו ובתקוותיו, במלחמותיו הרוחניות אשר מבית פנימה ואשר עם עמי התרבות, שביניהם הוא יושב אך בהם לא יכול להתמזג מזיגה גמורה...״

המכתב משקף תהליך אישי שעבר הס ממחוזות הסוציאליזם האוניברסלי ברוח מארקס ואנגלס שהס היה שותף של ממש לפועלם והגותם אל הציונות.

הקטע היפה ביותר בעיניי בספר מופיע במכתב הרביעי ועיקרו התייחסות לתשעה באב כעדות ליסוד הלאומי המושרש ביהדות מחלב אם, הקטע מובא כקונטרס לתנועה הרפורמית שנולדה בגרמניה וביקשה לעקר את היסוד הלאומי מתוך היהדות.

״ היהודי הגרמני נוטה תמיד, בעתיה של שנאת ישראל המתלהטת מסביבו, לזרות ממנו והלאה כל מה שיש בו משום סימן וזכר ליהדות ולהתכחש למוצאו...

יטענו מה שיטענו ה״מתקנים״ (כוונתו ליהדות הרפורמית שנולדה בגרמניה) המעמידים פנים של גרמנים נוצרים, אבל דת ישראל היא בראש ובראשונה פטריוטיות יהודית.

לעולם איני יכול לכבוש את התרגשותי בזכרי את המחזות שראיתי בבית זקני החסיד בבון (סבא של הס שגידלו בביתו), בימי האבל על חורבן ירושלים.

בתשעת הימים הראשונים של חודש אב גברה האבלות... זקני היה אחד מאותם מופלגים בתורה ויראת שמיים שלא עשה תורתו קרדום לחפור בו... ככלות עמל יומו היה קובע עתים לתורה משעת ערב ועד חצות הלילה כל ימות השנה. ורק בבוא ״תשעת הימים״ הפסיק ממשנתו. אז היה קורא עם נכדיו, שהיה מושיבם עד חצות הלילה, את אגדות החורבן והגלות. והיו עיניו זולגות דמעות ויורדות על זקנו הלבן כשלג; אף אנו הילדים, לא יכולנו להתאפק אותה השעה והיינו גועים בבכייה. זוכר אני מקום אחד מאגדות החורבן שהיה מסעיר את נפש הסב ונכדיו ביותר: כשהלכו בני ישראל אסורים בשלשלאות בשבי לפני חיל נבוכדנאצר בבלה, עברו בדרכם על פני קבר רחל אמנו, והנה - ״קול ברמה נשמע, נהי, בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם״ (ירמיה, ל״א, ט״ו) ...״

ביום שלישי הקרוב נייחד ערב לימוד לקראת תשעה באב, מוזמנים בחום.

חיזוק חשיבותו של בג"ץ / דני זמיר

"חוק הקורונה הגדול" שאמש אושר מאפשר לממשלה - במקרים דחופים- לא להיזקק לכנסת לשם קביעת צעדי חירום.

הבעיה העקרונית עם החוק ברורה: בשונה מהטענות (הנשמעות בעיקר מגורמים במפלגות ימין) אין בישראל בעיית "השתלטות" של הרשות השופטת על הרשות המחוקקת. ההפך, החוק מקדם מאד את השתלטות הרשות המבצעת (הממשלה) על הרשות המחוקקת: אמנם כח החקיקה עבר בפועל לממשלה כבר לפני שנים רבות, אבל עכשיו גם כח הביקורת וההשתתפות בעיצוב החוק נפגע באופן מהותי.

איני בקיא בהשוואה העולמית, ולכאורה מצב הקורונה מצדיק גם צעדים לא שגרתיים קצובים בזמן.

אבל השאלה אם מדובר במגמה או בצעד חריג וקיצון.

התנהלות הממשלה, שטיפולה בגל השני ובמשבר הכלכלי אינו זוכה לאמון והבנה מחלקים נרחבים בציבור, היא הסיבה לחשש של רבים שמדובר במגמה ונסיון לנצל המצב המשברי להמשך סירוס הריבון (העם ע"י הכנסת) והמשך פגיעה זוחלת בזכויות יסודיות של חירות אזרחיות.

טבעם של תהליכים הסטוריים רבים הוא שהם מתגבשים לאיטם. הקורונה היא אירוע שונה: אירוע קצר ואלים משנה עולם. ההלם, אובדן הביטחון הקיומי, החרדה מהעתיד הם חומרי גלם קלאסיים ליצירת שינויים טקטוניים בכלכלה ובמשטר.

אני חושש שמצבנו כמדינה וכאומה חופשית הורע בעקבות החוק.

אנחנו באזור סכנה מתמשך עקב השינוי המשטרי שתיארתי שהואץ לכאורה בעקבות המסלוול שמתווה החוק, ולכן מקומו החשוב והייחודי (במערב) של בג"ץ כבלם יחיד בפני עריצות שלטונית, בהיעדר מנגנוני הגנה אחרים נוספים המקובלים בדמוקרטיות המערביות, מתחדד עוד יותר הבוקר הזה.

צריך לשמור על קור רוח, לגבות את המאבק הממשלתי והמדינתי בקורונה מצד אחד ולא להסכים לפגיעה לא מידתית בחירות בשם המאבק הזה מצד שני.

ולא פחות חשוב, זה מאבק שצריך להיות משותף לכל אזרח ישראלי ללא קשר לעמדתו הפוליטית: פשוט, דמוקרטיה פרלמנטרית וחופשית - היא שם המשפחה של כולנו.

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 307 | 4.8.2020 | יד' אב התש"פ שני, 03 אוגוסט 2020 20:19
דף עדכון 306 | 27.7.2020 | ו' אב התש"פ שישי, 24 יולי 2020 00:17

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.