חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

דף עדכון 368 | 07.12.2021 | ג' בטבת תשפ"ב

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות

ראשון, 09 ינואר 2022 19:48

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.

שלום לכולן ולכולם,
בעדכון הזה ישנם קצת חומרי קריאה תוכניים בשטח פרטי, להרחבת זוית הראייה….
חג החנוכה , הכיפי מכולם, חלף עבר, אנחנו עוד מחכים לחורף.
בינתיים, כנסי גיוס, מאבקי משאבים, עולם כתיקונו…
קריאה מהנה ומועילה…

סיכום דמי חבר-כספים למכינות מהמועצה

כמדי שנה הובא לוועד ההנהלה של המועצה הדוח המסכם המציג את יחס דמי החבר ששילמה כל מכינה לצד הכספים שקיבלה מהמועצה. הדוח לשנת תשפ"א - לתקופה שבין יולי 2020 -יוני 2021.

שמחים לעדכן כי באופן כללי 90% מהמכינות מרוויחות ונהנות מעבודת המועצה בכסף ובשווי כסף שמחזירים את עלות דמי החבר עם ריבית, ובהיקפים גדולים ככל שהמכינות מעורבות ומשתתפות יותר בפרויקטים.

הדוח המלא יוצג לכלל המכינות בכנס הבא. 

מכינות שמעוניינות לקבל את המידע לגביהן מוזמנות לכתוב מייל לגלעד - [email protected] - לקבלת קובץ פרטני עם המידע על המכינה.

הצעה לטיפול נפשי אונליין בחינם (עד 15 מפגשים)

לצעירים ע"י יוזמת headspace - של משרד הבריאות, הביטוח הלאומי ועמותת אנוש. 

במידה ויש במכינה חניכים/ות הנתקלים בקושי רגשי ניתן להפנות ע"י הצוותים החינוכיים לשירות. המיזם מציע במידת הצורך לפתוח ערוץ תקשורת יחד עם הצוות החינוכי לחשיבה משותפת בין הגורם המטפל לגורם המפנה (תוך מתן כבוד לפרטיות הש"ש). 

פרטים במסמכים המצורפים

מידע על השירות המקוון
מידע נוסף ומעבר לאתר
מידע על הפרויקט
להרשמה לחצו כאן

עדכוני בטיחות 

חברים יקרים!

נראה שהחורף מתלבט אם להגיע במלואו.. בפורום רכזי הטיולים עסקנו בהערכות לחורף. להזכירכם, ישנם חומרים טובים גם ללמידה וגם להעביר לצוותים ולחניכים בנושא הערכות נכונה ליציאה ושהיה בשטח בחורף  בדפי מידע של מוקד טבע.
 

סה"כ נראה כי המכינות בשטח וכמות התקלות והקשיים שאנו חווים במגמת ירידה, עוד יש לנו דרך ארוכה, גם בהטמעה של כל התהליכים במכינות, בעיקר ביכולת שימור הידע שלנו והעברתו לצוותים המתחלפים.
 

בנוסף ישנם עוד נקודות רבות שעדיין לא קיבלו מענה מספק. כל נושא תאום ואבטחת טיולי הכנה, סוגיית המח"א עדיין דורשת טיפול גם ברמת אישורי התוכניות וגם ברמת אישור בעלי תפקידים.

כמובן שיש עוד כל נושא השגרה במכינה שגם אליו צריך להגיע ולתת התייחסות ומענה.

פורום למידה רכזי טיולים:

תודה למכינת עז שלמה על אירוח פורום למידה דרום ולמכינת גליל עליון – כפר הנשיא לארוח פורום צפון.

במפגשים התעסקנו ביציאה לשטח בחורף, עסקנו בתחקירי אירוע שהתרחשו במכינות מתחילת שנה ושיח על סדרת יו"ש.

מפגש העמיתים היה משמעותי ומלמד מאוד.

לצערי המפגש של פורום מרכז בוטל בעקבות ביטולים רבים של הרגע האחרון....

מצ"ב התאריכים של המפגשים הבאים:

שימו לב עשינו שינוי בתאריכים בעקבות בקשות של רכזים שונים.


מפגש 2:

דרום - 03/01/2022, א׳ בִּשְׁבָט תשפ״ב

מרכז - 05/01/2022  ג׳ בִּשְׁבָט תשפ״ב

צפון - 11/01/2022  ט׳ בִּשְׁבָט תשפ״ב

מפגש 3:

דרום - 22/03/2022, י״ט בַּאֲדָר ב׳ תשפ״ב

מרכז - 28/03/2022  כ״ה בַּאֲדָר ב׳ תשפ״ב

צפון - 30/03/2022  כ״ז בַּאֲדָר ב׳ תשפ״ב

שביל הנחש במצדה: בעקבות מידע שהתקבל מרט"ג יסגר למטיילים שביל הנחש במצדה בתאריך 13.21.21

שביל 3226 נחל אדמי: בעקבות מידע שהתקבל מקק"ל נפתח לטיול שביל 3226 בנחל אדמי.

פתיחת חניון מבוא מודיעים: חניון מצפה מודיעין נפתח למטיילים.

נחל שיח: נחל שיח שביל 4075 נפתח חזרה למטיילים בהתאם להנחיות מזג-אויר.

שביל 3111 בארבל: שביל 3111 סימון שחור נפתח למטיילים,


הסתיימו ההגבלות על אתרים:

הר ארבל שביל 3111

שביל תצפיות ארבל 3111 ,3112, 3113

הר ארבל מסלול מעגלי מסלולים 3111 3112

הצעות למכינות

הצעות מארגונים חיצוניים - לכל ההצעות באתר לחצו כאן.

הקרנת הסרט "למה אמרתי אני - בחזרה לפרשת חנית קיקוס"

תולדות המהפכה הגאה - הרצאה שהיא גם סטרייט פרנדלי

סדנת כתיבה

הדרכה במרכז המבקרים ופעילות מיוחדת למכינות קדם צבאיות במרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון בניצן

מדברים על זה-מיניות בקלילות

ייעוץ קליני לצוותים, ופסיכותרפיה לחניכים/ות

הרצאות מעוררות השראה

קיימות - לימוד ומעשה

לכל ההצעות באתר (מעל 100) לחצו כאן

לו"ז שנתי

ללוח השנה השנתי לחצו כאן

כתבות צבע חדשות ועדכונים באתר המועצה

מניעת הטרדות מיניות במכינות – יום העיון השנתי במועצהזו השנה השלישית ברצף שבה מקיימת מועצת המכינות יום עיון למניעת הטרדות מיניות – גם השנה, התכנסו נציגים…
פרטים נוספים >>
 

פותחים עוד שנה של ליווי רוחני בצבא למאות בוגרי המכינות התורניות
ביום חמישי שעבר נערך כנס 'תוכנית הדר', על שם הדר גולדין ז"ל לליווי רוחני של בוגרי המכינות התורניות…
פרטים נוספים >>
 

"המכינה היא מתנה לחיים" – טל בן אהרון סיפר לנו על חווייתו בסמינר 'יחד'בימים חמישי ושישי בשבוע שעבר (11-12.11) נערך סמינר 'יחד' לחניכי המכינות שהגיעו מחו"ל. טל בן אהרון מלוס אנג'לס,…
פרטים נוספים >>
 

בוגרים למופת – 'פרס הבוגר' של מועצת המכינות הוענק ל-10 בוגרים מעוררי השראה'פרס הבוגר' הוענק ל-10 בוגרי מכינות מעוררי השראה ביום חמישי האחרון בבית חנה סנש בשדות ים, לאור מילותיו…
פרטים נוספים >>
 

רוה"מ: "המכינות הן הזדמנות לשנות את החברה" – צפו בדברי נפתלי בנט בטקס המכינות המשותף לזכר יצחק רבין ז"ל
ביום שני, בטקס המשותף לזכר יצחק רבין ז"ל, שודרו דברי ראש הממשלה נפתלי בנט בפני חניכי המכינות: "המכינות…
פרטים נוספים >>הולכים על בטוח: המכינות הקדם-צבאיות שמות דגש על בטיחות
הקיץ בעולם המכינות הקדם-צבאיות מוקדש בשנים האחרונות לבטיחות:
הכשרות וריענונים במגוון תחומים הקשורים בשטח ובטיולים מתקיימים עבור כל צוותי 57 המכינות – מהמדריך הצעיר ועד לראש המכינה. מועצת המכינות הקדם-צבאיות ומשרדי החינוך וההתיישבות דואגים לפתח ולעדכן את ההכשרות, להפוך אותן רלוונטיות ומשפיעות, ולהטמיע בעולם המכינות תרבות ארגונית של בטיחות. "שהבטיחות לא תהיה גורם שמונע מאיתנו לעשות דברים, אלא שנוכל לעשות את מה שאנחנו רוצים – בצורה בטוחה". היעד הבא: בטיחות בשגרה.
לסיפור המלא >>

 

שטח פרטי

 

על מה ולמה יהודי אתאיסט (אבל ציוני) רואה בחנוכה חג חשוב כל כך

מתוך הבלוג של פרופ' אודי מנור, היסטוריון

 התשובה הקצרה על השאלה הזו מסתכמת במשפט קצר אחד: יהודי, אתאיסט או אורתודוכס, אמור לשאוב מגבורת המכבים את מטרתה המרכזית – חיי עצמאות לאומיים.

בתשובה הקצרה הזו מקופלים כמה נושאים החוזרים על עצמם בכל שנה לקראת, תוך כדי וגם אחרי חג החנוכה ומעלים כמה שאלות: האחת – על מה ולמה לחמו המכבים. השנייה – מדוע השתרש בעם ישראל הסיפור על נס פך השמן, המנוגד לחלוטין לכתוב בספרי המכבים. השלישית – מדוע ואיך חזר חג החנוכה לתפוס מקום מרכזי כל כך באתוס הציוני ומדוע האתוס הזה הולך ונחלש בימינו.
 

התשובות הרווחות על שתי השאלות הראשונות הן בערך אלו: המכבים נלחמו נגד המתיוונים ועוזריהם היוונים, והסיבה לכך היתה חילול בית המקדש. במלים אחרות מדובר במלחמת תרבות בין יהודים-לייט שהעדיפו את מנעמי התרבות היוונית, תרבות הגוף, לבין יהודים-אמיתיים שלטובת טוהר תרבותם ואמונתם היו מוכנים להרג ולהרוג. מדוע השתרש סיפור פך השמן? כי מי שהמציאו אותו, חז"ל, היו יורשי הפרושים שדחו את יומרת בני מתתיהו, החשמונאים, להניח על ראשיהם שלושה כתרים: כהונה, מלכות ונבואה. לשם כך החדירו חז"ל את אגדת נס פך השמן הרומזת להתערבותו האלוהית בנצחון, העדיפה לשיטתם על נצחון צבאי של בני אדם, נאמנים ככל שיהיו.התשובה על השאלה השלישית נגזרת מהתשובה על השנייה, אבל במהופך: כפי שניסח זאת המחנך הציוני אהרון זאב בשירו המפורסם מ-1936 המוכר בכותרת 'אנו נושאים לפידים', הציונות רצתה לחנך דור חדש שיבין כי "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו", ושעל מנת למצוא אור יש "לחצוב בסלע עד דם" כמו גם "לעלות בהר ולרדת בעמק" תוך חיפוש מתמיד אחר "מעינות האורות הגנוזים".ושוב, במהופך, נגזרת התשובה הרביעית מהתשובה על השאלה השלישית: הואיל והצלחנו לבסס מדינה, ומדוד הפכנו לגלית, וגבורה בימינו מתפרסמת בעיתונות בצורה של יהודים 'טהורים' העוקרים זיתים של ערבים תמימים, או של חיילים יהודיים המתפרצים באישון לילה לחדרי השינה של פלסטינים חפים מפשע, הרי שאת 'הגבורה' הזו יש להשאיר ל'קנאים', שהם-הם יורשיהם האמיתיים של המכבים, מה גם שאנחנו – אלו שמזמן מאסו בגבורה הציונית של פעם – מעדיפים את חיי הנוחות של המתייוונים. מכאן ועד לראיית כל מה שקשור במורשת ישראל כ'הדתה',לא רק שהמרחק קצר אלא שמדובר במסקנה מתבקשת. מעתה אמור: אוהבי חנוכה הם קנאים חשוכים המחכים לנס היעלמותם של הערבים כולם, תוך שהם מקפידים לבצע מעשי 'גבורה' (כלומר אלימות) במדים וללא מדים.נשמע משכנע כל המהלך הזה, ועגנון בשעתו שם בפיו של אחד מגיבורי 'תמול שלשום' את גרעין הרעיון הזה, כשכתב שאילו היה קם לתחייה פסלו של מתתיהו הכהן שהוצב במרכזו של חדר בו חגגו כמה חלוצים את נשף החנוכה, היה מתתיהו זה משתונן כליותיו כפנחס המפורסם, ושוחט את כל מעריציו של יוסף חיים ברנר.אלא שאני, דור שמיני ליהודים משכילים, שעם הזמן כבר מוכנים לומר 'אתיאיזם יהודי' בלי להתבלבל ולהתבייש, ודור רביעי לציונים שעדיין גאה בזהותו הציונית ולא מוכן להפקיר אותה לאף אחד, יבערו עיניו כפי שיבערו ותהיה כיפתו הסרוגה גדולה ככל שתהיה, בוחר לראות את העבר הזה באופן מעט שונה. למרבה המזל, ישנם מספיק מרכיבים היסטוריים אובייקטיביים, התומכים בפרשנות שאני אוחז בה לא פחות ואולי יותר משהם תומכים בחוכמה המקובלת שהוצגה לעיל.
נתחיל מהמכבים ונזכיר כי "יהודים טהורים" אלו, בדיוק כמו יהודים לפניהם ואחריהם, אימצו מכל הבא ליד מרכיבים מתרבויות אחרות: את הכתב האשורי, את לוח השנה הבבלי, את הלוגיקה, הדיאלקטיקה ואת מתמטיקת העיבור היוונית, ויעידו למשל אישים מפורסמים כמו אנטיגונוס איש סוכו, אחד מראשוני חז"ל. שמו הרי לקוח ישירות מהתרבות היוונית.רוצה לומר, להצגת תולדות חנוכה במונחים דיכוטומיים, כפי שיהודים חרדים ומעריציהם (חלקם גם חילונים גמורים!!) נוהגים לעשות בימינו, אין כל בסיס. אין, לא היה לא יכול להיות ולא יהיה 'יהודי טהור', וטוב שכך. תקציר תולדות התרבות האנושית היא סיפור של חילופי רעיונות ומושגים וסמלים בין כל באי האנושות.אם כך, על מה המלחמה? על עצמאות כאמור. מנקודת המבט הזו, אם בכלל יש מתיוונים בימינו הרי שהם אלו הנוהגים כמו אותם חרדים הרואים בעצמאות המדינית של היהודים, מדינת ישראל אם זה לא ברור, תקלה חמורה במקרה הטוב, שיקוץ משומם שמצדיק עליה לרגל לרמאללה ולטהרן, במקרה הקיצוני. ומדוע? כי על מנת לשמור על האופן המסויים בו הם מבינים יהודיות, הם מוכנים לוותר על עצמאות.באשר לגבורה המשוקצת על ידי ישראלים טובי לב שמאסו במציאות המדינית-בטחונית: ראשית נזכיר כי היהודי הגלותי לא היה זר לגבורה. בכלל ובפרט ובכל הקשור בחנוכה. איורים של ספרים שכתבו יהודים בימי הביניים כללו יהודים גיבורים רוכבים על סוסים ואוחזים בחניתות. בנוסף, אותו תלמוד שנתן מקום לאגדה על נס פך השמן, ביטא במקומות רבים כבוד גדול לגבורתם הצבאית של החשמונאים וכבר לפני יותר מ-70 שנה הראה ההיסטוריון גדליהו אלון מאמר כי חז"ל לא השכיחו את החשמונאים וכי יהודים הכירו את סיפור הגבורה מאות שנים אחרי שהתרחש. העובדה שבין הפרושים לחשמונאים (כלומר לצדוקים) היו מתחים פוליטיים היא עובדה, אבל הפוליטיקה היא אף פעם לא סוף פסוק, וכל עוד אנשים שומרים על הגינות בסיסית, האמת ההיסטורית נשמרת, וכך היה כאמור מנקודת מבט של חז"ל: הם לא אהבו את היוהרה החשמונאית (שילוב שלושת הכתרים כאמור) אך נתנו כבוד, ועוד איך, לגבורתם.
מכאן ששוב יש לשאול לגבי הגבורה. וכאן, כמו במקרה של 'טוהר היהדות', יש לשים דברים בהקשר ובמידה. ראשית נזכיר כי גבורה איננה תוכן אלא אופן. גיבור הוא גם לוחם חמאס ההולך ומתאבד באוטובוס בתל אביב. גיבורים היו גם בוואפן-אס-אס. ומכאן שהשאלה היא לא 'האם' גבורה, אלא 'לשם מה'.והתשובה החשמונאית היתה כאמור: גבורה לשם עצמאות מדינית. ומכאן לגבורה הציונית: גבורה לשם קידום ריבונות יהודית. ומכאן לשאלה המתבקשת: האם פג תוקפה ונס ליחה של גבורה הנדרשת לשם הגנה על בטחון אזרחיה של המדינה. למיטב הכרתי כיהודי-ציוני ואזרח ישראלי, כל עוד מי ששולט על הפלסטינים מקפיד לשלול את זכותי לקיום אישי ולאומי בארץ הזו, ולו בחלק ממנה, התשובה חיובית, ומכאן שעייפות החומר מזה, או זיהוי פעולות נחוצות ומלאות גבורה של גורמי הבטחון עם התנהלותם הפרועה והנפשעת של כמה פרחחים חובשי כיפות סרוגות מזה, הן שתי אפשרויות מוטעות מן היסוד, שהקשר בינן לבין מורשת חנוכה קלוש ביותר, אם בכלל.
צדק אהרון זאב כפי שצדקו מתתיהו ובניו: נס לא יקרה לנו, ובין אם נמצא או לא נמצא פך אחד של שמן שיספיק לשמונה ימים, תמיד יגיע היום התשיעי, ואחריו העשירי, ואחריו זה שאחריו, ובכל יום חייב אדם לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, ואם אין לו שיר חדש הוא יכול לחזור לשיר של אהרון זאב ולהמשיך לעלות בהר ולרדת בעמק, לחפש מעיינות אורות גנוזים ולחצוב בסלע, כדי שיהיה עוד אור.

זה לא ייגמר אם לא נדבר

מיכל נגן, ראש מכינת צהלי, למקור ראשון

התרבות שלנו דלה מאד בשיחה על פגיעות מיניות וכולם נפגעים מזה: מיכל נגן מגיבה לטור של יעל שבח וקוראת לאמץ טרמינולוגיה חדשה

הטור הזה מדבר עליי.

הטור הזה מדבר עליי ועל בני משפחתי.

הטור הזה מדבר על כולנו.

אני נפגעתי מינית בילדות. בבית הספר היסודי, בכיתות א-ה, מורה בבית הספר שלי ניצל אותי והתעלל בי. אני לא מתביישת לדבר איתכם על זה. אני חושבת שיש לזה חשיבות עליונה.

אני, ברוך ה', מדברת על ההתמודדות שלי בגלוי עם יעקב אישי, עם ילדי,עם  הורי, עם בני משפחתי המורחבת, עם בני הקהילה שלי, עם חברי ראשי המכינות הקדם צבאיות, עם נשות הצוות שלי ועם תלמידותיי. אני מתמודדת עם החלקים הללו של חיי בכל יום ויום. מנצחת לפעמים, מנוצחת לפעמים.

עכשיו אני רוצה לכתוב על זה בעיתון.

ולמה? בשביל חברי וחברותי, אצילי נפש ורוח המתמודדים כמוני עם משא החיים הזה, בשביל ילדי וילדותי וכל הדור הבא שמגיע להן עולם מתוקן יותר. בשביל ההורים שרוצים להגן על ילדיהם אבל אין להם שום מושג כיצד, ובשביל הילדה שהייתי ששתקה שנים רבות כל כך ואני יכולה היום להיות לה לפה.

אם לא נדבר זה לא יגמר!

התרבות שלנו דלה מאוד בשיח על הפגיעה המינית, דלה מאוד מאוד במקורות ואנחנו כמעט לא עוסקים בנושא זה במרחב הציבורי – למעט כותרות קורעות לב ומבהילות נורא על אירועי קיצון מחרידים. יתרה מזאת: אין לנו, כמעט, מודלים של גיבורי תרבות של התמודדות. אנחנו לא יודעים איך נראית אישה שעברה תקיפה מינית בילדותה, אין לנו היכרות עם השפה ועם המשימה של מסע ההחלמה שלה. אין לנו מודלים של התמודדות זוגית עם משימה שמרבית הזוגות הנישאים היום יצטרכו להתמודד איתה –כשיתברר שאחד מבני הזוג עבר תקיפה מינית. במיוחד אנחנו דלים בעדויות אישיות בתוך החברה הדתית.

לצורך ההשוואה – אין הורה בעולם שלא מפחד מאפשרות של ח"ו אובדן אחד מילדיו, והתרבות שלנו מלאה בדוגמאות של אנשי מופת שמתמודדים עם הקושי הזה. הם גיבורי התרבות הישראלית וכולנו למדנו לכאוב איתם, לכבד את ימי הזיכרון וטקסי האבל, לשיר איתם את השירים ולשנן איתם את השמות של יקיריהם. אנו יודעים שאפשר להמשיך לחיות אחרי אובדן. בשבר, בכאב בגעגוע אין סופי. אבל אפשר.

אולם את מי אנחנו מכירים שהתמודד עם שיקום נפשו וגופו מפגיעה מינית מתמשכת בילדות?
כשהחלו הזכרונות חוזרים אלי, מבצבצים ומציפים את תודעתי – לא היכרתי מקרוב, אדם אחד בעולם שהתמודד עם זה. אני יודעת היום את המחיר הנורא של הבדידות הזאת. בעיה אחת היא שהחברים לא יודעים כיצד לתמוך ואיך להגיב. אבל בעיה לא פחות גדולה היא העובדה שלא היה לי שום מודל קרוב של התמודדות. מאז שהתפרסם בעולם דבר הפגיעה שעברתי לא עובר שבוע בלי שניגשים אלי אנשים, ומבקשים שיחה. הם אומרים לי – 'את דווקא נראית נורמאלית, איך התמודדת עם הדבר הזה?'

יעל שבח, בטור הקבוע שלה ב'דיוקן', כתבה לאחרונה המלצה על ספר שמסייע להורים לפתוח שיחה עם ילדיהם על מוגנות בפני פגיעות מיניות. את דבריה בחרה לפתוח במשפט הבהרה: 'הטור הזה לא מדבר עלי. לא עלי ולא על איש מבני משפחתי, ברוך ה'.'

יש לי הערכה רבה ליעל שבח כדמות חינוכית ויש לי כבוד רב על הקורבן שהקריבה ועל דרך ההתמודדות המרשימה שלה כאלמנה. אולם ההכרזה הזו שהיא לא אחת מאיתנו מבישה בעיני. הערה כזו כולאת אותי ואת כל ציבור הנפגעים והנפגעות בסטיגמת הבושה וההרחקה. דברים כאלו, אומרת לנו יעל שבח, קורים במקום אחר.  אין לי ספק שעבור יעל אנשים שעברו גילוי עריות או פגיעה מינית מתמשכת בילדותם זאת מציאות רחוקה, היא לא מכירה אף אחת מסביבתה הקרובה, שאם לא כן, הייתה בה מידה מסויימת של אמפתיה, או לפחות כך אני רוצה לקוות. אבל התופעה הזו כל כך נפוצה! ואילו היתה יעל מכירה בכך, היא לא הייתה  מייצרת עבורנו כלא של הרחקה הדחקה שתיקה והשתקה.

ולכן אני עומדת פה שוב. בכיכר העיר, מיכל נגן, אשתו של יעקב נגן, תושבי עתניאל, אם לשבעה ילדים, בת להורים נהדרים, מובילת הארגון החינוכי הנפלא 'צהלי' שכולל היום שתי מכינות ומדרשה. ומדברת בפנים גלויות על העובדה שנפגעתי מינית בילדותי.

ועלי לומר דבר נוסף – שבנושא הכאוב של הגנה על הילדים, יעל צריכה להבין היטב שאין לה דרך לדעת שאף אחד מבני משפחתה לא נפגעו חס ושלום. אני חוששת שהיא  לא יודעת שהגישה שלה עובדת הפוך מלהגן על ילדיה, אף שאין לי ספק שזה מה שהיה בכוונתה להשיג. אם אנחנו כל כך מפחדים לדבר  על זה, או שאנחנו כל כך חוששים שמא הם יפגעו עד שהפחד הזה משתק אותנו ואנחנו מדחיקים ומרחיקים את הנושא – אז אם הם חס ושלום באמת יפגעו הדבר האינטואיטיבי שהם יעשו יהיה לשתוק ולא לספר כדי להגן על  ההורים.  כל כך הרבה ילדים שותקים מהסיבה הזאת בדיוק – כדי להגן על ההורים שלהם. כך עובד מוח של ילד שנפגע והטור המוזכר נותן לפרשנות השגויה הזאת של הילדים תיקוף. בזה אנחנו למעשה הופכים אותם להיות מוגנים פחות.

ואני רוצה להציע לך, יעל, ולעולם כולו אופציה אחרת: אני מציעה שנלמד לדבר, נלמד להקשיב, נלמד להתקשר עם המקומות הפגיעים שלנו ושל אהובנו. זה מסע ארוך, אבל זאת התקווה היחידה שלנו.

לדבר – כל כך פשוט, כל כך קשה. "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך", אדברה. למענם, למעננו – אם לא נדבר, זה לא יגמר.

מה קרה לשמאל הציוני

טור של עמיחי שיקלי לעיתון הארץ

יום ראשון השבוע מיזג שני מועדים רבי משמעות בלוח השנה העברי ובלוח השנה הלועזי: כ"ט בנובמבר, וכ"ה בכסלו (חנוכה). אף לא אחד מהם לא זכה לאזכור בדף הפייסבוק הרשמי או בחשבון הטוויטר של יו"ר מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי. את המועד הסמלי ניצלה חברת מפלגתה, ח"כ נעמה לזימי, כדי לחנוך עם שותפה, סמי אבו שחאדה, את השדולה לקידום שוויון בערים המעורבות. רק לפני שבועות ספורים אמר אבו שחאדה, יו"ר סיעת בל"ד, בנאום במסגד בלוד: "הם הפסידו מפני שבחורי לוד החליטו שהפעם הזאת הם מאוחדים... ההתקפות באל־אקצה ושייח ג'ראח טלטלו את כל פלסטין... אבל החבר'ה של לוד שברו להם את האף".גם בעלי דמיון מפותח יתקשו לדמיין רעות שכזו בין חברי מפלגת העבודה של לפני עשור או שניים, לחברי בל"ד הלאומנית הפלסטינית, שמייסדה, עזמי בשארה, נמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול לחיזבאללה, וממשיכי דרכו מצאו את עצמם על סיפון משט הטרור של המאווי מרמרה, או מאחורי סורג ובריח בעוון מתן אמצעים לביצוע מעשי טרור. משהו קרה לשמאל הציוני.בינואר 1968 נערך כנס היסוד של מפלגת העבודה, במעמד נשיא המדינה, זלמן שז"ר, וראש הממשלה, לוי אשכול. "לא נשכח מאין באנו ולאן עלינו ללכת", אמרה מזכירת המפלגה, גולדה מאיר. זלמן ארן, שר החינוך, העלה על נס את תנועת הפועלים, שהיתה הגוף המרכזי בהגשמה הציונית, ולסיום עלה לשיר אברהם הרצפלד, מראשי אחדות העבודה, שכמנהגו חתם כל מעמד חגיגי בשיר "שורו, הביטו וראו".בקיץ 1973 נטמן הרצפלד בבית העלמין של כנרת, "חלקת גדולי האומה" של תנועת ההתיישבות העובדת. לצדו טמונים שם מבשריה ומייסדיה ובהם משה הס וברל כצנלסון. הס, יליד גרמניה שהחל את דרכו ההגותית לצד פרידריך אנגלס וקרל מרקס, נעשה לימים לבולט שבין מבשרי הציונות: "הנה שבתי מקץ עשרים שנות התנכרות, ואני עומד בתוך עמי, משתף עצמי בחגי שמחתו ובמועדי אבלו, בזכרונותיו ובתקוותיו". כך פתח הס את ספרו המכונן "רומא וירושלים". הס זיהה את רוח האמנציפציה, שביקשה להתנכר לזהות הלאומית היהודית כדי להתמזג בחוגי הבורגנות הגרמנית — מעוז התרבות האירופית בת זמנו — כמכשול העיקרי בפני חזון שיבת ציון: "שימו אלף מסכות על פניכם, שנו את שמותיכם, המירו את דתכם... לבל יבחינו בכם את היהודי. לשווא!". איך הכריע שר ההיסטוריה את הוויכוח בין הס לבין בני דורו שחתרו להשיל מעליהם את זהותם הלאומית ולהיטמע בקולטורה הגרמנית, כולנו זוכרים.במרחק צעדים בודדים מקברו של הס בבית העלמין של כנרת קבור ברל כצנלסון, שהיה מעמודי התווך של תנועת הפועלים הארץ ישראלית ובין הבולטים שבמתרגמיו של חזונו של הס לשפת המעשה. כמו הס, גם כצנלסון הזהיר מפני ההתבוללות הרוחנית: "כל מה שאנו רואים עצמנו קיקיוניים יותר, בני בלי־שורשים יותר, הרינו מאמינים שאנו 'משוחררים יותר, נעלים יותר...' כאילו היה זה מושכל ידוע בחלל עולמנו שהשורשים הם־הם המעכבים את גידול צמרתנו אל על".המחויבות העמוקה לתקומת ישראל בארצו לא חדלה לפעם בשורות השמאל הציוני גם בדורות האחרונים. ימים אחדים לפני הירצחו נשא יצחק רבין ז"ל נאום לציון 000,3 שנה לירושלים: "אנחנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל. יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים, והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל... ירושלים, שנחרבה שמונה פעמים, שבמשך שנים לא היתה לנו גישה אל שריד מקדשנו, היתה שלנו, תהיה שלנו. היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד".לאורך כל דברי ימיה של התנועה הציונית ניטשו ויכוחים מרים ולא פעם אלימים בין שמאל לימין בשורה ארוכה של נושאים: שלמות הארץ למול הבטחת רוב יהודי מוצק, מדינת רווחה למול כלכלת שוק חופשי, מדיניות קיר הברזל מול מדיניות של פשרות וכו'. אבל בנושא אחד לא שרר שום ויכוח בתנועה הציונית על כל גווניה: זכותנו ההיסטורית על הארץ, ושאיפתנו להבטיח את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ולריבונות מדינית במולדתו.ההסכמה היסודית הזו, האמונה בצדקת דרכה של הציונות, התנועה הלאומית של העם היהודי, הולכת ומתערערת. יעידו על כך גם דבריו האומללים של מו"ל עיתון זה, שמצא לנכון להאשים השבוע, ברקע הפולמוס על ביקור הנשיא בחברון, את הוריה של שלהבת פס, תינוקת בת עשרה חודשים שנורתה בידי צלף פלסטיני, "שחשבו שאפשר לגדל ילדים בסביבת לחימה". מה יאמר מר שוקן להוריו של עידו אביגל בן השש, שנהרג מפגיעת רקטה בשדרות במבצע "שומר החומות", או להורים של בת חן שחק וחברותיה, שנרצחו בפיגוע התאבדות בכיכר דיזנגוף בפורים 1996 ?היש מקום בארצנו שלא זכה להיות פעם "סביבת לחימה".השמאל הציוני, שלפנים היה עמוד האש לפני המחנה, שהעמיד דורות של הוגים ומנהיגים, חלוצים ולוחמים, עבר לשורות המאסף. נשרך לאטו, אנשיו ומנהיגיו נושרים בצדי הדרך, חלקם מוצאים נחמה בסיסמאות חלולות על שוויון בשדולות עם רשימת בל"ד, אחרים מקוננים על הדתה כל אימת שהם פוגשים חלה של שבת.ואולי הסמיכות הסמלית שזכינו לה השנה בין כ"ט בנובמבר לכ"ה בכסלו יכולה ללמד אותנו דבר מה על טיב הקשר שבין גוף לנשמה, בין המדינה העברית לתרבות ולמורשת היהודית־הציונית. וברוח החג, יש בה גם שיעור על טיב היחס שבין השמן למנורה שבלעדיו אין היא יכולה להאיר. המשוואה פשוטה: ללא רצון להוסיף ולקיים זהות ותרבות יהודית, אין שום הצדקה לקיומה של מדינה יהודית. מי שנושאים היום את אותה אמונה פשוטה בצדקת דרכה של הציונות, הם אלה שמוסיפים לראות את עצמם כחוליה בשרשרת הדורות, אלה שבוחרים לשמור על מגע עם מסורת ישראל, אלה ששמרו על אותה "אש בוערת בחזה" שהציתה את מאזיניו של הרצפלד, ששלהבתה הולכת וגוועת בקרב כל מי שבוחר לעקור במו ידיו את שורשיו.הכותב הוא ח"כ מטעם "ימינה"

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

חדשות מומלצות מהתקופה האחרונה

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

פותחים שנה במכינות עם נתוני שיא רביעי, 13 אוקטובר 2021 21:11

שותפים ותורמים של מועצת המכינות

כל מה שחשוב, חדש ומעניין בעולם המכינות!

הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים אישיים לדוא"ל שלכם.