חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

נפתחה ההרשמה לשנה הבאה במכינות! לפרטים לחצו כאן. להרשמה לחצו כאן. בהצלחה לכל המועמדים/ות!

דף עדכון 146 | 25.03.2017 | כ"ז באדר ה'תשע"ז

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות.

שבת, 25 מרס 2017 16:41

מחר אנו אמורים להתכנס לראשונה בהיסטוריה של המכינות לכנס בן יומיים, שלאחר שינויים ועדכונים שביקש הועד להכניס יכלול בליבה שלו 4 מרכיבי תוכן - הגדרת מרחבי ההסכמה והיעדים בין ראשי המכינות, חינוך לדמוקרטיה כיצד, הכרות עם תכניות הליב"ה בקק"ל, פתיחת חשיבה על כיוון הגידול וההתפתחות הרצוי של עולם המכינות. היעד המרכזי של היומיים האלו הוא יצירת שיח מעמיק וקשוב, הרבה יותר מזה המתאפשר בדיוני הוואטסאפ והפייסבוק, ולשם כך חשבנו שכ-28 שעות יחד כולל לינה ובזכות זמן השהות הלא פורמלי יאפשרו גם את מפגש העומק הבין אישי.
על הנייר ההיענות רבה כמעט כל ראשי המכינות מגיעים, מוותיקי המפעל כמו הרב אלי סדן, הרב מוישי הגר, ועד ראשי המכינות הצעירות שזה קמו (אורן מ"חביבה" , גדי מ"בארי").

הייחודיות בשיתוף הפעולה בין המכינות בעולם שאין ולא תיתכן בו הסכמה מלאה ביחס לתפיסות וההשקפות של המכינות השונות, היא אתגר קבוע מסובך ומורכב בעידן שבו הישגים פוליטיים ותקשורתיים הם דווקא פרי עמלם של מי שבוחר לדבר באופן קיצוני ולעומתי כנגד האחר. השנה האחרונה בכלל והחודש האחרון בפרט העצימו את המתח והקשיים בחיבור הפנימי ואת סימני השאלה על רמת השותפות ומהותה. המתח הזה אינו רק בין מכינות "תורניות" לבין "מכינות כלליות" אלא גם בין התורניות לבין עצמן וגם בין הכלליות לבין עצמן.
המפעל הזה שלנו שהיה פעם אינטימי וקטן והכיל כמה מאות אנשים, כולל היום למעלה מ-70 אתרי מוסדות חינוכיים, אלפי חניכים בשנה, רבבות בוגרים, עשרות מפעלי חיים מרשימים של בוגרים, ועשרות ראשי מכינות דעתניים...
אתגר היכולת לשמור על שיחה פתוחה, על גבולות גזרה המאפשרת התמודדות על שותפות אמיתית ומהותית, עומדים בפנינו במלוא עוצמתם.
הנוכל להם?  
מצפים לכולם בקוצר רוח ונאחל לכולנו כנס פורה מרתק ומהנה…

1200

להורדת ההזמנה לחץ >>

מה בגיליון

תאריכון

עבור ללוח האירועים המלא >>

פרוטוקול ישיבת ועד

להורדה לחץ >> 

קול קורא - פרס המכינות הקדם צבאיות למפעל חברתי

לפי החלטת והמכינות הקד"צ יוענקו בכנס המכינות והתיישבות ב25.5.17 (בתקווה להפוך למסורת שנתית) במעמד נשיא המדינה ויו"ר קק"ל פרסים לשלושה בוגרי מכינות או אנשי צוות במכינות המקיימים מפעל חברתי/חינוכי/לאומי ראוי להערכה.
מלבד תעודות ההוקרה יועבר עבור כל אחד מהזוכים סכום של 10,000 ש"ח לפרויקט אותו הוא מוביל/יזם.
צוות מחוג שהידידים בראשות יו"ר החוג האלוף (מיל.) יפתח רון טל יבחן את ההצעות וקיבע את הזוכים.
מי מכם שמכיר או חשוב על מועמדים/ות שיכולים להיות זכאים לפרס מתבקש לשלוח המלצותיו למעיין עד 22.4.17.
ביום 23.4.17 הועדה החיצונית בראשות רון טל תבחן המועמדויות ותקבע מי הזוכים.

להורדה לחץ >>

נפגשים בשביל ישראל

המסע בשבילי ישראל לזכרם של אבי אפנר שנפל באסון המסוקים, חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התחיל לפני חודש, בהשתתפות מאות צועדים שיצאו יחד למסע ערכי בסימן "שירי ארץ" המוקדש לשאלות המלוות את חיינו בחברה הישראלית. במסע מתקיימים דיאלוגים בלתי אמצעיים וגם מובנים (מעגלי שיח) בין קהלים שונים בחברה הישראלית: דיאלוגים רב גילאים, רב תרבותיים והטרוגניים, במטרה להעמיק את הקשר ואת קבלת האחר. חלק מהמכינות כבר לקחו חלק וכמה עתידות לקחת חלק בהמשך. בתמונות מכינת רבין שלוחת אורנים שהנחתה את קבוצות הלימוד - עם דפים שהם בעצמם הכינו.

17457808 1156813604420789 2234802914604521170 n17457808 1156813604420789 2234802914604521170 n17457808 1156813604420789 2234802914604521170 n17457808 1156813604420789 2234802914604521170 n

עדכון בשותף

הצצה מ"בשותף" השבוע- בשותף ירושלים בשבירת שגרה עם סדנת "ספוקן וורד", ובשותף כפר סבא על יחסי מרכז-פריפריה. קבוצות של בוגרים ממכינות שונות שנפגשים כל שבוע ללימוד משמעותי ב-4 מוקדים בארץ, לומדים מכירים ומתרגלים לחיים של "בשותף"

WhatsApp Image 2017 03 25 at 19.47.12WhatsApp Image 2017 03 25 at 19.47.12

רשימות ומאמרים בנושא שירות נשים, שירות משותף וחופש הביטוי של מחנכים

תמר זעירא מול הרב זאב שרון בנושא השירות המשותף

תנו לצה"ל לנצח – כיצד שוויון לנשים בצה"ל יחזק את תפקודו המבצעי 

דבריו של הרב לוינשטיין בגנות שירות נשים בצה"ל אותם שמענו לאחרונה אינם מגיעים בחלל ריק. שאלת שירות נשים בצה"ל, ובתפקידי לוחמה בפרט, מסעירה את עולם המכינות הקדם צבאיות, בו אני לוקחת חלק כסמנכ"לית מועצת המכינות וכיו"ר עמותת מכינת אדרת, כבר חודשים ארוכים. השאלות נוקבות, והתשובות לא בכיס של אף אחד. בהיעדר קול חיובי, מה שנשאר באויר הוא רק הטעם הרע של דבריו. על רקע זה אני מבקשת להציע עמדה ערכית בעד שירות נשים בצה"ל בכלל ובתפקידי לחימה בפרט. 

בתקופה האחרונה שאלתי מספר פעמים חניכים במכינות קדם צבאיות האם נכון לשלב נשים כטייסות בחיל האוויר. כולם ללא יוצא מן הכלל הצביעו שכן. ואכן – ישנה הסכמה גורפת כיום בקרב הגורמים המקצועיים בחיל האוויר על תרומתן של הנשים הטייסות (גם אם הן עדיין אחוז קטן) לחיל. המתנגדים לשילוב נשים כלוחמות אף מרבים להדגיש בטיעוניהם את ההבדלים הרבים שבין שירות כטייס לבין שירות כלוחם בקו המגע, ואכן ישנם הבדלים רבים. אך שילובן של נשים כטייסות בצה"ל לא נבע מהחלטה אסטרטגית של גורמי תכנון כוח האדם בצה"ל. נהפוך הוא – צה"ל התנגד לעתירת הבג"ץ של אליס מילר בטענה כי מהותו של התפקיד אינו מאפשר שילובן של נשים. מה שיצר את השינוי הן הנשים אשר נאבקו לקחת חלק במשימה לאומית זו, בסיוע ארגוני נשים ואל מול כל אותם גורמים שהיום מהללים את הטייסות ומדגישים עד כמה הן שונות מכל שאר הלוחמות.

מאבק ערכי זה לא היה כנגד משימתו המבצעית של חיל האויר, אלא בעד לאפשר לכל אדם אשר בוחר במשימה קשה וחשובה זו לקחת בה חלק. בעקבות פסיקת בג"ץ זו שונה חוק שירות ביטחון ונוסף לו סעיף 16א הקובע כי לכל אישה זכות שווה למלא כל תפקיד בצה"ל, אלא אם כן קיימת מגבלה הנובעת מאופי או ממהות התפקיד. סעיף כל כך הגיוני ואף טריוויאלי – מפרספקטיבה של היום. אך בלתי נתפס לפני 20 שנה.

מה התפקידים המתאימים במהותם לנשים? עלינו לומר בכנות, שהניסיון ההיסטורי בצה"ל קצר מדי מכדי שנוכל לפסוק בביטחון לכאן או לכאן. הניסיון מראה שמה שמעצב את תפיסתנו יותר מכל הוא מה שאנחנו רואים במציאות. עובדה: דעת הקהל היום תמימת דעים באשר ליכולתן של נשים לתרום כטייסות. לפני 20 שנה, הערתו הסקסיסטית של עזר ויצמן "מיידלע, ראית פעם גבר שסורג גרביים?" הייתה הקול הגס שביטא מה שחשבו רבים – נשים לא יכולות. יתרה מכך – כאשר אני שואלת חניכים במכינות האם נשים יכולות להיות מדריכות חי"ר – הם מגחכים. הרי זה תפקיד לבנות. אבל ב-1972, כשחיל ההנדסה היה הראשון לשבץ נשים כמדריכות, זה נחשב מהפכני. הטענה הייתה שגברים לא יוכלו ללמוד איך מפעילים נשק מאישה שאינה לוחמת, שזה פשוט לא יעבוד. לקח עשור עד שכלל תפקידי הדרכת הנשק נפתחו לנשים. והיום? אף אחד לא זוכר שזה היה תפקיד גברי. בפועל, בכל תפקיד שבו נאבקה אישה לקחת חלק והצליחה, בחלוף עשור דעת הקהל משתנה. בכל תפקיד מחדש נשמעות אותן הטענות (כישורים פיזיים, פגיעה ברוח היחידה, עלות ההתאמה), ולאחר עשור – אף אחד כבר לא מדבר על זה. האם יש כשלונות? בודאי. האם לחימה בקו המגע היא באמת שונה מהותית? אולי. אך האם אנחנו יכולים להגיד בביטחון שדעת הקהל היא אובייקטיבית? לא. קבלת ההחלטות שלנו בהכרח מושפעת מתפיסת עולם. במילים אחרות, שילוב הנשים בצה"ל ובמקצועות לחימה בפרט צעיר מדי מכדי שתהיה לנו פרספקטיבה עובדתית מלאה על השפעתו. מי שטוען אחרת מונע מעמדה ערכית המתנגדת לשילוב נשים (במקרה הטוב) ומסטריאוטיפים והטיות (במקרה הרע). על כן הדיון בנושא חייב להתרומם לשאלה הערכית בדבר מעמדן של נשים בחברה הישראלית, ובעיקר להזדמנות הגלומה בשילוב נשים בצה"ל ברמה המבצעית.

המאבק הערכי לשילוב נשים בצה"ל – התרומה המבצעית

הביקורת נגד פתיחת כלל התפקידים לנשים בצה"ל מרבה לעסוק בסיכונים שבשילוב נשים בכלל התפקידים, משמע שבמקרה הטוב צה"ל ימשיך לתפקד כפי שהוא פועל כיום, ובמקרה הרע פחות מכך. ביקורת זו מחמיצה את העובדה שהמנוע האמיתי לשינוי נובע מההזדמנות העצומה הגלומה בכך. ניתן לחלק את ההזדמנות הזו לשני חלקים משלימים, התואמים לשתי הנחות יסוד – השוויון בין נשים לגברים, והשוני ביניהם. ניתוח ההצלחה של חברות ליברליות מלמד פעם אחר פעם על הקשר בין שוויון ליעילות: מכיוון שהכישרון האנושי מפוזר אצל כלל בני האדם ללא הבדלי דת, גזע ומין,  חברה שמעניקה שוויון הזדמנויות תדע לנצל את מלוא הכישרון ביעילות המירבית. אם כיום 50% מהאוכלוסיה אינן זוכות לשוויון הזדמנויות בצה"ל – הרי שצה"ל כארגון אינו ממצה את הכישרון של כלל המתגייסים. כל תפקיד שייפתח לנשים יאפשר לצה"ל לסנן מתוך יותר מועמדים ומועמדות, ולמצוא את הטובים והטובות ביותר. לא רק הכרה בשוויון בין גברים לנשים מובילה למסקנה זו, אלא גם הכרה בשוני ביניהם. בין אם השוני הוא מולד ובין אם הוא נרכש בהבניה חברתית, הרי שנשים יכולות להביא לשולחן כישורים חדשים אשר ישפרו את תפקודו של צה"ל ואשר כיום אינם מנוצלים.

לא מדובר רק בטיעונים תיאורטיים: מחקרים מראים שבכל מרחב בו משתלבות נשים, תפקוד הארגון משתפר. כך, למשל, חברות בוול סטריט בהן חברות נשים בדירקטוריונים מצליחות יותר מאחרות אשר אינן משלבות נשים, ומדינות ב-OECD שבהן יש יותר שוויון לנשים מדורגות גבוה יותר במדדי איכות חיים מאשר אחרות.

ההנחה הנשמעת (בגלוי או במובלע) כנגד שילוב נשים במקצועות רבים היא: "תנו לנו הגברים לעשות את העבודה כמו שאנחנו יודעים". אך יש לשאול – האם צה"ל לפני שילוב הנשים אכן תפקד באופן אופטימלי?

כקצינה במסלול "שחקים" של חיל המודיעין, חונכתי על לקחי המחדל המודיעיני ערב מלחמת יום הכיפורים, מחדל שעלה למדינת ישראל במחיר דמים קשה מנשוא. למידה של תחקירי ההתנהלות המודיעינית ערב המלחמה מעלה תמונה קשה של נטיית יתר לסיכונים, היעדר תקשורת והיעדר שיתוף פעולה בין ארגוני המודיעין השונים, יהירות ומלחמות אגו. התבוננות מגדרית על מכלול המאפיינים הזה מלמד שאלו מאפיינים גבריים מאוד. האם נשים כמפקדות בזרועות המודיעין היו נוהגות אחרת? האם נטייתן המיוחסת של נשים לתקשורת בין אישית, זהירות בלקיחת סיכונים והעמדת הכלל לפני הפרט הייתה ממתנת את המצב ומשנה את ההיסטוריה? אין לדעת. אך המחקרים על נשים בדירקטוריונים, המציעים שתכונות אלה בדיוק תרמו להצלחתן הפיננסית של חברות Fortune 500 על פני חברות עם דירקטוריונים גבריים בלבד, מחייבים אותנו לשקול את האפשרות הזו. בנוסף, אנו עוסקים הרבה בתרבות ההטרדה המינית שהייתה נפוצה בצה"ל וכיום הולכת ומתמעטת בזכות טיפול נחוש של הצבא. מעבר להשלכות המוסריות הקשות של התנהלות זו, יש לה השלכות מבצעיות חמורות – זו התנהגות לא עניינית (בלשון המעטה) שבאה על חשבון מילוי התפקיד. כפי שניתן להעיד מהשוואת חוויות השירות של חיילות היום לאמהותיהן לפני 20 ו-30 שנה, היום המצב טוב בהרבה. זהו דבר טוב כשלעצמו, אך מעבר לכך זו עדות מצוינת לכך שככל שישנן יותר נשים ביותר תפקידים – האווירה נעשית עניינית יותר, ולא להיפך.

האמת היא שהטיעון בדבר שילוב נשים בצה"ל הוא די פשוט – ככל שמרחיבים את מעגל השותפים, התוצאה טובה יותר. כל אדם אשר רואה שליחות בשירות משמעותי בצה"ל ומוכן לשאת בעול הכבד הכרוך בכך הוא מבורך ויש לקבלו בזרועות פתוחות. זו התובנה המרכזית שמנחה את אכ"א בשילוב נשים במקצועות לחימה, זו התובנה שמובילה לשילוב נשים דתיות (אשר מגלות מוטיבציה עצומה לשירות), וזו אותה מגמה בדיוק שהובילה בזמנו למאמצים האדירים לשילוב בני הציונות הדתית. צה"ל והחברה הישראלית צריכים את כולם.

כמו במקרה של שילוב הדתיים והדתיות בצבא, שילוב בין שונים דורש התאמות- טכניות ותרבותיות. צה"ל כיום אינו דומה לצה"ל לפני הקמתה של מכינת בני דוד בעלי. כפי שמעידים הרב לוינשטיין והרב סדן בעצמם, המציאות ערב הקמת המכינה הכתיבה בחירה– להיות דתי או לשרת בשירות מלא. המערכת לא הייתה מותאמת לכך. לאחר שלושה עשורים של שינויים והתאמות, כולל השקעת משאבים (למשל פתרונות שמירת שבת בעלויות גבוהות), המציאות היום אחרת. אפשר להיות חייל, קצין, מג"ד, מח"ט, אלוף דתי. יתרה מכך, אותם מפקדים משמשים מודלים לחיקוי לאלפי צעירים, ומהווים עבורם כתובת בעת השירות. המציאות בצה"ל כיום ביחס לנשים, ובפרט במקצועות הלחימה, דומה במובנים רבים ליחס לדתיים לפני 30 שנה. ישנה מוטיבציה עצומה של נשים לשרת כלוחמות, יש נכונות ראשונית מצד הצבא לשתף פעולה– אך המערכת עדיין בנויה במידה רבה לחליפה גברית שנתפרה לאחר שנים של ניסיון.

כך, למשל, המבקרים את שירות הנשים בצה"ל מזכירים לעיתים קרובות סטטיסיקות הנוגעות לאחוזי פציעה גבוהים בקרב הלוחמות. מכאן הם קופצים ישירות למסקנה שהשילוב לא נכון ויש לבטלו. זו מסקנה הגיונית ממש כמו לו היו מבטלים בזמנו את שירות החיילים הדתיים כי לא היה להם זמן בלו"ז להתפלל. אולם ממבט על, הגיוני מאוד שמסלול שנוסה והותאם לגברים במשך עשרות שנים יוביל לפציעות אצל נשים שמבנה גופן ויכולותיהן שונות. הבנה כזו תאפשר לבחון התאמה שתפחית פציעות ולא תפגע בביצוע המשימה. וצה"ל אכן עושה זאת: שיפור ההכנה הפיזית לצה"ל בקרב בנות, פיתוח ציוד קל יותר, התאמת סרגל מאמצים ועוד הם רק חלק מהדוגמאות.

דוגמא נוספת היא הטענה כי מתקיימים סטנדרטים שונים לחיילים ולחיילות ביחידות הקרביות המעורבות, למשל באורך המסעות או בכובד המשקלים. אולם מבט הלוקח בחשבון את ההבדלים בין המגדרים יציב שאלה זו באור אחר. הרי רבים מהעומסים האלה הם מעל ומעבר למה שנדרש בשירות הסדיר. אם כך מהי מטרת המסעות? לחשל את החיילים ברמה המנטלית להתמודדות עם עומס שהם לא רגילים אליו. מנקודת מבט זו, אם לנשים קשה יותר פיזית מראש, הרי שהן יידרשו לעבור את המחסום המנטלי הזה גם באורך מסע קצר יותר, ובנשיאת משקל פחותה. במילים אחרות, הפחתת העומסים אינה יוצרת סטנדרטים שונים, אלא השוואת תנאים. ככלל, ברמה התרבותית הדגש שמושם על הכוח הפיזי באומדן היכולת המבצעית של לוחמות הוא מוגזם. בכל צוות קרבי היום, הלוחם החזק ביותר הוא לאו דווקא הטוב ביותר. ככל שעולים בדרגות הפיקוד חשיבותו של ההיבט הפיזי יורדת, גם אם לא נעלמת כליל – אצל מפקדים בכירים יכולות הניהול נדרשות יותר מאשר היכולות הפיזיות. אחריות, אמינות, תבונה, ניהול משימות ואנשים – אלה הכישורים הקובעים. היתרון הפיזי נשאר מאחור.    

לאור כל זאת, ממש כמו בשילוב חיילים וחיילות דתיים, נדרשים גמישות ונכונות לבצע שינויים כדי ליצור שילוב מבלי למחוק את השונות. המבחן הסופי הוא לא האם ניתן לשלב אוכלוסיה חדשה מבלי לשנות את המערכת כלל. המבחן הוא האם בטווח הארוך השינוי יתרום ליכולתו של צה"ל לבצע את ייעודו. במבחן הזה נדרשים חזון, יצירתיות ואורך רוח, תכונות הפוכות מאלה שמגלים המבקרים את שירות הנשים שאורבים לכל כישלון כמוצאי שלל רב.

שילוב נשים בצה"ל אין משמעותו הדרת דתיים ממנו. אנו כנשים המכירות מקרוב תקרות זכוכית בלתי נראות צריכות לגלות רגישות מיוחדת לקריאות המצוקה שמגיעות מצד החיילים והמפקדים הדתיים. כך למשל, יש לכבד במידת האפשר את בקשתם של חיילים וקצינים דתיים ודתיות לא לשרת בגדודים מעורבים אשר מחייבים מגע פיזי האסור בהלכה. אין מדובר בהיעדר מחויבות שלהם לצה"ל – מדובר במחויבותם להלכה, ויש לכבד זאת. כך, למשל, אם בגדוד מעורב משרתות 4 נשים ו-20 דתיים – אין צורך לפזר את הנשים בכל הפלוגות בכוונה. הגיוני שתהיה פלוגה אחת מעורבת והשאר חד-מגדריות. כל שימוש בטיעונים מבצעיים כדי "לחנך את הדתיים" הוא לא מקובל.

אך עם זאת, אין זה אומר לסגת מעיקרון השוויון המופיע בפקודת השירות המשותף ושנגדו מזדעקים רבנים. זהו עיקרון נכון, וראוי שממנו ייגזרו ההחלטות הכלליות. החשיבות היא ביישום: מימוש העיקרון  צריך להיות מידתי ורגיש. חסרה רגישות בצה"ל? אולי כדאי לשלב בו יותר נשים.

שילוב נשים בצה"ל בכל התפקידים האפשריים הוא הדבר המתבקש בצבא העם של המדינה היהודית הדמוקרטית אשר מבטיחה שוויון זכויות לנשים. אין מדובר בהכנסת ערכים "זרים" לצה"ל אלא התאמה שלו, באיחור מצער, לעקרונות מגילת העצמאות. זהו שינוי קשה וארוך. אולם הממהרים לקפוץ מכל קושי למסקנות מרחיקות לכת על אי-התועלת שבשילוב נשים במקצועות הלחימה בפרט, ובתפקידים בצה"ל בכלל, לוקים בקוצר ראיה לטווח הרחוק, ברמה הערכית והמבצעית כאחד. מבט כן על תפקודו של צה"ל וכשליו בעבר מראה שתפקודו עד היום כצבא גברי בעיקרו אינו מושלם, ושבמקומות רבים נדרש תיקון. מאידך, מבט על שילוב הדתיים והדתיות בצה"ל מראה כיצד גמישות ושותפות אמת יכולה לייצר יתרון משמעותי. השתלבותן של נשים כשותפות מלאות בהגנה על העם והמולדת תשפר בטווח הארוך את תפקודו המבצעי, הן בשל הרחבת מספר המועמדים הפוטנציאליים לכל תפקיד והן בשל הכישורים הייחודיים שנשים מביאות לשולחן, אשר נדרשים בצה"ל, ממש כפי שהם נדרשים בכל ארגון ומוסד. הדרך עוד ארוכה לפנינו, אך ככל שייצבר ניסיון רב יותר בהתאמת השירות תוך מתן תשומת לב לשונות בין המגדרים, כך השילוב ייעשה קל יותר.

אנחנו יכולים לבחור איזה סיפור לספר. אנחנו יכולים לעסוק בהדרה והדתה, לארוב אחד לשני בחולשותינו ולהאדיר את הכישלונות. אבל אנחנו יכולים לדבר על שותפות לדרך. על הקשיים בשילוב נשים אנחנו שומעים מספיק - מה שחסר בשיח הוא היכולת לדמיין את הפוטנציאל. הפיכת צה"ל לצבא של שותפות אמת בין נשים לגברים לא רק תהפוך אותו לראוי יותר מוסרית ולנעים יותר עבור החיילות המשרתות בו, אלא בעיקר לצבא המנצל את כל הכוחות הטובים של החברה הישראלית למען המשימות הגדולות והחשובות שניצבות לפתחו.

תמר זעירא-דביר

מרץ 2017

תמונת פרופיל

התייחסות לדבריה של תמר

ובכן הרבה דברים שתמר אומרת בנושא קידום מעמד האישה נכונים. ומגיע כבוד גדול לארגוני הנשים ולתנועות הליברליות שקידמו את העולם בהרבה מישורים, ולאו דווקא בנושא הנשי.

נענה רק למה שיש במכתב.

מכיוון שיש כאן ויכוח אידיאולוגי חריף, דרכם של העוסקים בו להתעלם מהנתונים ומהעובדות. אז כדי להיות הכי עניינים אני חושב שבמסגרת הפורום צריך להביא מומחים בשלושה תחומים: התחום הצבאי מבצעי, התחום הרפואי בריאותי והתחום הערכי מוסרי. סביר להניח שאחרי שנשמע את כולם (גם אלה שחלוקים בעובדות או בניתוחם, נצמצם את הפערים ונבין יותר טוב אחד את עמדתו של השני).

מכיוון שרוב דבריה של תמר עוסקים במישור הצבאי מבצעי נתחיל מהתחום הזה. ונתייחס רק לדבריה.

  1. "הרי רבים מהעומסים האלה הם מעל ומעבר למה שנדרש בשירות הסדיר. אם כך מהי מטרת המסעות? לחשל את החיילים ברמה המנטלית להתמודדות עם עומס שהם לא רגילים אליו. מנקודת מבט זו, אם לנשים קשה יותר פיזית מראש, הרי שהן יידרשו לעבור את המחסום המנטלי הזה גם באורך מסע קצר יותר, ובנשיאת משקל פחותה. במילים אחרות, הפחתת העומסים אינה יוצרת סטנדרטים שונים, אלא השוואת תנאים".

לומר את האמת בעיני הטיעון הזה הוא כל כך הזוי שאני חייב לכנותו אווילי. האימונים בצבא הם לחישול מנטלי ולא נצרכים לחשל מבצעית!?!  בשדה הקרב, אם חייל סוחב 7 מחסניות וחיילת 5 בגלל שזה רק הבדל מנטלי, המציאות שנוצרת היא, שלחיילת יחסרו 60 כדורים. לא מזה של הלוחם שלצידה, אלא מזה של הלוחם שממולה. שיש לו, ברגע שאזלה התחמושת לחיילת, עוד 60 כדורים כדי להצליח לחסל אותה. לדבריה של תמר גם יוצא, שבאמצע המסע החיילות מסיימות את המסע, כי הן עברו את המחסום המנטלי, והחיילים ממשיכים לנוע. ממש לכידות יחידתית. זה הפשט. כל היתר זה דרשנות שאפילו טובי הדרשנים לא מגיעים לאיכות הדרשה הזו.

  1. "במילים אחרות, שילוב הנשים בצה"ל ובמקצועות לחימה בפרט צעיר מדי מכדי שתהיה לנו פרספקטיבה עובדתית מלאה על השפעתו".

אז השילוב הזה לא כל כך צעיר וכבר נוסה בצבאות אחרים וכדאי שנלמד מהם ולא נחזור על טעויות שכבר נעשו. (כאמור בפתיחה, בואו ונשמע מומחים). אל"מ רז שגיא בספרו: "נלחמות בצה"ל", מביא מסקנות של 13 שנים של ניסיון מצטבר.

אבל למה ללכת לצבאות זרים. ניקח את הדוגמא שהביא אחד מחברי פורום ראשי המכינות על נתיבה בן יהודה, כדי להוכיח שנשים כבר לחמו בעבר והיו גיבורות גדולות. אז מומלץ לקרוא את ספרה של נתיבה "מבעד לעבותות". שם היא כותבת אחרי מבצע נבי יושע: "הרופא הראשי של הפלמ"ח – ד"ר אנגל-היה מלאך אמיתי....שהוא כבר מזמן היה מודאג מהמצב של הבנות בחזית. הוא היה מאלה שהיו בטוחים שזה לא בריא לאישה להיות פייטרית כי היא יכולה לאבד את כושר הלידה...ד"ר שרמן אמר.. אז ככה כל הרחם שלך קרוע, ואנחנו מקווים שזה רק הרחם...אבל את בהריון ואני לא בטוח שאפשר להציל את הילד...ספרתי לו הכול על זה שאני אפילו לא יודעת בכלל את השם שלו, (של האבא של הילד) כלום. מאיפה הוא, מי המשפחה שלו, כלום".

  1. "בנוסף, אנו עוסקים הרבה בתרבות ההטרדה המינית שהייתה נפוצה בצה"ל וכיום הולכת ומתמעטת בזכות טיפול נחוש של הצבא. מהתנהלות זו, יש לה השלכות מבצעיות חמורות – זו התנהגות לא עניינית (בלשון המעטה) שבאה על חשבון מילוי התפקיד. כפי שניתן להעיד מהשוואת חוויות השירות של חיילות היום לאימהותיהן לפני 20 ו-30 שנה, היום המצב טוב בהרבה. זהו דבר טוב כשלעצמו, אך מעבר לכך זו עדות מצוינת לכך שככל שישנן יותר נשים ביותר תפקידים – האווירה נעשית עניינית יותר, ולא להיפך".

סוף סוף אנחנו מסכימים עם משהו: להטרדות מיניות יש השלכות חמורות שבאה על חשבון מילוי התפקיד. אז יש לי חידוש! ההבדל בין האימהות של לפני 20-30 שנה לבין היום, שהיום יש פחות הטרדות משתי סיבות. 1. אפס סובלנות של הצבא בנושא שזה ברוך השם התקדמות גדולה.  2.  לא צריך להטריד כל כך. היום יש לצערנו מיניות פרוצה בכל מקום ומגילאים צעירים מאוד. מי שחושב שמתח מיני, שהוא לא הטרדה, אין לו השלכות חמורות שבאות על חשבון מילוי התפקיד ראוי לקבל פרס אוסקר כי הוא חי ב'לה-לה-לנד'. ומי חושבים שזה רק היום ולא היה אז, אז הנה שוב נחזור למילותיה של נתיבה בן יהודה שהייתה לוחמת וגיבורה אמיתית. נתיבה בלשונה הבוטה הידועה אמרה פעם: "שכבתי עם חצי מהפלמ"ח, ואם לא הייתי כל כך מכוערת הייתי שוכבת גם עם החצי השני". אז שמדברים על עובדות ומציאות צריך להביט אל המציאות ישר בעיניים. לדעת את העובדות ולהחליט אם אנחנו רוצים לחיות עם התוצאות האלה.

  1. "התבוננות מגדרית על מכלול המאפיינים הזה מלמד שאלו מאפיינים גבריים מאוד. האם נשים כמפקדות בזרועות המודיעין היו נוהגות אחרת? האם נטייתן המיוחסת של נשים לתקשורת בין אישית, זהירות בלקיחת סיכונים והעמדת הכלל לפני הפרט הייתה ממתנת את המצב ומשנה את ההיסטוריה? אין לדעת. אך המחקרים על נשים בדירקטוריונים, המציעים שתכונות אלה בדיוק תרמו להצלחתן הפיננסית של חברות Fortune 500 על פני חברות עם דירקטוריונים גבריים בלבד, מחייבים אותנו לשקול את האפשרות הזו".

אז מלחמה היא אומנות של לקיחת סיכונים. וחברות מסחריות אינן שדה קרב ולא דומות במאומה למטכ"ל צבאי. ומכיוון "שאין לדעת" כדברי תמר, אז הצבא הוא לא מעבדת הניסויים לתפיסות הללו.

5.         "הפיכת צה"ל לצבא של שותפות אמת בין נשים לגברים לא רק תהפוך אותו לראוי יותר מוסרית ולנעים יותר עבור החיילות המשרתות בו, אלא בעיקר לצבא המנצל את כל הכוחות הטובים של החברה הישראלית למען המשימות הגדולות והחשובות שניצבות לפתחו.

צבא לא אמור להיות מקום נעים להתהלך בו. זה לא מסדרונות נוצצים של חברת הייטק. הצבא צריך לנצל את כל הכוחות היעילים של החברה הישראלית לא למען המשימות הגדולות והחשובות הניצבות לפתחו אלא למען מטרה אחת בלבד. לנצח ולמגר עד עפר את האויב.

אני חייב לציין ולסיים בדבריה של תמר: "שילוב נשים בצה"ל אין משמעותו הדרת דתיים ממנו. אנו כנשים המכירות מקרוב תקרות זכוכית בלתי נראות צריכות לגלות רגישות מיוחדת לקריאות המצוקה שמגיעות מצד החיילים והמפקדים הדתיים. כך למשל, יש לכבד במידת האפשר את בקשתם של חיילים וקצינים דתיים ודתיות לא לשרת בגדודים מעורבים אשר מחייבים מגע פיזי האסור בהלכה. אין מדובר בהיעדר מחויבות שלהם לצה"ל – מדובר במחויבותם להלכה, ויש לכבד זאת".

תמר היא הראשונה בכל המלל שהיה עד כאן, שמתייחסת לקושי האמיתי של החייל הדתי ומגלה רגישות ראויה לציון כלפיו. ואין ספק שזה בגלל שהיא אישה. והרגישות הזו היא בהחלט תכונה נשית מבורכת. לכן בקטע הזה כל הכבוד לה.

החייל הדתי מגיע מתפיסת עולם אחרת. תפיסה הרואה בתא המשפחתי את אותה חשיבות שיש לאטום היחיד בקיומו של החומר או לתא הביולוגי בקיומם של החיים.  ביסוד התפיסה היהודית תא המשפחה הוא הגרעין שללא קדושתו וטהרתו לא תתכן קיומה של האומה. האידיאל של איש אחד לאישה אחת ואישה אחת לאיש אחד לכל החיים, הוא הביטוי ההלכתי של הרעיון הנשגב (והרומנטי) הזה. השילוב הלא ראוי הזה מאיים לדעתנו לא רק על הדתיים אלא על המשכיותו וקיומו של עם ישראל כולו. 

הרב זאב שרון, ראש המכינה הקד"צ "ארזי הלבנון"

Zeev Sharon

מהעיתונות

 מיכל נגן משוחחת על שילוב נשים בהרצאה בישיבת עתניאל

מיכל נגן עיתון שביעי

תמיכה בחופש הביטוי של הרב לוישנטיין ב"הארץ"

פרויקט פנים - יום זיכרון של בית אביחי

"בית אבי חי" בירושלים, העוסק בתחומי המחשבה והיצירה בחברה היהודית והישראלית, מציג את פרויקט פנים. יום. זיכרון.

מטרתו היא לפתח דרך הנצחה אישית ובת זמננו סביב יום הזיכרון.

כחלק מהפרויקט אנו מציעים לבוגרות ובוגרי מכינות קד"צ:

  1. סרטי אנימציה - סרטונים קצרים המספרים זיכרון מחייהם של אלו שנפלו.

ניתן להשתמש בטקסים שאתם לוקחים בהם חלק.

  1. דפי לימוד איכותיים – מתאימים לשימוש בפעולות תוך דיון בסרטים.

הסרטים יוקרנו במהלך יום הזיכרון במקומות ציבוריים, בטקסים השונים בארץ ובחו"ל (ארה"ב, אנגליה, תאילנד, הונגריה, אוסטרליה רומניה ועוד רבים)  ואף במטוסי 'אלעל'.

הסרטים נמצאים באתר שלנו ובפלייליסט.

יש לציין כי חמישה סרטים חדשים עדיין בעריכה.

הפרויקט מוצע ללא עלות.

הסבר מפורט על הפרויקט ודפי הלימוד נמצא באתר.

כמו כן, במידה ותרצו להשתמש בסרטים אנו מציעים אותם באיכות גבוהה להקרנה. כדי לקבל סרטוני באיכות גבוהה או בכלל אם תרצו להשתמש בסרטונים ובדפי הלימוד אנא עדכנו את אביגיל–[email protected]

בברכה,

אביגיל היימוביץ'

0544-900935

קידום ושיווק - פנים.יום.זיכרון

בית אבי חי

 השקת תכנית צוערים לחינוך בלתי פורמלי

להורדה לחץ >>

זיו יחזקאלי - מוזיקאי, מרצה ומנחה קבוצות

שלום, מחפשים משהו מיוחד ומלא נשמה לערב כיף? כנס יום?... 

יזיו יחזקאלי מציע לכם מופע מוזיקלי עם נשמה יהודית..שירים ודיבורים, שיתוף הקהל, כלי נגינה משונים ומרתקים ועוד..מרענן, קצבי, מלא אנרגיה ונשמתיותאפשרות שילוב - הרצאה, סדנה לצוותים. על חיבור נקי ועוצמתי לחיים

זיו יחזקאלי – הנחיה ושירה, גיטרה, כלי הקשה

זיו יחזקאלי, ישוב תקוע

מופעי מוזיקה ותוכןמרצה ומנחה קבוצות, חוויה ותוכ טל. 052-3846025
פגשו אותי ב פייסבוק

  • להתרשמות - (לא להתבלבל עם זיו יחזקאל הפייטן.. זה לא אני)

מתוך האתר של "ליבא"

זיו יחזקאלי אצל דליק ווליניץ - חינוכית 23 - YouTube

מקום ראשון בפסטיבל רוח מקומית של תאטרון הנגב 

מתוך הסדרה "חוזרים קדימה" בערוץ 1 (דקה 26)

כי אנו עמך - מאתר "ליבא"

 

שבוע טוב, דני

עדכונים חדשים ומומלצים באתר

חדשות מומלצות מהתקופה האחרונה

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

דף עדכון 221 | 29.10.2018 | כ' חשוון ה'תשע"ט ראשון, 28 אוקטובר 2018 10:27
דף עדכון 220 | 21.10.2018 | י"ב חשוון ה'תשע"ט ראשון, 21 אוקטובר 2018 13:06

עדכונים חדשים לפי זמן הפרסום

שותפים ותורמים של מועצת המכינות